בני עקיבא ברשת: להתחבר או להתנתק?

מה עושים עם האינטרנט? עשרות ראשי ישיבות, מוסדות ואולפנות בני עקיבא, בהם מתחנכים למעלה מ-20,000 תלמידים, התכנסו היום (ד') במרכז ישיבות בני עקיבא ברמות שפירא לדיון מיוחד בדרכים להתמודד עם, מה שהם מכנים, סכנת האינטרנט.

בפני עשרות הרבנים ומנהלי המוסדות הופיע יונה פרסבורגר שערך מחקר מקיף על האינטרנט. מהנתונים שהציג פרסבורגר עולים הממצאים הבאים:

- ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בשיעור החדירה של האינטרנט

- ילדים הם הציבור הכי פגיע באינטרנט

- הסכנות נשקפות מאתרי זימה, אתרי הימורים, אתרי סמים, אתרי כתות, אתרי אלימות עד מוות וכן התמכרות לגלישה.

פרסבורגר הציג בפני ראשי הישיבות כיצד חיפוש תמים באינטרנט אחר מושגים תורניים בגוגל מביא לאתרי זימה, לצד תשובות ענייניות. לדבריו, הבעייה מתחילה כבר בכתות ה' ומעלה והיא הולכת וגוברת בגילאי התיכון.

אינטרנט: סיכוי או סיכון?

ראש ישיבת בני עקיבא שדה יעקב, הרב שמחה לוי, אמר כי הפתרון הנכון הוא זה שרואה באינטרנט גם סיכוי ולא רק סיכון: בניית מוקד שליטה פנימי וזה תפקידנו: "אני מציע להסתכל על הדיון היום כמקרה מבחן לדיון על חינוך דתי בעולם בו אנו חיים. האם התלמיד שאנחנו רוצים הוא באמת תלמיד שאין לו אלא דלת אמות של הלכה?

"המצגת הציגה רק את הרע באינטרנט. אני חש תחושה עמוקה של חרדה. אבל אני רוצה להציג אדם שיש לו לא רק דלת אמות הלכה אלא גם ידע רחב. אני לא מציע להתעלם משאלות היסוד אני רוצה יהודי בן תורה, אוהב השם, שומר מצוות אבל גם מחובר לחברה הישראלית ותורם לה. העמדה של בואו נסגור ונטיף - גישת הטהרנות - הביאה אותנו למצב בו אנו נמצאים".

לדבריו, "קרוב למאה אחוז מההורים בישיבה יש אינטרנט בבית. קרוב למאה אחוז מהמחוברים לרשת לא מסוננים. אי אפשר לחסום טוטלית את האינטרנט. אני בא מהמציאות. מה גם שזה לא עובד. גישת הטהרנות לא עובדת. בעולם החרדי גישת הטהרנות היא זו השלטת וגם שם זה לא עובד".

על פי הרב לוי, "התפקיד שלנו בתוך העולם הזה של חשיפה וחופש הוא לחסן את הילדים. לבנות מודל שנותן להם כלים. לא עוד חסימה טכנולוגית שהם יפרצו אותה בחמש דקות, אלא יכולת לבנות מוקד שליטה פנימית ולא מגדל פיקוח".

מנגד, שאל הרב שמעון כהן, ראש מוסדות מוריה בבאר שבע: "האם אתרי השיעורים ברשת זו הפלטפורמה הטובה ביותר לידיעת התורה? לדעתי לא . אולי לעתיד לבוא". לדברי כהן, "כשהתלמיד רואה שהרב מחובר לעולם של תקשורת ולאינטרנט הוא מבין שיש לגיטימציה לדבר הזה. הדיון בשאלה לאיזה אתרים נכנסים ולאיזה לא הוא כבר משני. כיצד ניתן להציג תביעה כלפי הילד כשכל ההוויה מסביבו וכל העולם החינוכי מסביבו מחובר לעולם האינטרנט. אם מערכת חינוך תדע להחדיר לא רק את המלחמה באינטרנט, אלא גם את הבעייתיות של תרבות המערב, איך מייצרים ראשי ישיבות שהם ההיפך של מה שהאינטרנט משדר".

הוא סיפר: "יש לנו בישיבה ר"מ (רב-מחנך) תלמיד חכם של פעם, שאין לו טלפון נייד ויש לו דינמיקה של תורה. גם כאן, אם נצליח לייצר תלמידי חכמים שיש להם סלידה מהעניין של האינטרנט נצליח".

הרב דוד סתיו, רבה של שהם, הציג את דרך האמצע. הוא סיפר: "כבר שלוש שנים אני מתלבט עם ילדיי ואשתי ועד היום לא הכנסנו את האינטרנט לביתנו". לדברי הרב סתיו, "לא יכול להיות שכלי שהעולם כולו עובד איתו והישיבות מפיצות את תורתן דרכו, בארץ ובעולם, נגדיר אותו כפסול. מעבר לכך שהוא כבר נמצא בכל מקום. ודאי שצריך לדעת שגם דברים שבמהותם הם טובים, מנוצלים לרעה. הנקודה שלנו צריכה להיות איך מנצלים אותו לטובה".

הוא התייחס לבדידות, וציין כי "ילד או מבוגר גולשים, בין השאר, כשאין להם כלים שיגאלו אותם מבדידותם על כן השאלה היא לא רק מה עושים עם הכלי אלא גם איך מתמודדים עם התופעה של הבדידות".