80%: חתונה רק עם רב אורתודוכסי
מהו הגיל האידיאלי לנישואין? את מי אנחנו מעדיפים כעורך החופה? ומה נעשה אם ילדינו יבחרו בבני זוג בעלי השקפה דתית שונה? לקראת ל"ג בעומר ynet וגשר עם סקר החתונות הגדול
ל"ג בעומר יחול השנה במוצאי שבת - מה שוודאי יטרפד כמה עשרות חתונות פוטנציאליות, אבל מסורת - כמו מסורת - לא שוברים. חתונה ממש אולי לא תהיה, אבל הסקר השבועי של ynet יהדות וגשר יעזור לכם להתכונן לשמחות הקיץ: גילאי החתונה האידיאליים הם 25-30, מתחת לחופה נשמח למצוא גם רב אורתודוכסי (ולא רק כלה), ורוב הציבור לא יתנגד לנישואי בן משפחה עם בעל השקפה דתית שונה. הסקר נערך על ידי מכון "מותגים" בקרב 500 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
- נישואים או ניסויים? מאורעות תשס"ז
- "בחן את עצמך, בדרך לחופה"
- "אל תתחתנו צעירים!"
- שו"ת: מתי צריך להתחתן?
בתשובה לשאלה "מהו לדעתך הגיל האידיאלי לחתונה" בחרו 58% מהנשאלים בגילאי 25-30. 30% נוספים השיבו כי יש להתחתן מוקדם ככל האפשר ועד גיל 25, ו-6% לא יתחתנו לפני שימלאו להם 30. 6% הנותרים תהו: "בשביל מה בכלל צריך להתחתן"?
תני לי לשים טבעת. אילוסטרציה
חלוקה להגדרות דתיות מלמדת כי החרדים והדתיים תומכים יותר מאחרים בנישואים בגיל צעיר – 92% ו-56% בהתאמה. בקרב החילונים נמצא רוב ברור (75%) שימתין לגילאי 25-30, והאחרים יעדיפו חתונה מאוחרת (10%) יותר מנישואים מוקדמים (9%). אצל המסורתיים השיבו 59% כי גילאי 25-30 הם האידיאלים, 29% סבורים כי יש להתחתן מוקדם ככל האפשר, ורק 3% ימתינו לפחות עד גיל 30.
הבנות ירצו את החתן, הבנים לא יוותרו על הכלה, אבל יחד עם הזוג המאושר יהיה עוד אדם מתחת לחופה, והוא ינהל את הטקס. אז מי זה יהיה? רוב ברור של 80% הצהירו כי העדפתם היא לרב אורתודוכסי כעורך החופה, ו-12% בלבד יעדיפו רב קונסרבטיבי או רפורמי. בין הנאמנים יותר למסורת יבחרו 57% ברב מוכר עליו הם סומכים או באחד מרבני צהר, ו-23% הנותרים יקבלו בברכה כל רב שיישלח אליהם מטעם הרבנות. 1% מהנשאלים השיבו כי יעדיפו דמות אחרת, כמו אחד הסלבריטאים עורכי החופות.
מפילוח להגדרות דתיות עולה כי גם מי שאינם דתיים מעדיפים רבנים מהזרם האורתודוכסי על הזרמים האחרים – 86% ו-8% בהתאמה בקרב המסורתיים, ו-66% מול 22% אצל החילוניים.
ומה אם הבן יתחתן עם חרדית?
בשאלה השלישית נשאלו המשתתפים כיצד יגיבו אם אחד מבני המשפחה הקרובה יבחר בבן זוג בעל השקפה דתית שונה משלהם. 69% השיבו "אין לי בעיה עם זה", 24% יצטערו מאוד אך ילמדו להשלים עם המצב, ו-1% לא יוכלו לסבול זאת וינתקו את הקשר עם בן המשפחה הסורר.
בניתוח לפי הגדרות דתיות מתברר כי המסורתיים הם הסבלניים ביותר. 82% מהם לא יתנגדו כלל, ו-9% יצטערו אך ישלימו עם המצב. בקרב החרדים התמונה שונה: רק 36% אמרו כי לא יתנגדו כלל, לעומת 60% שדווקא יתנגדו, אך יאלצו להשלים. שמעתם על חרדים שיושבים שבעה על הילד שחצה את הקווים? רק 2% השיבו כי ינתקו איתו כל קשר. אצל הדתיים והחילוניים אמרו 66% שאין להם בעיה עם חתונה שכזו, לעומת 29% ו-28% בהתאמה שיתנגדו ולבסוף ישלימו.
שושי בקר, מנכ"לית גשר מפעלים חינוכיים, אומרת כי הופתעה מרמת הסובלנות הגבוהה כלפי בעלי השקפות דתיות שונות. עם זאת יש לה הסבר לגישה המתונה: "המציאות הישראלית שבה בכל משפחה אנו מוצאים את כל גווני ההשקפה". על ההעדפה לאחר את גיל הנישואים אמרה מנכ"לית גשר כי מדובר בהשפעה מהעולם המערבי, שם אנשים מעוניינים להיכנס למחויבות בגיל מבוגר יותר.
עוד הוסיפה בקר כי הסקר משקף חיזוק במעמד מוסד הנישואים והמשפחה, וההעדפה לחופה אורתודוכסית מלמדת שרוב הישראלים רואים ורוצים בחתונה חיבור למסורת היהודית.
