ביום העצמאות: פרס ישראל לשו"ת של בר-אילן

ביום שלישי הקרוב, יום העצמאות ה-59, יוענק פרס ישראל לספרות תורנית לראשי פרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן. הפרס מעניק תוקף ממלכתי למפעל ההיסטורי אשר הפך נכסי ההלכה וספרות תורנית של אלפי שנים לאמצעי נגיש ורלוונטי למיליוני יהודים ברחבי העולם.

פרויקט השו"ת הוא המאגר הממוחשב הגדול בעולם של ספרות תורנית. הטקסטים הנכללים במאגר מכילים כ-160 מליון מילים, החל מספרות חז"ל וכלה בספרות השאלות והתשובות. במאגר כ-100,000 פסקי הלכה שנכתבו במהלך אלף השנים האחרונות בכל רחבי העולם. פרויקט השו"ת נוסד לפני 40 שנה והיה למעשה מנוע החיפוש הראשון מסוגו בעולם ( טרם לידתם של מייסדי גוגל). הוא התקדם לממדיו העצומים לאחר השקעה במחקר, בפיתוח אלגוריתמים מיוחדים, הקלדה והגהה של מיליוני טקסטים. בעזרת תוכנת חיפוש ייחודית זוכה המשתמש, תוך שניות מועטות, לנגישות מדויקת בחומר העצום הנמצא בו.

נשיא אונ' בר-אילן פרופ' משה קווה הודה היום לראשי ולמייסדי מפעל השו"ת על פעלם: "נחישותכם וחזונכם לשימור מדוקדק של מיליוני פרטי הלכה בעזרת טכנולגיות מתקדמות, מציב את מפעל השו"ת לאבן יסוד בחידוש הלאומיות היהודית".

בין מייסדי פרוייקט השו"ת נמנים: פרופ' אביעזר פרנקל ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ואיש מכון ויצמן למדע. בתחום הלשוני עסק פרופ' יעקב שויקה מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, אשר עמד בראש הפרויקט שנים רבות.  

רבות מהשאלות והתשובות נאספו לקבצים שחלקם נשאר ככתבי יד, חלקם הודפס, הופץ ברבים והפך לבסיס לפוסקים אחריהם. שותי"ם אלו מהווים מאגר אדיר של מידע רבני, היסטורי, סוציולוגי וכלכלי המשקף תקופה של יותר מאלף שנים בחיי העם היהודי בכל מקום שהוא. נוכח ההיקף הגדול של החומר הוקמה ועדה מדעית מייעצת שקבעה את סדר העדיפות בקליטת הספרים במאגר הפרויקט בהתאם לחשיבותם, היקפם ונגישותם. בנוסף לכך הועלו על המחשב התנ"ך, התלמוד הבבלי והירושלמי, המפרשים השונים, הרמב"ם, השולחן ערוך, מדרשי הלכה ואגדה ועוד, כשהנפח הכולל מגיע, כאמור, ל-160 מליון מילים.

עבודת הקליטה כללה גם מערך של הגהות כפולות והצלבות שנועדו להבטיח אמינות מרבית לטקסטים המקוריים.

במרוצת השנים, הורחבו התכניות והותאמו להתפתחויות הטכנולוגיות ע"י מספר צוותים של מתכנתים. בגרסה הנוכחית (מספר 14), הזמן הנדרש לקבלת תשובה הינו שניות ספורות. בסך הכל הושקעה בפרויקט עבודה בהיקף של למעלה מ-300 שנות אדם.

כיום התקליטור של פרויקט השו"ת הופך למאגר אינטרנטי חובק עולם ונמצא בשימוש קבוע של מאות אלפי בתי אב בכל רחבי העולם. חוקרים רבים מתחומים שונים בלשון העברית, משפטים, היסטריה, סוציולוגיה, חינוך, בלשנות, רפואה, כלכלה, פולקלור וכמובן גם הלכה ומנהגי ישראל, פרסמו מאות מאמרים המסתמכים על מידע שהופקו ממאגרי הפרויקט וציינו זאת במאמריהם.