הלסינקי עם טיפקס
מאות פינים, נציגי משלחות באירוויזיון וסתם רוכשי כרטיסים פיזזו לצלילי "דיסקו מנאייק" על רקע תמונות של ירושלים, במסיבה הישראלית במועדון Virgin Oil בהלסינקי. שליחתנו לתחרות היתה שם, התעניינה אצל הקהל המקומי מה הוא מוצא במוזיקה ישראלית, ושמעה מחברי טיפקס למה הבמאי עושה להם צרות
אחרי מסיבת החוצפה הישראלית, שארחה אמש (ג') להקת טיפקס במועדון Virgin Oil בהלסינקי, נראה שכבר לא כל כך משנה מה יהיו תוצאות שלב חצי הגמר של האירוויזיון שייערך ביום חמישי הקרוב, הם את שלהם כבר השיגו. הרחוב, כך נראה בהלסינקי, אמר את דברו.
"הבאנו בראש". טיפקס במועדון Virgin Oil (צילום: מרב יודילוביץ')
מאות אנשים פקדו אמש את המועדון שבמרכז העיר ולצד המוזמנים הרבים מהמשלחות המתמודדות בתחרות, הגיעו למסיבה גם לא מעט רוכשי כרטיסים והאימפקט עצום. הקהל הרב והמעורבב של צעירים ומבוגרים מכל מדינות אירופה, חימם את הרחבה לרקע שירים בעברית ובערבית כשדגלי כחול לבן מתנופפים ברקע ומצגת וידאו שמורכבת מתמונות סטילס של ירושלים, הצנחנים בדרך לכותל ואישי מפתח בתולדות ישראל, מביטים עליו מלמעלה. שומר ישראל לא נם ולא ישן אתמול, הוא היה עסוק בלהרקיד המונים בפינלנד ומי שלא ראה אותם רוקדים לצלילי "דיסקו מנאייק" ו"ריקודי עמבה" לא ראה שמחה מימיו. כמעט עשרת אלפים דולר השקיעו המארגנים של אירועי 40 השנה לאיחוד ירושלים במסיבה שארגנו במשותף שגרירות ישראל בפינלנד וראש מדור מוזיקה עברית לשעבר, טלי אשכולי, וההשקעה השתלמה ובגדול.
בכניסה לאולם חיכו לטיפקס מעריצים שביקשו חתימות, רכשו אלבומי דמו שהוכנו במיוחד לרגל האירוע וכללו שירים חדשים של הלהקה ואת "Push The Button" שהפך בהלסינקי לסוג של מנטרה. גם שגריר ישראל בהלסינקי, שמי צור, לא יכול היה להתחמק מתחושת הניצחון. "ההרגשה מצוינת", אמר ל-ynet בתחילת הערב, "ההיענות מדהימה והמשמעות שלה היא חד משמעית תמיכה בישראל. זו מסיבה ישראלית שמתקשרת לחגיגות 40 השנה לאיחוד ירושלים, ככה הצגנו אותה וזה מה שהאנשים שהגיעו הנה יודעים. אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות".
"טיפקס הביאו לתחרות שיר ממש מעניין". במסיבה (צילום: מרב יודילוביץ')
אירועי התרבות הישראלית בפינלנד די נדירים ונוכחותה של להקת טיפקס עושה כנפיים ופלאים, לדברי צור. "תנו לנו רק תרבות", הוא אומר, "תרבות מקרינה החוצה ויוצרת תדמית. יש לנו תרבות מדהימה שלצערי לא מגיעה לפה בגלל תקציבים, אבל זה בדיוק מה שצריך פה. זה יכול לשנות את התמונה ואת הגישה לישראל מקצה לקצה. זה מה שצריך לעשות – כמה שיותר תרבות".
"הם פשוט טובים"
הקהל המקומי חיכה להופעה של טיפקס אבל נהנה על הדרך מהרכב הראפ CapeNape, שנמצא בימים אלה בחמישייה הפותחת של מצעדי הפזמונים בפינלנד. ההרכב, שבשגרירות הישראלית נהוג לכנות אותו "הדג נחש של הפינים", הקפיץ את הגג ונראה שחבריו היו מרוצים. בטיפקס טוענים שההרכב יצר קשר אחרי ההאזנה לשירי הלהקה ב-myspace. הגרסה של חבורת קאפהנאפה קצת אחרת. "פנו אלינו משגרירות ישראל", אומר PaleFace, חבר ההרכב, "הם ראו אותנו מחממים את המופע של מתיסיהו לפני שנה ונדלקו". כך או כך, מוסיף CapeNape: "כבוד הוא לנו לשיר במסיבה שלכם, מאוד נהננו". את השיר הישראלי הם ממש אוהבים וגם את הטיפקסים. "אני ממש אוהב אותם, הם פשוט טובים", הנהן CapeNape, "יש בהם משהו שונה ומרענן".
הרכב הראפ הפיני ירד מהבמה ופינה את מקומו למוזיקה ישראלית שנותנת בראש. גם בלי להבין את המילים נראה שהקונספט של "מוזיקה מחברת בין בני אדם" תפס חזק. "אני פשוט אוהב את הצליל של השפה שלכם", אמר אחד הרוקדים בהפסקת אלכוהול קלה, "להקות אירופיות ואמריקניות מגיעות הנה מדי פעם, מוזיקה ישראלית אנחנו לא מכירים חוץ מ'דיווה' ו'הללויה', אני חושב שטיפקס הביאו לתחרות האירוויזיון שיר ממש מעניין".
המסיבה הישראלית נמשכה עד השעות הקטנות ומשם התפצלו הבאים למסיבה שערכה משלחת אסטוניה ולערב נוסף במועדון Euro. בסוף המסיבה התפנו הטיפקסים לעכל ולהגג. "הבאנו בראש", מסכם קובי אוז, "הרגשנו חיה. רקדו איתנו, שרו, מחאו כפיים ואני חושב שגם השירים החדשים עברו מעולה". אז מה, אתם עולים? שואל מישהו ואוז משיב בשאלה: "עולים לאן?", גל פרמן הבסיסט מכדרר: "לארץ ישראל אנחנו עולים", ואוז מרצין ומשיב באנגלית מהוקצעת: "I'm Not A Prophet, I'm an ordinary Jew". זה השלב שבו טיפקס מתאחדת בשירת אדירים של "עולה עולה השיר ביחד והשמחה בלב פורחת".
שמחים החבר'ה, ולומר את האמת, יש להם על מה. כשהם עסוקים בשאלה המהותית – סאונה כן או לא. פוצח פרמן בתיאוריה מרחיקת לכת: "סאונה בשביל הפינים, זה כמו חומוס בשביל הישראלים". אוז מצידו מחזיק בכדור ויוצא למתקפה חזיתית של רצף אסוציאטיבי כמו שרק הוא יודע: "כמו שאומרים אצלנו שהעראק הוא טוב לכל דבר ומרפא כל כאב, פה זה עובד אותו הדבר רק עם סאונה. לך תסביר להם שבתל אביב אני גר בסאונה. אצלנו רק בבוטיקים יש פינלנד, קור כלבים". זה לא רגע להצטנע ואוז נהנה מהשיזוף באור הזרקורים ומתשומת הלב. "היתה לנו תחושה שהולך להיות חם", הוא אומר, "קיבלנו המון תגובות מחבר'ה פינים שחיכו להופעה וזה מחזק לאללה. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי באירוויזיון".
Push The Button! (צילום: מרב יודילוביץ')
אוז מקווה שהזיץ הקצת אחר שהם מביאים השנה לתחרות יתפוס. "השינוי שהאירוויזיון עובר זה יופי. לפני שנה הם הביאו אותה באוסף של מפלצות מפינלנד שנתנו שואו אחר לגמרי ממה שהיה קודם וזה עשה שינוי גדול. זה הבהיר שהאירוויזיון הוא כבר לא תחרות מלוקקת. גם דנה אינטרנשיונל עשתה שם משהו ששינה את פני האירוויזיון. אנחנו מרימים את הכפפה ואומרים, אם פלורליזם, בואו נראה איך אתם בולעים אותנו", אומר אוז.
כמו כלב שמנסה לבלוע קיפוד
בשעות הצהריים של יום רביעי, תעלה טיפקס לבמת האירוויזיון לחזרה טכנית, תיקונים אחרונים לקראת חצי הגמר וחזרה נוספת לפנות ערב, הפעם עם תלבושות. "הצוות הטכני מדהים והכל פה מתוקתק ברמות, רק שמבחינת הבימוי לא ממש הצליחו להבין מה אנחנו רוצים", לא שוכח פרמן להכניס בקטנה לבמאי ומחמם את החבר'ה. "בוא נגיד שזה ז'אנר שהם לא חוו עדיין אז הם לא יודעים איך להתנהג ומה לעשות איתנו", מלבה רמי יוסיפוב את האש ומרים להנחתה סופנית של אוז שאומר מטפורית: "אם אקח דוגמה מעולם החי, הייתי אומר שזה קצת דומה לכלב שמנסה לבלוע קיפוד. מסובך להם עם הקוצים והם מנסים טיפה לנחמד אותנו. אחרי שדיברנו עם הבמאי ועם ההפקה כולנו תקווה שהם ישחקו אותה כי הם נראים מה זה מגניבים, מקסימים וטובי לב".
אז איך מרגישים לקראת יום חמישי?
אוז: "קודם כל, יש את יום רביעי שזה היום הקובע עם שתי חזרות והרבה תיקונים. אם מחר ילך טוב, נהיה רגועים. ביום חמישי על הבמה אנחנו הולכים ליהנות. לא באנו לפה בכדי לכסח להם את הצורה או לנצח, אנחנו רוצים להתפנן ולהרגיש כמו בבר מצווה שלנו".
זו פאזה חדשה בתולדות טיפקס?
אוז: "זו התחלה של משהו חדש והמטרה היא להופיע קצת באירופה ובאמריקה. לפי התגובות שאנחנו מקבלים אנחנו בהחלט בכיוון. אני חושב שהסחינה שלנו התבשלה מספיק טוב בסיר הישראלי ואפשר עכשיו להציע ממנה גם קצת לגויים".
נועם ינקלביץ': "אני לא יודע אם באירוויזיון מעכלים אותנו אבל הרחוב איתנו בצורה מטורפת. אנשים חוזרים על המשפט Push The Button כמו מנטרה, זה הפך לסלוגן מטורף".
אוז: "יש משהו מאוד חונק בלהיות להקה כל כך ותיקה ושהקהל הישראלי מכיר אותנו כל כך טוב ויודע בדיוק למה הוא מצפה מאתנו. זה מרגש לכתוב לקהל שאתה לא מכיר ואתה ממש לא יודע מה הוא רוצה ולמה הוא מצפה. הכתיבה הרבה יותר משוחררת וחופשית וההתפוצצות הזו עשתה לנו הרבה דברים".
אתם להקה מאוד מצליחה בישראל אבל יד על הלב, איך זה מרגיש להופיע בפני מיליוני אנשים?
אוז: "ברמה מסויימת יש לנו תחושה כמו אז כשעברנו משדרות לתל אביב. כשניגנו את המוזיקה שלנו בשדרות לא לגמרי הבינו אותנו ופתאום כשעברנו לתל אביב, השירים קיבלו חיים. אנחנו מרגישים בדיוק בשלב מעבר והלוואי ויבוא מצב שבאמת יקשיבו לנו ושאפשר יהיה לחזור עם האנרגיות האלה לארץ. זה חיים חדשים בשבילנו, באמת".
בדרך חזרה ממועדון ה"Virgin Oil" לבית המלון, כפר המוזיקה שהקימו מארגני האירוויזיון בלב העיר ובו במת מופעים פתוחה כבר חשוך. רק מסך הווידאו ממשיך לשדר קליפים. אנשים עומדים לא הרחק בתור למוכר הנקניקיות וכשמתחיל להתנגן "Push The Button" הם עוזבים את הכל ומתחילים לרקד מול המסך. מסיבה ספונטנית ושמחה שמחזקת את דבריו של ינקלביץ'. הרחוב בהלסינקי בהחלט עם טיפקס.