אין איש ליד ההגה
המשק פורח, השקל בשיא, הבורסה בטירוף. אבל עננים משחירים באופק
המשק הישראלי בחג העצמאות ה-59 נראה כספינה בלי קברניטים נבחרים. כל עוד הים שקט והרוחות נוחות, היא שטה בעצמה קדימה. אבל אין איש ליד ההגה, ועמדת הפיקוד הממשלתי ריקה. די בכמה גלי פתע כדי להסיטה ממסלולה. הכלכלה לא תתרסק - היא בנויה מחומרים חזקים - אבל היא עלולה להעלות על שרטון ולהיתקע.
מבחינה ממלכתית, השעייתו העצמית של שר האוצר הירשזון היא לכן פתרון הכי גרוע למצב של היעדר מנהיגות: השיתוק רק יגבר. על ראש הממשלה אולמרט לפטר את אברהם הירשזון לאלתר ולמנות שר אחר במקומו. הירשזון הרי לא התאים מלכתחילה לתפקיד שר האוצר; זה היה מינוי שגוי לגמרי, כפי שכתבתי כאן לפני שנה. ישראל זקוקה בדחיפות לשר אוצר חזק, מקצועי ואמין במשרה מלאה. לפני שיהיה מאוחר מדי; נזקי המצב של "אין שר" מתגברים מיום ליום.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר - כך מעידים כעת חבריו הקרובים - שוב מדוכדך ומתוסכל מן הקשיים בדרך לסיום המשא-ומתן על הסכמי עבודה חדשים בבנק המרכזי; אין עם מי לדבר באוצר, קובל פישר, אין שר וכל ממזר מלך. "סטן", אומרים ידידיו, "קרוב כפסע להחלטה אישית מרחיקת לכת. הוא נמצא על הקצה של הקצה (בדרך הביתה), לא מסוגל להבין על שום מה מטרפד האוצר בכל פעם מחדש את הסיכומים שהוא משיג, בזיעת אפיו, עם ועד העובדים של בנק ישראל".
התסכול של פישר אינו רק שלו. ראשי הסתדרות העובדים שואלים את עצמם, למה אף אחד באוצר לא רוצה להיכנס איתם למשא-ומתן רציני על הסכמי העבודה החדשים במגזר הציבורי. ההסתדרות מוכנה כעת להסכם שיכלול סעיפים להם התנגדה בעבר: גמישות ניהולית, תקני עבודה מדודים וקביעת בורר חיצוני מוסכם לחישוב השחיקה בשכר הריאלי של העובדים. "מדיניות הסחבת של האוצר דוחפת אותנו בכוח לשביתה מיותרת, מזיקה ויקרה", אומר בכיר בהסתדרות. "אין לשביתה הכפויה שום הצדקה עניינית; אנחנו מעוניינים להגיע להסכם מקיף, שיבטל אחת ולתמיד את העיוותים שהצטברו במערכת השכר הציבורית בשנים האחרונות. אבל אין לנו עם מי לדבר".
גם ההסתדרות לא לבד בקובלנתה. שתי חברות ההשקעה הפרטיות האמריקניות הגדולות, "סרברוס" ו"גבריאל", זכו במשותף במכרז על רכישת מניות הממשלה בבנק לאומי. נמכרו להן קצת פחות מ-10% מהמניות, עם אופציה לקניית עוד 10% וקבלת השליטה בבנק. זה קרה בנובמבר 2005; האופציה פוקעת בעוד כחודש, כלומר בסוף מאי 2007, ובאופק לא נראית החלטה ישראלית ברורה האם להתיר או לאסור על "סרברוס" להשלים את עסקת ההפרטה ולהפוך לבעלת גרעין השליטה בבנק לאומי.
אמנם מלכתחילה נטען ש"סרברוס" אינה עומדת בכמה תנאים חיוניים לקבלת היתר לשלוט בבל"ל, אבל אף גורם ישראלי מוסמך לא היה מוכן לקחת על עצמו את האחריות לתשובה השלילית (או החיובית) ולהשלכות הנובעות מכך. עושי המכרז התחמקו, שיחקו על זמן, נקטו סחבת. כך הגענו למצב שבו נאלצים כיום אנשי "סרברוס" לבקש - בגלל אי-יכולתם לפצח את סודות התנהגותו של הממשל הכלכלי הישראלי, ובניגוד גמור לכוונותיהם המקוריות - דחייה של שבעה חודשים במועד מימוש האופציה. החשב הכללי באוצר נגד הארכת האופציה, גורמי אוצר אחרים בעדה. הו, כמה זה לא מפתיע אותנו...
יש לי בשורות רעות לאנשי "סרברוס": השליטה בבנק לאומי לא תימכר לכם, כי בממשל הכלכלי הנוכחי בישראל אין סיכוי שמישהו יעז להחליט על כך. ואם יחליט, החלטתו תיפסל על-ידי בתי-המשפט. מי שרומז לכם אחרת, מטעה שלא ביודעין. אתם משקיעים מכובדים, מנוסים ובעלי רצון יהודי טוב; אנא, לכו לכם מכאן, לטובתכם. אל תכניסו ראש בריא למיטה חולה.
נכון, המשק פורח, השקל בשיא, הבורסה בטירוף. אבל עננים מבשרי רעות מתעבים ומשחירים באופק. לא שמח ביום העצמאות. כאשר שר האוצר משעה את עצמו בעיצומן של חקירות, נציב מס הכנסה ממתין לכתב אישום, הממונה על התקציבים בנופש לימודי באמריקה, החשב הכללי במלחמת קודש נגד כל העולם ובמיוחד נגד חבריו לעבודה, וראש הממשלה ושריו נמלטים על נפשם ממסיבת עיתונאים (בה הציגו תוכנית כלכלית לאומית להרמת מורל העם) כדי לא לענות לשאלות מביכות על פרשיות שחיתות - כשכל זה קורה, נותר לסמוך רק על המזל. על הנהגה אין מה לסמוך: היא איננה. טייס אוטומטי מנווט אותנו. וטייס אוטומטי הוא אוטומט, לא טייס.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
