אין זו עצמאות
מדינית, כלכלית וגם תרבותית, ישראל עצמאית היום פחות מאי פעם, ונתונה לחסדיהם של בוש וגאידמק
למרבה הצער, ביום עצמאותה ה-59, מדינת ישראל עצמאית פחות משהייתה בעבר. וכי מה זו עצמאות? עצמאות היא היכולת של תושבי המדינה לקבוע כיצד ינוהלו ענייניה המדיניים, יכולתם להחליט בעצמם כיצד תתנהל כלכלתה, ויכולתם לקיים חיי תרבות ייחודיים. בכל אחד מאלה נמצאת היום ישראל במצב גרוע משהייתה בשנים עברו, אולי הגרוע ביותר מאז כינונה.
עצמאות מדינית היא גם היכולת לבחור שותפים מדיניים בהתאם לנסיבות המשתנות. אם בראשית ימיה עוד שיחקה ישראל במגרש היחסים הבינלאומיים בין בריטניה, צרפת, ברית-המועצות וארצות-הברית, הרי שכיום אנו מונחים עמוק בכיסם של האמריקנים. מלחמת לבנון השנייה, כמו גם סיכול יוזמת השלום עם סוריה, שירתו היטב את ענייני הממשל האמריקני והמחישו עד כמה מסוכנת לנו התלות באימפריה אחת (ויש המוסיפים - שוקעת).
בתחום הכלכלי, מדינת ישראל מוסרת בשנים האחרונות באופן מודע ומכוון את מפתחות ניהול המשק לידי ההון המקומי והזר. לשם עצמאות כלכלית אנחנו זקוקים למשרדי ממשלה מתוקצבים היטב, שיכולים לקדם תכניות ארוכות טווח בתחומיהם. במציאות, כידוע, תקציבי הממשלה רק הולכים וקטנים, ואת החלל ממלאים נדבנים ועמותות. שיקוליהם אינם נתונים להשפעתנו, פעילותם אקראית ולא חלק מתכנית כוללת, היום הם כאן אבל מחר - מי יודע... מסיבת יום העצמאות של ארקדי גאידמק בתל-אביב מסמלת באופן מושלם את תהליך התפרקותה של ישראל מעצמאות כלכלית.
בתחום היצירה התרבותית בארץ, אנחנו רואים תהליך מקביל. באופן יחסי לגודל התקציב, ישראל משקיעה כיום ביצירה התרבותית פחות מעשירית משמשקיעות בכך מדינות אחרות במערב. מתוך התקציב הזעום הזה, מוסדות התרבות שלנו והיוצרים המקומיים מפליאים להפיק את המירב, אבל מי שהשפות העברית והערבית חשובות לו, ומי שחשובה לו יצירה אמנותית שתבטא ותעשיר את החיים כאן בארץ, מוכרח להתקומם נגד נסיגת המדינה מתמיכתה בתרבות. עצמאות היא גם היכולת לבנות קהילה מקומית, שאמנם ניזונה מתרבות העולם, אבל בה בעת גם מייצרת דבר מה ייחודי, רלוונטי לחיינו, עצמאי.
לבסוף, מדינה לא יכולה להיות חופשית כל עוד היא שוללת חופש מאוכלוסיות הנתונות למרותה. העובדה כי תחת שליטתה המעשית של ישראל מצויים כשלושה מיליון פלסטינים בלי זכויות פוליטיות, שרואים מדי יום כיצד הולכת ונמוגה האפשרות לכינון מדינה משל עצמם, מרחיקה עוד יותר את העצמאות שלנו. ה"כיבוש מקרוב" בגדה המערבית וה"כיבוש מרחוק" של רצועת עזה פוגעים לא רק בשכנינו הפלסטינים, אלא גם בנו. הכיבוש מכרסם ביסודותיה של החברה הישראלית. הוא קשור במישרין לתלות שפיתחנו בארצות-הברית, להתפרקות שלנו ממדיניות הרווחה ולהרמת הידיים שלנו מהסיכוי לכונן כאן תרבות גאה ומוסרית.
הגיע הזמן שחגיגות העצמאות של המדינה יפסיקו לסמל הזדמנות שהוחמצה, ויתחילו לסמל תקווה אמיתית לעצמאות ולשלום.
פורסם לראשונה 25/04/2007 00:20
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
