דו"ח המבקר: כשלים בהתמודדות מול הקסאם
על-פני 1,118 עמודים מפרט מבקר המדינה לינדנשטראוס את הליקויים שמצא. בין הממצאים הבולטים: טיפול לקוי באיום רקטות הקסאם ובמנהרות מרצועת עזה, מינויים לא תקינים של אנשי ליכוד במועצות הדתיות וגם תהיות לגבי כדאיות המיקוד בבחינות הבגרות ומועד ב'. ועוד שאלה אחת קשה לסיום: מדוע עלותה של תוכנית ההתנתקות הוכפלה בתוך שנה וחצי?
צה"ל נכשל מול האיומים מעזה? דו"ח מבקר המדינה 57ב', שמתפרסם אחר הצהריים (יום ד'), חושף ליקויים במשרדי הממשלה, במוסדות המדינה והתאגידים, בכנסת, במערכת הביטחון וביישום תוכנית ההתנתקות. אבל הנושא המרכזי והקריטי ב-1,118 עמודי הדו"ח הוא זה שמציג את הבעייה הקשה של מדינת ישראל בהתמודדות מול איום הרקטות מרצועת עזה - שממשיך ללוות אותנו גם בימים אלה.
ועוד בדו"ח המבקר:
- ההתנתקות עלתה כפול מהמשוער
- הליכוד השתלט על המועצות הדתיות
- שפעת העופות: היערכות לקויה לטיפול במגיפה
- לבחון מחדש את המיקוד בבגרויות
- מפעל הפיס חילק תרומות למקורבי הדירקטוריון
- בביטוח הלאומי פועלים מאכערים תמורת שירותי מין
- אין פיקוח על בנקי הזרע, תורמים לא נבדקים כראוי
- לא תוקנו הליקויים בשמירת מידע אלקטרוני
בפרק העוסק במערכת הביטחון מפרט המבקר את הכשלים בהתמודדות עם ירי רקטות הקסאם לעבר הנגב המערבי. המבקר מצא כי בצה"ל לא גובשה תוכנית עבודה כוללת לטיפול באיום של ירי רקטות קסאם על כלל מרכיביו, למרות שעד סוף שנת 2006 נורו לעבר ישראל 1,914 רקטות קסאם, 1,025 מהן בשנת 2006. המבקר ציין כי לא היתה ראייה כוללת בעת בחינת אופן ההתמודדות עם האיום על כלל מרכיביו, ולא גובשו תורת לחימה ותפיסה מיבצעית כוללת מול האיום.
המבקר מצא כי בצה"ל לא גובשה תוכנית עבודה כוללת לטיפול באיום של ירי רקטות קסאם על כלל מרכיביו. מהדו"ח עולה כי לא היתה ראייה כוללת בעת בחינת אופן ההתמודדות עם האיום על כלל מרכיביו, ולא גובשו תורת לחימה ותפיסה מיבצעית כוללת מול האיום.
בדו"ח נכתב כי עד דצמבר 2005 לא היתה בצה"ל יכולת מיבצעית ליירט רקטות קרקע-קרקע לרבות קסאם. בנוסף, עד אותו חודש צה"ל לא הפיץ דרישה מיבצעית למערכות יירוט רקטות קצרות טווח. בנוסף חושף המבקר ליקויים בתהליכי עבודת המטה בצה"ל.
המבקר וממלאת מקום הנשיא, דליה איציק (צילום: גיל יוחנן)
מהביקורת עולה כי בצה"ל לא בחנו את כלל ההיבטים של התמודדות עם איום הקסאם, כגון: מניעת ירי וטיפול במרכיב התשתיות של האיום, התלויים בעיקר במידע מודיעיני מוקדם. הגורמים התמקדו רק בבחינת יכולות לאיתור ותקיפת חוליות השיגור.
עוד נכתב כי בביקורת עלו ליקויים בתהליכי עבודת המטה בצה"ל, שבעיקרם באו לידי ביטוי בהיעדר תפיסה כוללת ובהיעדר טיפול אינטגרטיבי בירי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל, שנמשך משנת 2001. יתרה מזאת, בצה"ל לא גובשה תוכנית עבודה כוללת לטיפול באיום של ירי תלול מסלול על כלל מרכיביו, הנתמכת בתקציב רב-שנתי והכוללת לוח זמנים.
משגרים קסאמים לשדרות, כמעט ללא הפרעה (צילום: איי.אף.פי)
מדובר צה"ל נמסר לעניין רקטות הקסאם כי "מאז שנת 2001 פועל צה"ל על-מנת לקדם פיתוח מענה לאיום הירי תלול-המסלול. ההתמודדות עם הירי תלול-המסלול הינה התמודדות המשלבת יכולות טכנולוגיות מתקדמות לצד יכולות מבצעיות קיימות ותפיסת הפעלה מבצעית, המיועדות לצמצום פגיעת אמצעי הלחימה תלול מסלול. צה"ל מקבל את הערת המבקר בדבר הצורך הדחוף בעבר ובהווה בגיבושה של תוכנית עבודה רב שנתית ואפקטיבית למתן מענה כולל לאיום הירי תלול-המסלול. בימים אלה מרוכזת עבודת מטה בנושא, המטפלת בין השאר בהתמודדות עם ירי תלול מסלול קצר-טווח ובהגדרת תחומי האחריות של הגופים. עבודת המטה תושלם עד לסוף שנת העבודה 2007".
כשל מתמשך בטיפול במנהרות בעזה
ועוד במערכת הביטחון – המבקר מציין כי לא נעשה כמעט דבר כדי למנוע את השימוש במנהרות על-ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה לצורכי פיגועים. לדבריו, בשנים האחרונות החריף מאוד השימוש במנהרות, והוא היה לאיום בעל משמעויות אסטרטגיות.
המבקר כותב בדו"ח כי בשנים האחרונות החריף מאוד השימוש במנהרות, והיה לאיום בעל משמעויות אסטרטגיות. מאז שנת 2001 ועד סוף שנת 2004 הצליחו ארגוני הטרור בדרום רצועת עזה, לבצע חמישה פיגועים באמצעות התווך התת-קרקעי, ובהם נהרגו שבעה חיילי צה"ל. גם לאחר יישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ממשיכים הפלסטינים בטרור המנהרות.
חייל צה"ל ליד מנהרה שנחשפה בשנה שעברה (צילום: איי.פי)
למעשה השימוש במינהרות לא נעשה רק ברצועת עזה. המבקר מציין כי בלוחמה התת-קרקעית נעשה גם שימוש בהיקף נרחב בדרום לבנון, כפי שהתגלה במלחמת לבנון השנייה. בנוסף, לוחמה מסוג זה מהווה גם איום פוטנציאלי בגזרות נוספות, ובהן מרחב התפר.
בדצמבר 2004 הוקמה יחידה ללחימה במנהרות ככוח ללוחמה תת-קרקעית על בסיס צוות המנהרות של אוגדת עזה שבפיקוד הדרום. בפברואר 2005 אישר הרמטכ"ל המלצות בנוגע לעבודה משותפת בין צוות המנהרות של אוגדת עזה לבין יחידת החילוץ של חיל האוויר. בפועל ההמלצות לא בוצעו, על אף שהן הוכנו כתוצאה של לקחים בתחום ההתמודדות עם המנהרות שעלו מאירוע קשה שעלה בחיי אדם.
לעניין נושא המנהרות, נמסר מצה"ל כי "במהלך השנים האחרונות, עם התגברות השימוש בלחימה התת-קרקעית על-ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים, רוכזו בצה"ל מאמצים רבים הן בתחום בניין הכוח והטכנולוגיה, והן מאמצים מודיעיניים לאיתור ופגיעה בחופרים ובמנהרות. הלחימה באיום המנהרות, בתצורה ובמאפיינים הייחודיים בהם הופיעה באזור חבל עזה, משתייכת לתחום לחימה חדש שלא הוכר קודם בארץ, ושלא היו מוכרים פתרונות טכנולוגיים עבורו לא בארץ ולא בעולם. על כן, לא היו אמצעים מוכנים וניסיון קרבי מהם ניתן היה ללמוד או להשליך, להתבסס או להעתיק, באשר ליכולות ומאפייני הלחימה. מרבית המלצות המבקר למעשה כבר יושמו בתקופה שקדמה לביצוע הביקורת".
ליקוי נוסף בנושא זה עליו מצביע המבקר הוא הברחות כלי נשק וחומרי נפץ באמצעות מנהרות לרצועת עזה לאחר תוכנית ההתנתקות. המבקר מצא כי עניין זה לא נבדק כראוי, למרות הערכות המודיעין שארגוני הטרור עושים מאמצים לשימוש במנהרות להחדרת מפגעים, להברחת אמצעי לחימה ולפיגועי תופת. המבקר כתב כי הוחמצה הזדמנות חשובה לבחינה ממוקדת של האיום התת-קרקעי ולקידום המאמץ להציב מולו מענה ראוי.
בנוסף מצא המבקר, כי קיימים הבדלי גישות בכל הנוגע להפקה והפצה של ידיעות מודיעיניות בנוגע למנהרות. לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שמדובר בסוגיה בין-תחומית, שיש חיוניות להביאה לכדי מענה מודיעיני ומיבצעי מיטבי, ראוי שעניין ההפקה וההפצה של הידיעות המודיעיניות ייבחן שוב לעומקו - ואם הנושא לא ייפתר, הוא יועלה לדרג המדיני.
בנוסף, העיר המבקר בחומרה על הליך אישור הקמת שדה תעופה באזור תמנע, צפונית לאילת, בלי שכלל בוצע תיאום עם ירדן. המבקר הוסיף כי ועדת השרים קיבלה את החלטתה בנוגע להקמת השדה בלי שתמונת האילוצים והמגבלות הביטחוניות הכוללות הוצגו בפניה, ועל כן הבסיס לקבלת ההחלטה סבל מחוסר נתונים משמעותי ביותר. לינדנשטראוס כתב כי לדעתו ראוי ששר הפנים יפעל לעכב את מתן התוקף לתוכנית בניית שדה התעופה סמוך לגבול.
התשלום ליועץ בכנסת: פי 5.4 מהמתוכנן
המבקר מצא ליקויים גם בכנסת. ביוני 2004 החליט מינהל הכנסת לשכור את שירותיו של יועץ ארגוני כדי לפתור בעיות שהתעוררו בעניין המזכירות של ועדות הכנסת. 500 שעות יעוץ הפכו ל-3,685. הכנסת שילמה לחברה 650 אלף שקלים במקום כ-120 אלף, פי 5.4 מהמתוכנן. המבקר גילה כי ועדת המכרזים בכנסת בחרה בחברת היעוץ בלי לבדוק את כל ההצעות האחרות בדיקה מעמיקה.
מבקר המדינה מצא גם חשש לניגוד עניינים בפעילותם של עובדי מדינה ועובדי ציבור. למשל, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר יגאל בן שלום, לא הקפיד לדברי המבקר על מילוי הוראות ניגוד העיניינים. המבקר מצא כי ד"ר בן שלום שימש בעבר כיו"ר הדיריקטוריון לחברה מסחרית שעוסקת בתחום המחשוב ונמצאת בבעלות הסוכנות היהודית. למרות שהוא כיהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי המשיך ד"ר בן שלום לכהן בתפקידו הקודם.
גם שמו של המשנה למנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, מישל סעדון, מופיע בדו"ח. המבקר מצא כי בזמן כהונתו כיו"ר ועדת חריגים דנה הוועדה בהמשך עבודתה של קרובת משפחתו בביטוח הלאומי. המבקר מציין כי במקרה זה היה על סעדון לפסול את עצמו בדיון בו הוחלט להמשיך את העסקתה של קרובת משפחתו.
חברי ליכוד במועצות הדתיות
במועצות הדתיות מצא המבקר ש-20 מ-52 הממונים ב-26 מועצות דתיות הם חברי מפלגת הליכוד. המספר הגדול של חברי מפלגה אחת בקרב הממונים והעדויות בדבר מעורבות ח"כ עומרי שרון, בנו של ראש הממשלה, השר הממנה דאז, בהליכי המינוי מעוררים חשש שלא פעלו על פי שיקולים ענייניים בלבד, וכי ניתנה עדיפות לחברי הליכוד.
המבקר מצא מינויים לא תקינים גם בשגרירות ישראל בלונדון. הוא מצא כי בשנים האחרונות הועסקו בשגרירות כמה עובדים שלגביהם קיים חשש שהתקבלו לעבודה לא מפאת כישוריהם, אלא בזכות קרבתם וקשריהם לאישים בארץ, או שלא על פי נוהלי קבלה תקינים.
במשרד החינוך העלה המבקר את שאלת האפקטיביות של המיקוד בבחינות הבגרות ושל המועד הנוסף בבחינות במתמטיקה ובאנגלית. המבקר מצא גם ליקויים בנושא המשגיחים בבחינות הבגרות, וטיפול המשרד במורים שלכאורה עזרו לנבחנים בשעת המבחן.
בפרק העוסק במשרד החקלאות מציין המבקר כי המשרד לא נערך כראוי להתפרצות מגיפת שפעת העופות בישראל. המבקר מצא כי ב-2006 קיבל משרד החקלאות התרעות בעניינה מרחבי העולם והחל להיערך לקראת הבאות, היערכות משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים היתה לקויה. ככלל לא נערכו במשרד להתפרצות המגיפה במספר מוקדים, ובמקום להכשיר עתודה מקצועית לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית, הסתפק המשרד בהכשרת עובדים לטיפול בהתפרצות במוקד אחד.
ההתנתקות עלתה כפול
ליקויים נמצאו גם באומדן עלות תוכנית ההתנתקות . מבקר המדינה מצא כי בתוך שנה וחצי אומדן עלות תוכנית ההתנתקות עלתה מ-4.5 ל-9 מיליארד שקלים. "השיקול התקציבי היה צריך לתפוס מקום חשוב במהלך בחינת החלופות ליישומה, דבר שלא נעשה", כתב המבקר. במשרד ראש הממשלה הגיבו: "התוספת בשל חקיקה בכנסת והחלטת בג"ץ".
אז כמה באמת עלתה למשלם המיסים תוכנית ההתנתקות? בנובמבר 2004 ההערכה היתה כי ההתנתקות תעלה 4.5 מיליארד שקלים. באפריל 2005 עלה הסכום ל-6.4 מיליארד שקלים לאחר חקיקת חוק פיצויים בכנסת. חודשיים לאחר מכן עלה הסכום המשוער ל-7.4 מיליארד שקלים בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא. בספטמבר 2005, בתום ביצוע התוכנית, עלות הפינוי המשוערת עמדה על שמונה מיליארד שקלים.
בסופו של דבר מעריכים במשרד האוצר כי העלות הסופית הסתכמה בתשעה מיליארד שקלים. סכום זה כולל כ-4.1 מיליארד שקלים לתשלום פיצויים למפונים; כ-2.5 מיליארד שקלים להוצאות מערכת הביטחון. 800 מיליון שקלים להסכמי העתקה. 775 מיליון שקלים לדיור זמני. 210 מיליון שקלים לאירוח בבתי מלון. 200 מיליון שקלים לפעילות מינהלת סל"ע. 160 מיליון שקלים להוצאות משרדי ממשלה. 140 מיליון שקלים להריסת מבנים ו-97 מיליון ש"ח לפינוי חפציהם של המפונים ולהוצאות אחרות.
לפנייה לכתב/ת 
