מאורעות תשס"ז
"כוח בני"שים מובחר שועט ברוורס, תוך חיפוי תרועות חצוצרה מן האגפים, מחיאות כפיים נלהבות ורמיסת ילדים אקראיים שנקלעו לקו האש". קחו פסק זמן מוינוגרד, בל"ג בעומר מגיע הדבר האמיתי: מגיפת החתונות עליכם ישראל. קבלו את מצוות "עשה" ו"לא תעשה" ליום הדין
מה יכול לגרום לרואה חשבון ישר-זווית ולעו"דית צחיחה להרגיש שהם שיא היצירתיות? חתונה, כמובן.
מסתבר שבקרב הזוגות הנישאים מחלחלת ההכרה, כי על החתונה להיות יצירתית בצורה שתאפיל אפילו על מעמד הר סיני. עם כל הכבוד לאלוהים ולמשה, לנו יש מפיקי אירועים קצת יותר מנוסים. עוד מאפיין לעניין זה, היא התשוקה הבלתי מרוסנת של בני הזוג להכניס את חתונתם לזיכרון הלאומי הקולקטיבי. ניכר כי האירועים כיום מתוכננים בקפידה יתרה אף מזו של "מבצע סבתא", כל זאת תחת הסיסמא: "כזה עוד לא היה אצל אף אחד".
האירועים אליהם נקלעתי לאחרונה נראו כמבצע מתמשך להעלאת רף הגימיקים והחידושים. באחד מהם חלף על פני איש חמור סבר בעל תג המציין כי הוא "מנהל האירוע" ואוזניה אלחוטית באפרכסתו. "בתפקיד הקודם הוא היה הקמב"ץ של עוצבת הגליל", לחשה לי בת דודה עלומה. ואכן החתונה תיקתקה ביעילות של אוגדה משוריינת מהמלחמה האחרונה: היא נפתחה בריכוך זיקוקים אווירי בן שעתיים, שהפיל חללים רבים בקרב היונים האומללות שהופרחו דקותיים קודם לכן. מייד אחר כך החל השלב הקרקעי שעשה דרכו אל חדר הייחוד. התנועה התבצעה באמצעות כוח בני"שים מובחר ששעט ברוורס תוך חיפוי תרועות חצוצרה מן האגפים, מחיאות כפיים נלהבות ורמיסת ילדים אקראיים שנקלעו לקו האש.
בהתאם לתפקידו הקודם של המפיק, גם במקרה דנן לא הגיע האוכל אל היחידות בשטח. טוב, זה לא שהוא באמת לא הגיע, הוא פשוט לא היה רלוונטי. כשהמנה הראשונה היא חמיננדוס (ביצי טשולנט פורטוגזיות בנוסח ננדוס), המנה העיקרית סלט נבטוטי חוחובה מוחמצים עם נגיעות קישקע על מצע אלוורה, ולקינוח דאייט כנאפה או סורבה וסאבי – זה נקרא 'לא רלוונטי'.
ובכן, כדי להימנע מטעויות מביכות בתקופת המאורעות המתרגשת עלינו לטובה עם תום ימי הספירה, גיבשתי מספר המלצות, בתקווה שיהיו לכם המתחתנים לתועלת:
הזמנות
מרוב מלל, אנימציה ומקוריות קשה לדלות את המידע שעל ההזמנה לספק. די בכך שתציינו את מקום החתונה ושעתה המדויקת. האורחים, כמקובל במגזר, יגיעו שעתיים מאוחר יותר.
שיר החופה
בחתונות המגזר כמעט שאין כל התלבטות. ה"אואואואו-איאיאיאי" הישן והטוב, שנוגן לראשונה כבר בחתונתם של אחאב ואיזבל, עדיין מושל בכיפה. אלא שהמצב בחתונות פחות שמרניות גורר ויכוחים סביב שיר הכניסה לחופה, ויכוחים המסתיימים לא אחת בביטולה. לכן, יש לצמצם את הניסיונות המקוריים לרגש את הקהל בנעימות נוסח 'עמוד האש' או מאידך לשלהבו ביצירות דוגמת פתיח החדשות של ערוץ 2.
החופה
לא לשכוח שמדובר בחופה ולא בקניון חדש של זיסר. אפשר לוותר על המזרקות ולפטר את הארכיטקט שהזמנתם במיוחד מפירנצה.
הקפת החתן בשבעה סיבובים
עוד מנהג הזוי מבית היוצר של יהודי אשכנז. מתחרה בהצלחה אפילו בביזריות של איסור קטניות ירוקות בפסח. לקצץ.
לשמח חתן וכלה
לבלוע אש, לצחצח את נעלי החתן או לנפנף במגש - לא משמח. להכפיל את הסכום בצ'ק – משמח. באחריות.
הרב המזמר
בעייה נוספת נובעת ממנהג שאומץ מבני דודנו החילונים, המבקשים לחתונתם רב "שלא מדבר הרבה ואם אפשר שישיר את הטקסט". אולי אם מתי כספי לא היה "מתנצר", הוא כנראה היה המועמד האידיאלי.
תסמונת החתן האפילפטי
מדובר בחתנים רוחניים מאוד המיובאים במיוחד מהצד המזרחי של הקו הירוק. בדרך כלל נצפים כשהם עטופי טלית, עצומי עיניים, קופצים ומתפללים בדבקות תהומית, תוך הנפת ידיים למרום אל מול הכלה המשתאה. להכפיל את הריטלין.
הלהקה
כמה מהן לא שינו את הרפרטואר מאז הסרט.
המזכרות
כבר בבטן ההרקולסים התגלו חילוקי דעות בשאלה מי הצליח לפרק יותר ברזים מהטרמינל באנטבה. לכן, בהכירנו את הנפשות הפועלות, כל שיש לעשות הוא להניח על כל שולחן אגרטל עם הקדשה: "נגנב במזל טוב מחתונתם של מיכל ואמיר". האורחים כבר ידאגו לכל השאר.
לסיכום, חוגגים יקרים, נכון שכל זוג מעוניין בחתונה מהסוג שייצרב בזיכרון הקולקטיבי לדורי דורות. אולם כדאי לזכור כי החתונה המגזרית האחרונה שנכנסה לקטגוריית ה"בלתי נשכחות" היתה זו של לריסה ויגאל. זה מה שאתם רוצים?
בנוסף, דעו כי מבחינה סטטיסטית כשליש מכם יתגרשו ולא ירצו לזכור את חתונתם לעולם. אלבומי הנותרים יעלו אבק וזיכרונות החתונה יתפוגגו להם כמפלגת הגמלאים בבחירות הבאות. רצוי אם כך לשקול חזרה לקונספט של אירוע "בעצימות נמוכה", ואולי פשוט תנסו חתונה ללא גימיקים? בכל זאת, "כזה עוד לא היה אצל אף אחד".