רובוטיקה

פעם היתה תיבת הילוכים ידנית, עם מצמד ובורר הילוכים. אתם יודעים איך זה, כי רובכם נהגתם בכזו בשיעורי הנהיגה לפחות. היום רובכם נוהגים כנראה בתיבה אוטומטית, שמסוגלת להעביר הילוכים בעצמה. זה נוח, אבל לא נקי מבעיות. התיבה הזו גוזלת יותר דלק, פוגמת בביצועים ומעלה את המחיר. איך מתמודדים עם הבעיה?

קבלו את התיבה הרובוטית, זו שמבטיחה לצמצם תופעות לוואי, יחד עם הענקת האפשרות לנסיעה ללא צורך בהחלפת הילוכים ידנית. איך? למעשה זו תיבה ידנית, כאשר את דוושת המצמד מחליפה מערכת אלקטרונית. במילים אחרות, במקום שתצטרכו ללחוץ על מצמד כדי להפריד בין ההילוכים, מנגנון חשמלי יעשה זאת עבורכם. העברת ההילוכים במקרה זה, חייבת הייתה עדיין התערבות ידנית כדי להזיז את הבורר.

השלב הבא בהתפתחות הוא תיבות רובוטיות-אוטומטיות. כאן מתבצעת גם העברת ההילוכים עצמה באמצעות מחשב. וזה כבר אומר שהרווחנו מכל הכיוונים. זו תיבה ידנית זולה, חסכנית וקלת משקל יחסית. אלא שאין טוב בלי רע. 

המערכות שהגיעו עד עתה לעולם הרכב הפופולרי לא שכנעו, בלשון המעטה. מנגנון העברת ההילוכים לא היה חלק, וטלטל את המרכב והנוסעים. העברות ההילוכים איטיות בדרך כלל, ויש לתיבה בעיה בתמרוני חניה.

למה אנחנו נדרשים לעניין עכשיו? כי גם טויוטה עברה למנגנון המודרני, ביאריס הנוכחית. וזה לא עבד טוב כל כך. בטויוטה טוענים כי לא נרשמה ירידה במספרי המכירות, אנחנו שומעים דברים אחרים מלקוחות לא כל-כך מרוצים. בעיקר אלה שרכשו את הרכב לצורך התניידות עירונית חסרת דאגות, קיבלו זאת ביאריס הקודמת, אך כעת מתמודדים עם מערכת שרחוקה מלשכנע. וגם הקורולה עושה את השינוי. איך זה עובד?

החדשות הטובות הן כי התיבה טובה משמעותית מזו המותקנת ביאריס. העברת ההילוכים חלקה יותר, והמרכב מטלטל פחות. המעבר בין שלושת ההילוכים הנמוכים עדיין לא חלק מספיק - בעיקר בהאצה מתמשכת - אבל במרבית המצבים האחרים התיבה מתפקדת היטב, ונעזרת בתפעול על-ידי מנופים מדויקים ונוחים מאחורי ההגה.