חרדית, מי נתן לך רישיון?

לפני יומיים, כשירדתי מאוחר בערב עם הזבל לחצר (כן, גם אצלנו מורידים את הזבל), קלטתי מראה משונה מאוד. אחת השכנות, מהסוג הכי שמרני שאפשר, (אלה עם הקרחת) יצאה ממכונית.

נו, ביג-דיל. בכל יום אנשים יוצאים ממכוניות. אלא שהגברת הזו יצאה מהצד "הלא נכון" של המכונית - ממושב הנהג. אחרי שמצמצתי פעמיים וצבטתי לעצמי את היד שלוש פעמים, המחזה הסוריאליסטי לא נעלם.

כשהפלא המהלך, או שמא נאמר ה"נוהג" הבחינה בי, היא לחצה בשובבות על האזעקה, הוסיפה קריצה של "בינינו" ועלתה הביתה. אני נשארתי עומדת בוהה עם השקית ביד, מלטפת את המנוע החם כהוכחה להזיה הלילית...

למרות שכבישי בני ברק מלאים בנהגות חרדיות, אי אפשר להגיד שהחופש האישי שבנהיגה על רכב מגיע להן ללא מחיר. גם היום, נהיגת נשים נתפסת עדיין כאקט של מרידה, עצמאות יתר וכ"סוגיה הלכתית מורכבת".

מעטות הנשים שהלכו ללמוד נהיגה עוד לפני החתונה ומעטות עוד יותר היו אלה שיפרסמו את עובדת היותן נוהגות. תאמינו לי, המבטים המאשימים ברמזור ברחוב רבי עקיבא מספיקים. בזרמים השמרנים יותר, הדילמה האם לנהוג לא תעלה בכלל לסדר היום.

כך יצא, שיש לי שכנה שרק אחרי שלוש שנים של מגורים משותפים לידה, סוף סוף גיליתי שהיא נוהגת. "הפשע הנורא" נעשה כמובן עם "סיבה מוצדקת" - על מנת לקחת את הילד הקודח לרופא. היא סמכה עלי שלא אגלה את סודה ולא אסגיר את "פורצת הגדר". הגה וארבעה גלגלים הם משהו שמעמדה החברתי המהוגן לא יוכל לשאת. ברור לה שאם העניין יתגלה, מלבד התוצאות המיידיות של להיות מושא הרכילות החדש, גם עוד עשר שנים תהיה נשמה טובה שתוריד לה ניקוד על "סעיף נהיגה", כשתרצה לחתן את הילדים.

אני אישית "חטפתי על הראש" כי העזתי לציין בכתבה שהכנתי בנושא נהיגה בטוחה בעיתונות החרדית, את העובדה שאני נוהגת. צקצוקי השפתיים ואצבעות ה"נו, נו, נו!" המשיכו עוד שבועות אחר כך. מבחינתי, הטאבו החרדי על הנושא כולו הומצא מתוך שמרנות מהסוג הכי לא נכון. הרי לא מדובר בטנק מרכבה או נגמ"ש. "כולה, מכונית עם בוסטר מאחורה".

לא, חבר'ה. אין פה סוגיה הלכתית, יש פה סוגיה פמיניסטית - שוביניסטית. מה לאישה חרדית מותר או אסור לעשות, מבלי לפלוש לטריטוריות, שמישהו אי שם הגדיר כגבריות או לא מתאימות לאידיאל האישה החרדית, כפי שהוא רואה אותה - שוכנת מוניות ואוטובוסים. הרי מה יותר צנוע הלכתית? אישה נוהגת לבדה, או מצטופפת בתחבורה ציבורית עם בני המין השני?

במגזר הכללי לא מנסים להסוות את הדעות על נשים בכביש תחת מעטה של צדיקות, אלה מרשים לעצמם "שוביניזם זורם", בנוסח: אישה תחזרי למטבח!, ועוד פנינים מבית היוצר של הנהג הישראלי. אבל מה? לפחות הם דוגרים.

אז אחרי שהפסקתי לצחוק על היוזמה החדשה ל"הקמת ועדת רבנים" לאישור נהיגה לאישה עם תשעה ילדים ומעלה, התחלתי לחשוב ברצינות על פניה לחברת פיג'ו העולמית בבקשה להזמין לי ולכל נהגות המגזר רכב ורוד עם הדפס לבבות - רצוי עם חותמת של הרב המקומי - על כך שהרכב נשי מספיק לשימוש גלאט, ללא חשש גבריות או הילוכים. על פי הוראות ההפעלה יהיה צריך בסך הכול ללחוץ בעדינות על הדוושה, ממש כמו במכונת תפירה.

רק אז, אולי ה"צדיקים" שמנסים לעשות לנשים בחברה שלי חיים קשים באשר הן, יפתחו קצת את שרירי הרגליים ויתנו לנו לשים גז.