אחלה כסף? ממש לא
מדינת ישראל לא מעודדת אנשים לשתות אלכוהול או לעשן. אז מדוע היא מעודדת, באמצעות קמפיינים של מפעל הפיס, אנשים להמר?
השבוע, כשנסעתי הביתה, שמעתי את הפרסומת של מפעל הפיס ל"חיש-גד". אותה פרסומת עם הסיסמה הקליטה "בואנה זה אחלה כסף", שמשדרת את המסר ששווה להשקיע את המאמץ, לגשת לדוכן הפיס ולגרד חיש גד. אמנם לא זוכים בסכומים מאוד גבוהים, אבל "זה אחלה כסף".
הפרסומת הטרידה אותי מעט. הרי ברור לכל בר דעת, שבממוצע, ככל שמגרדים יותר חיש-גד פשוט מפסידים יותר כסף. כשהגעתי הביתה הטלפון צלצל. למרות מחאות האישה "אל תרים, כל היום פרסומות", הרמתי. מהשפופרת בקע בטון עליז ומעצבן, בעיקר בסיומו של יום עבודה, "כאן לוטו כלב". טרקתי.
שהטיפשים יהמרו אם הם רוצים. לא אכפת לי. אבל למה להטריד אותי בפרסומות? אלא שבמחשבה שנייה כן אכפת לי. אם בעלי ההכנסה הגבוהה היו המהמרים שמגיבים לפרסומות מטופשות, אז מעולה. שיהמרו, ויתרמו לבניית מבני ציבור וכיתות לימוד. אבל דווקא בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה והבינונית יש מהמרים לא מעטים, ואליהם מכוונות הפרסומות.
מה שקורה הוא שמצד אחד ממשלת ישראל מחלקת קצבאות שונות לאוכלוסייה גדולה מאוד, ומצד שני מפעל הפיס, שהוא זרוע אחרת של אותה ממשלה, מעודד את בעלי ההכנסות הנמוכות לתרום את כספם לבניית מבני ציבור. מדוע עניים מהמרים? אולי במחיר כרטיס הימורים אפשר לקנות אשליה של עושר לזמן קצר, ולשכוח את הצרות. ההתפכחות מגיעה עם ההפסד, אבל הצמא לעוד הימור לעיתים רק גובר.
מסקר הוצאות המשפחה ניתן ללמוד שבשליש התחתון בהתפלגות ההכנסה מוציאים משקי הבית, בממוצע, מעט יותר מאלפית מהכנסתם על הימורים, כ-1.5 שקל לאדם לחודש. סכום זניח. אבל הממוצע מטעה - הרוב לא מהמרים כלל. לעומת זאת, 5% מבעלי ההכנסה הנמוכה (השייכים לשליש התחתון בהתפלגות ההכנסה), מוציאים בממוצע כ-30 שקלים לחודש על הימורים. גם זה לא סכום מאוד גבוה, אבל הוא עולה על 2.5% מהכנסתם. וזה כבר לא זניח.
אני לא נגד הימורים, ואפילו חושב שטוב שקיימים אפיקי הימורים חוקיים. כי כל ניסיון לצמצם הימורים בחוק, בעיקר תורם לארגוני הפשע. אני גם לא תומך באיסור על מכירת אלכוהול או סיגריות, בעיקר מאותה הסיבה. אבל לא עולה בדעתי שמדינת ישראל תעודד אנשים לשתות אלכוהול או לעשן. אז מדוע לעודד אנשים להמר?
לסיום המלצה: מי שרוצה להפסיק להיות פראייר בלי לוותר על הריגוש שבהימור, יכול לפנות לבורסה לניירות ערך. גם שם אפשר לבצע רכישות עם סיכון גבוה (גם בסכומים נמוכים) כמו אופציות על שער הדולר או על מדד המעוף, אפשר גם סתם לקנות מניות של חברות קיקיוניות, או אפילו לקנות סל מניות סולידי, שגם מספק ריגוש מסוים ולאורך זמן גם רווחים. וזה ההבדל המרכזי בין הבורסה לבין הפיס.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במרכז שלם
דוכן פיס. שהטפשים יהמרו אם הם רוצים
מומלצים
