נא להכיר: האיש שמבטיח להציל את חייכם
ליאור כרמל, מנהל הרשות החדשה לבטיחות בדרכים, מדבר עם ynet על התכניות להפוך את הכביש המקומי לבטוח יותר. וכן, הוא ימליץ לחייב התקנת ESP בכל מכונית שניתן לעשות כך
את שמו של ליאור כרמל, מנהל הרשות החדשה לבטיחות בדרכים, שמעתם כנראה רק לאחרונה. כרמל, מזכ"ל תנועת הצופים בעבר וחבר מפלגת קדימה, אשר מונה לתפקיד על-ידי שר התחבורה שאול מופז למרות שאין לו רקע בתחום, הואשם על-ידי בכירים במשרד האוצר כי הוא מעכב את הפעלת הרשות החדשה, בגלל רצונו להעלות את השכר שנקבע לו. כך הגיח מאנונימיות, הישר אל הכותרות. אלא שבשיחה עם ynet, נראה כי כרמל אינו מתרגש. "אחרי מה שעברתי בחודשים האחרונים," הוא אומר בחיוך, "אני כבר יכול לעבור הכל".
אבל המשימה שניצבת לפניו אינה מזמינה אופטימיות. הקמת הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים מלווה בביקורת נוקבת מאז אושר חוק הרשות בוועדת הכלכלה, ביולי 2006. עיקר הביקורת נוגעת לכך שהחוק אינו מיישם את עיקרי דו"ח ועדת שיינין, שהגישה מסקנותיה ביולי 2005. לטענת רבים, הרשות החדשה לא תהיה שונה מהרשות "הישנה", שהוקמה ב-1997. כמוה, אף היא תמשיך להיות גוף נטול שיניים, שלא יוכל לאכוף את סמכותו על משרדי הממשלה השונים.
במסמך פנימי של מרכז המידע והמחקר בכנסת, אשר הוגש לוועדת הכלכלה עוד בסוף 2005, נטען כי "הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים, תשתלב במצב הקיים כיום וממילא לא תשנה דבר באופן מהותי". אז למה זה טוב?
_wa.jpg)
הבוס הגדול. שר התחבורה שאול מופז (צילום: ששון תירם)
כרמל נשאר אופטימי. לא רק שהוא מתייחס להקמת הרשות החדשה כאל מפעל חיים, הוא גם אינו מסכים כי הרשות החדשה, שצפויה להתחיל פעילותה באוגוסט, חסרת שיניים: "החוק קובע שיש לנו שלושה מנדטים. העיקרי הוא להוציא לפועל מדיניות ממשלה והחלטות שר התחבורה. השני, אולי חשוב יותר, נוגע לתקצוב: "החוק קובע שהרשות תיתן כסף לגופים שעוסקים בבטיחות, וכל גוף כזה חייב יהיה על-פי חוק לתת לנו דין וחשבון". כלומר - מי שיירצה כסף, יהיה חייב לשתף פעולה. ובמדינת ישראל, זה בדרך כלל עובד.
למרבה הצער, נדמה שהמנדט השלישי יכול להתאים רק למדינות מתוקנות, בהן יש מידה של אחריות ציבורית אמיתית: "הרשות מחויבת להגיש את תוכניות העבודה הרב-שנתיות הנוגעות לבטיחות בדרכים. ומי שלא יישב איתנו, אנחנו נבוא לכנסת ונגיד - הנ"ל סירב לשבת איתנו".
- ואתה באמת חושב שזה מספיק כדי ליצור שינוי?
"יש היום אווירה ציבורית של שיתוף פעולה. כל המוסדות, כל הגורמים, כולם מבינים שזו בעיה לאומית. כולם רוצים לקחת חלק בתהליך".
- תוכל למנות את חמשת הדברים העומדים בראש סדרי עדיפויות הרשות החדשה?
"1. לנהל אינטגרציה בין גופים שונים ברמה הלאומית. 2. לנהל אינטגרציה ברמה מקומית - חילקנו את ישראל ל-23 אזורים, לכל אחד מהם יהיה מנהל בטיחות אזורי. 3. לרתום את הציבור. יש לנו מחלקה למקומות עבודה, לארגונים חברתיים ועסקיים ולארגוני חינוך. הרעיון הוא לדאוג לכך שבכל מקום יהיה אחראי על בטיחות בדרכים. 4. לקדם טכנולוגיה. לאמץ תקינה אירופית לכל הטכנולוגיות הקיימות, כמו ESP, מערכת התרעה על סטייה מנתיב וכו'. 5. טיפול שורשי באוכלוסיות בסיכון ובאוכלוסיות מסכנות".
- תוכל לפרט מהן "אוכלוסיה בסיכון" ו"אוכלוסיה מסכנת"?
"בסיכון היא למשל אוכלוסיית המגזר הלא-יהודי, החרדי, נהגים צעירים. אלה מגזרים בהם הסיכוי להיפגע בתאונה גבוה מהממוצע באוכלוסיה הכללית. אוכלוסיה מסכנת היא למשל רכבי שטח, שמעורבים פי שניים בתאונות דרכים קטלניות, או נהגי משאיות".
- איך האזרח ברחוב, בכביש, ירגיש את פעילות הרשות החדשה?
"זה לא יקרה מחר בבוקר, גם לא ב-1 באוגוסט. אבל החזון שלנו הוא שבמקום העבודה ידברו עם האזרח על בטיחות בדרכים. אנחנו רוצים שהרשות תיצור איתו קשר כהורה, תדריך אותו איך לחנך לבטיחות במשפחה. הוא יקבל מידע על מערכות טכנולוגיות קיימות בשוק. הוא גם ידע על נקודות תורפה בטיחותיות בישראל בכלל ובמקום היישוב שלו בפרט. אם ישתה, תהיה תווית אזהרה על בקבוק הבירה או בתפריט. אם ייסע באוטובוס, אנחנו רוצים שהספידומטר יהיה גלוי לכל הנוסעים.
"וכשהוא ינהג, הוא ידע שיש סיכוי שיצלמו אותו, וכשיגיע לצמתים, יפגוש רמזורים חכמים. הוא גם יוכל להתקין "קופסה ירוקה" לילדים שלו, שתעקוב את הנהיגה שלהם".
- מהי בעצם הבעיה העיקרית שלנו, מהו לדעתך הגורם המרכזי לתאונות הדרכים
"הבעיה המרכזית היא חברתית. אנחנו מעריכים חיי אדם בצורה שונה כאשר הם נהרגים במלחמה או בפיגוע או בפשע, ואחרת כשהם נהרגים או נפצעים בתאונות. ובכל זאת, גורם המוות מספר אחד בקרב צעירים עד גיל 24 בישראל הוא תאונות דרכים. אגב, זה לא שרק בכבישים אנחנו נוהגים כך, ובמקומות אחרים אנחנו מנומסים. יש לנו נטייה לראות את החוק כהמלצה בהרבה מקומות.
"הבעיה השנייה היא שהבטיחות בדרכים אינה מנוהלת: יש גורמים שאחראים על התשתית, ויש גורמים שאחראים על התימרור, ויש גורמים שאחראים על האכיפה, ויש גורמים שאחראים על ההסברה. יש קרוב ל-300 גופים במדינת ישראל שאחראים על הבטיחות".
- איך הרשות יכולה לטפל בבעיה תרבותית - האם אתם בכלל מסוגלים לשנות את "הישראלי המכוער"?
"צריך שינוי של מבנה התרבות, ושינוי ההערכה החברתית למי ששומר חוק. צריך לעשות דה-לגיטימציה לעברייני תנועה".
- אבל הרי חלק ניכר מתאונות הדרכים נגרמות על ידי נהגים נורמטיביים, שפשוט טועים. מה עם השקעה בתשתית, קידום טכנולוגיה?
"ברור מאליו שכולם עושים טעויות. מתגברים עליהן על-ידי סגירת פער בין יכולת לבין מה שצריך כדי למנוע את התאונה. למשל, תשתיות טובות יותר, שמאפשרות נהיגה בטוחה יותר וממזערות נזקים. או מערכות טכנולוגיות שיחפו על הכשלים שלנו".
- התהליכים שאתה מדבר עליהם, כמו שינוי תרבותי, לוקחים הרבה זמן. יש לעומת זאת מערכות טכנולוגיות, כמו בקרת יציבות אלקטרונית (ESP), שיכולות להציל חיים באופן מידי. למה לא לקדם אותן מיידית, למשל להסביר לכל מי שקונה מכונית חדשה, שכדאי לו להעדיף מכונית עם מערכת כזו?
"הרשות תמליץ לשר התחבורה לחייב ESP במדינת ישראל. לוחות הזמנים יהיו בהתאם למקובל באירופה, עם התאמות לישראל. אנחנו מגבשים כעת עמדה סופית לגבי מתי צריך לחייב את המערכת".
ישראל מיישרת קו עם אירופה וארה"ב. בקרת יציבות חובה
- אחת הבעיות העיקריות שלנו היא בחינוך לבטיחות. איך ניתן לשפר את המצב?
"כל עוד משרד החינוך לא ייקבע שהמינימום הבסיסי לתעודת בגרות הוא ציון בחינוך תעבורתי, לא משנה כמה כסף ניתן, התלמידים לא יגיעו לשיעורים. וחובה לרתום לעניין את כל המסגרות הבלתי פורמליות - כמו תנועות נוער, מתנ"סים - , כי הן משפיעות מאד על התנהגות ילדים ובני נוער. והכי חשוב, ההורים. כל המערכות יכולות לדבר על זה שצריך להיחגר מאחור, אבל אם ההורים יגידו "עזבו שטויות", לא השגנו כלום. וזה נכון לגבי כל נושא הבטיחות".
- ומה קורה כשאותם הורים הם אלה שמלווים את הנהג הצעיר, אחרי שקיבל רישיון?
"לכן הם יהיו חייבים בהכשרה, במסגרת רישיון הנהיגה המדורג שנציג בעתיד".
- אתה יכול להסביר מה זה רישיון נהיגה מדורג?
"ברישיון המדורג - עליו אנחנו עובדים כיום - יהיו כמה מדרגות, ובכל אחת הנהג יקבל אישור לנהיגה נוספת: אחרי טסט ראשון, תקבל אישור לנסוע רק ביום, עם מלווה. אחר כך, תעשה טסט לילה, ויהיה לך אישור לנהוג גם בלילה, עם מלווה. אחר כך, יהיה לך נהג מלווה ותוכל לנסוע עם נוסעים מאוחר. בין כל מדרגה ברישיון יהיה פרק זמן קבוע".
- כשאתה מסתכל על כל המטרות שאתה מציב לרשות, תקציב של 550 מיליון שקל ב-2008 הוא טיפה בים. לא ככה?
"נכון, אבל צריך לזכור שזה לא כל הכסף המושקע בבטיחות. יש תקציב למע"צ, למשרד התחבורה. לכל גוף יש תקציב בטיחות. בסך הכל, כיום מושקע בבטיחות סכום של בין 2 ל-3 מיליארד שקל בשנה".
- ואתה חושב שעם זה אפשר להביא לשינוי שאתם מבקשים לעשות, ולשנות את החברה הישראלית?
"צריך להאמין. אני אופטימי".
לפנייה לכתב/ת 
מתנועת הצופים לרשות לבטיחות בדרכים. ליאור כרמל
