זליכה: "לא נוותר לקיבוצים על שקל מתנובה"

"המדינה לא תיסוג מדרישתה לקבל את המגיע לה על מכירת תנובה". כך אמר היום (ג) החשב הכללי, ירון זליכה בנאום שנשא בכנס של התנועה הקיבוצית על הסדר הקיבוצים.

המדינה מחזיקה ב-15% ממניות תנובה שבידי הקיבוצים. זאת, כחלק מהסדר פריסת חובות הקיבוצים שנעשה בעבר. לקראת מכירת תנובה לקרן אייפקס דורש זליכה מהקיבוצים להעביר למדינה את התמורה לחלקה, או לחילופין להלאים 7.5% מתנובה.

16 קיבוצים מבוססים מתנגדים לדרישתו של זליכה, וטוענים שלא נהנו מהסדר חובות ולכן אינם חייבים למדינה דבר. הוויכוח בין זליכה לאותם קיבוצים מאיים על מכירת תנובה.

"עסקת תנובה מאפשרת לקיבוצים לקצור פירות של השקעה מ-1987", אמר זליכה, "אך אנו עדים לניסיון התחמקות בוטה של חלק מהקיבוצים ממחויבותם בהסדר הקיבוצים, שכלל ערבות הדדית של הקיבוצים אלה לאלה. התנהגותם של אותם קיבוצים מנוגדת לכל העקרונות ואמות המידה שההסדר מבוסס עליהם ואני קורא להם להתעשת, במיוחד לאור הנדיבות הנדירה והגדולה שגילתה המדינה כלפי הקיבוצים".

לדבריו, "המדינה אמורה לנהוג שוויון בין סקטורים שונים ומואשמת בשחיתות שאינה נוהגת בשוויוון, סייעה באופן לא שוויוני לציבור מצומצם יחסית, חובות הקיבוצים הועמסו על כתפי שאר האזרחים והחברה הישראלית כולה. זאת בשל הכרת המדינה במפעל יוצא הדופן שהקימו הקיבוצים ובאיום על פרנסתם של אלפי משפחות שתרמו הרבה למדינה וכדי להציל את הקיבוצים מקריסה".

"כיום כשהחברה השתנתה, המדינה צריכה לוודא שמשאביה מחולקים באופן חלקי ובשום אופן לא לוותר בנושא הזה", אמר זליכה.

גברי בר-גיל, ממזכירי התנועה הקבוצית, אמר ל-ynet כי נמצא הסדר למחלוקת עם 16 הקיבוצים. לפי הערכות, ההסדר אומר שהקיבוצים יעבירו את הכסף לקרן נאמנות וזאת תפריש אותו למדינה אם יבוצעו פעולות שיקנו להם תועלת מהסדר הקיבוצים כמו הקלות במס והלוואות נוחות. יודגש שמדובר בהסכם בין התנועה הקיבוצית ל-16 הסרבנים וכי זליכה אינו שותף בו.

"כל ממשלה היתה מבצעת את ההסדר"

ראש מנהלת הסדר הקיבוצים, ישראל עוז, שנאם באותו ארוע, לא התייחס לנושא תנובה, אך ציין בעניין הסדר הקיבוצים כי הקיבוצים החזירו עד כה 62% מחובותיהם לבנקים ו-38% לממשלה, בנוסף ל-20 אלף דונם שהחזירו למדינה במסגרת ההסדר באזורים אטרקטיביים. לדברי עוז, "הבנקים מתייחסים היום לקיבוצים כאל סקטור עסקי רגיל ולא כאל גוף בעל בעיית אשראי מיוחדת וזאת ההוכחה שהסדר הצליח ושהיה צריך לבצע אותו".

שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט, ששימש כשר אוצר בעת חתימת הסדר הקיבוצים, אמר כי "בראייה אחורה כל ממשלה היתה מבצעת את הסדר הקיבוצים כיוון שהקיבוצים הם סקטור חשוב ברמה הלאומית המספק תעסוקה לחלק גדול מהפריפריה".

לדברי שוחט, "חברי כנסת מהליכוד תמיד ראו את הסדר הקיבוצים כהסדר פוליטי סקטוריאלי והעלו אותו נגדנו בכל פעם שהעלנו את הזרמת הכספים להתנחלויות ולחרדים, וכיום אנו רואים שהם טעו".

גליה מאור: "לבנקים היה חלק במשבר הקיבוצים"

"למערכת הבנקאית היה בעבר חלק במשבר הקיבוצים". אמרה מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, שהיתה ממנסחי הסדר הקיבוצים והשתתפה גם היא בארוע.

לדברי מאור, "המערכת הבנקאית איפשרה לחובות הקיבוצים לגדול לממדים דמיוניים בגלל קשרים שלטוניים ובגלל תחושה מוטעית שמגזר גדול כל כך לא יכול להיכשל. כיום ברור שהיה צריך לבצע ההסדר ואני שמחה ונלהבת מתוצאותיו ומהעובדה שחוזי השחורות לגבי עתיד התנועה הקיבוצית התבדו". 

למרות שהקיבוצים חייבים גם לבנקים, כולל לבנק לאומי, 10% ממניות תנובה, נמנעה מאור מלהתייחס לנושא ולהגיב לדבריו של זליכה.

בתגובה אומרים חברי קבוצת ה-16: "במהלך 10 השנים האחרונות פעלו 16 הקיבוצים תוך מגבלות קשות בשל אי הסכמתם לחתום על ההסכם המשלים, עליו מדבר זליכה, וזאת למרות שמילאו חובתם להסדר הקיבוצים והעבירו למעלה מ- 250 מיליון שקל לאורך השנים לקופת ההסדר . מתוך ההסדר הזה יצאו קיבוצים אחרים במצב כלכלי טוב ואף יותר.

"לאור השינוי במצבם של הקיבוצים, ההפרטות, השינוי במבנה הקיבוצי ובמעמדו כלפי המדינה וכלפי פנים, ולאור תרומתם הרחבה בשנים האחרונות למען קיבוצים שהיו כלולים בהסדר עם המדינה, אין זה נכון לבצע גבייה נוספת ומימון נוסף אשר תנועת הקיבוצים התחייבה להם בהסכם מכירת תנובה, למסירת 25% מערך תנובה שבידי התנועה הקיבוצית - עליו מתעקש זליכה באופן לא מוסרי".