השגריר בעיר הלבנה

"ובכן" התחלתי את הסברי המנומק, "כל גור טיגריסים יודע שקשה יותר לצוד אנטילופות כאשר הן מצטופפות בעדר. לאורך ההיסטוריה רבים סברו שבלתי אפשרי להתחיל עם בחורה שהגיעה עם חברה טובה לפאב. למזלך, מרטין הצעיר, האלגוריתם פוצח, דווקא פה בישראל, וכעת ה'שיטה' שנכתבה בדם מועברת מפה לאוזן במעטה כבד של חשאיות. אתה מוכן?".

מרטין הנהן. "ובכן, יש ל'שיטה' שמות רבים: יש הקוראים לה 'לקפוץ על הרימון' ויש המכנים אותה 'לשכב על הגדר'. בכל מקרה, בשיטה זו ניגש הבחור הראשון, נכנה אותו גבר א', ופוצח בשיחה אקראית עם החברה הלא רצוייה. כעבור פרק זמן מסוים מאד, בערך פרק הזמן שלוקח לבשל ביצה רכה, ניגש גבר ב' אל הבחורה השנייה, הרצוייה, שכבר החלה להשתעמם והאגו שלו נפגע כי התחילו עם חברה שלה ולא איתה, והיא, אם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו, תיפול כפרי בשל וחייכני אל זרועותיו של גבר ב'. מ.ש.ל.".

ראיתי את עיניו של מרטין מפלבלות, את אישוניו מתרוצצים ואז אמר: "תראה, נ.ב., אני לא מזלזל ב'שיטה', אבל אולי אני פשוט אגש אליהן, אגיד להן היי ואקנה להן בירה? בקנדה זה עובד בד"כ". גיחכתי. "תשמע, ילד. אולי בקנדה בנות אוהבות נערים צעירים יפים גבוהים ועשירים כמוך. פה בישראל, הן מחפשות משהו אחר. אנחנו מתחילים."

ג'ונגל עירוני

ישרתי את צווארוני, העטתי על פני את ארשת הביטחון העצמי שלי, וניגשתי אל הבנות. פניתי לאחת מהן בקול צרוד: "היי". ממש אלתרמני. הנערה פנתה אלי בעייפות, הביטה בי כמו הייתי מסומם עם כוס קלקר בצומת, פלטה 'יש לי חבר, טוב?' וסובבה את ראשה. כשחזרתי למרטין, הסברתי לו את האמת - מקרוב הן היו מכוערות ולא היה לי בא עליהן. מרטין הביט בי בספקנות, ואמר שהוא הולך לנסות עליהן את השיטה הקנדית.

שמורת הטבע הארצישראלית (צילומים: אמנון פיקר)

המשך הסיפור צפוי וידוע. מסתבר שיופי, גובה, עלומים, כסף ומבטא זר כן עושים את זה לבנות ישראל, עד כדי כך שהן מחליטות שזה גם הזמן לבחון את המשיכה הלסבית הסמויה שתמיד הרגישו האחת לשנייה, ולעשות עם מרטין שלישייה. ובגלל שהן מחוץ לעיר ושיכורות - שלישייה על המיטה שלי. תקראו לי פיינשמעקער, אבל כשמישהו עושה לי שלישייה על המיטה, אני מעדיף לישון אצל חברים. גם אם זה אומר מזרון מתנפח אצל פיקר.

למחרת, פיקר מעיר אותי בתנועות נמרצות. מסתבר שעודד חזר מהודו, כשבקירבו (ואני מתכוון לכך מילולית) טולה של ג'אראס בגודל של ביצת יען, ויש עכשיו ישיבה אצלו על הגג. זינקתי מהמיטה כפנתר, אולם בדיוק אז מרטין התקשר. הוא רוצה שאקח אותו לסיור בעיר הלבנה. מסתבר שהוא מתעניין בארכיטקטורה והיסטוריה, ורוצה לראות בנייני באוהאוס. הסברתי לו שכל מה שאני מבין בנושא זה שבהתחלה הם באוהאוס, אבל אחר כך הלכו, אולם הבדיחה המוצלחת חלפה מעל ראשו כעטלף חרש.

נקודת הג'י 

תל אביב. אמנם יפה, אבל לא כמו מונטריאול

שאלתי את מרטין איך הוא מתרשם. הוא אמר שיפה פה מאד, אבל לא יפה כמו השדרות של מונטריאול בסתיו. רוגז וחימה אחזו בי על כפיות טובתו. "אתה יודע שצה"ל יכול לכבוש את קנדה בשלושה ימים ולהפוך את מונטריאול למגרש כדורגל?", נבחתי. מרטין הביט בי מופתע. גם פיקר. גם אני. "אבל באמת יפה פה", התנצל מרטין. שתקתי.

בשבוע הבא: מרטין מבקר בקיבוץ ונ.ב. סימון מתמודד עם טראומות ילדות.

בשבוע שעבר: מרטין נחת על נ.ב. סימון והם יצאו להכיר את הפאב השכונתי.  

• יש לכם הצעות לאן לקחת את מרטין? רוצים אולי לאמץ אותו לכמה ימים? כתבו לנו: shootmeintheleg@gmail.com