שנת ההכרעה של אסד?
"רוצים שלום, אבל מתכוננים למלחמה", זו אולי הכותרת המרכזית מנאומו של נשיא סוריה בפרלמנט בדמשק. אסד מחריף את התבטאויותיו על הצורך להיערך בעימות ומדבר כמו סאדאת לפני מלחמת יום הכיפורים
בטון מריר כלפי ישראל, שב נשיא סוריה, בשאר אסד, והבהיר אתמול (יום ה') שאין כל מגעים עם ישראל וכי ממילא הנהגתה החלשה לא מסוגלת לעשות שלום, אלא רק לצאת למלחמה. "עלינו להיות ערים לכך", אמר אסד ונענה במחיאות כפיים בנאום לרגל תחילת כהונת הפרלמנט החדש. האם סוריה תבחר במודל ה"התנגדות"? גם אם היא לא ממש מעוניינת, ייתכן שאנחנו כבר במדרון לשם.
"רוצים שלום, אבל מתכוננים למלחמה", זו אולי הכותרת המרכזית מנאומו של נשיא סוריה. בשנה וחצי האחרונות, ובדגש על תשעת החודשים שחלפו מאז המלחמה, מתחיל הנשיא הסורי להישמע למי שעוקב אחריו יותר ויותר כמו נשיא מצרים בשעתו, אנואר סאדאת, ערב מלחמת יום הכיפורים. כך ניסח זאת אסד: "אין כל התקדמות בתהליך השלום עם ישראל ואין כל מגעים חשאיים או גלויים וזאת משום שישראל איננה מסוגלת, ברמה הרשמית או העממית, לשלום צודק וכולל.
בשאר אסד מחוץ לפרלמנט (צילום: איי.אף.פי)
"זה מצריך הנהגה חזקה המסוגלת לקבל הכרעות וזאת בנוסף לדעת קהל בישראל שתדחוף את הממשלות לכיוון הזה. שני אלה אינם נמצאים עתה בישראל, במיוחד בשעה שישנה ממשלה חלשה שאינה מסוגלת לקבל החלטה אסטרטגית שכזאת. מה שמעניין אותנו בנושא הזה הוא שממשלות חלשות בישראל מסוגלות לפתוח במלחמה ועלינו להיות ערים לכך ולא לשגות בחלומות ורודים אלא (להבין) שהיא יכולה לפתוח בפעולות תוקפניות נגד כל צד ערבי". לשון אחר: אסד אומר לישראל: רשמו לפניכם שאנחנו רוצים שלום, אבל מתכוננים לרע מכל.
עד כמה כן הנשיא הסורי בכוונותיו לשלום? אולי רק הוא עצמו יודע. נאומו היום שפע מתקפות על חמקנותה וחוסר הגינותה של ישראל בניהול המשא ומתן. אסד הסביר לשומעיו כי הוא מסרב לנקוט במשא ומתן חשאי שמא ישראל תתחמק מהתחייבויותיה, כפי שעשתה בעבר, לדבריו. "ישראל רוצה מו"מ חשאי כדי להוכיח שהעקרונות עליהן מדברת סוריה הן דבר אחד והעמדות שהיא מציגה מאחורי הקלעים הם דבר אחר", הוא הוסיף במרירות. דבריו נענו במחיאות כפיים סוערות.
אבל למרות הדברים האלה, האמת מורכבת יותר. אסד משדר חוסר אמון מוחלט במנהיגות בישראל, אולי בשל הסברה שכבר רשם כמה ויתורים לטובת ישראל, אך לא נענה בתגובה רצינית. למרות התבטאויותיו הנחרצות היום נגד מו"מ חשאי עם ישראל, הוא למעשה הסכים בראיון שהעניק לאחרונה לעיתון "אל-חיאת" היוצא לאור בלונדון למו"מ מקדים שיתנהל באופן חשאי.
אסד כבר אינו מחזיק בתביעה לחדש את המשא ומתן מהנקודה שבה הופסק - תביעה סורית ותיקה. אמנם בנאומו הנוכחי הבהיר כי "אין לנו כל תנאים מוקדמים, אולם יש לנו דרישות - השבת כל הגולן הסורי, דבר שאינו נתון למו"מ", אך גם כאן הסורים אינם מבהירים מהם קווי 4 ביוני שעליהם הם מדברים. נראה שאיש בישראל אינו יודע לגמרי לאיזה קו גבול מתכוון הנשיא הסורי.
נראה כי במהותם, דבריו של אסד אינם שונים ממושא הערצתו - חסן נסראללה, שגם הוא דיבר השבוע. מזכ"ל חיזבאללה אמר, כמו בתקופה האחרונה, כי ארגונו לא יזום סיבוב נוסף עם ישראל בקיץ, אולם יגיב בעוצמה אם יותקף. נסראללה וסגנו, נעים קאסם, אמנם מיהרו להלל את ממצאי דו"ח הביניים של וינוגרד ולטעון שמדובר בהוכחה ניצחת לנצחונם בקיץ, להבדיל מהפקפוק שנשמע על כך בתוך לבנון ובעולם הערבי.
גם אסד מאמץ את התפישה הזאת: "הדו"ח האחרון שיצא בישראל מדבר על התבוסה הישראלית בלבנון ועל כלשונו של הצבא הישראלי, בה בעת בה היו קולות ערביים שדיברו על תבוסת לבנון. אני סבור שהדו"ח גינה אותם, לפני כל בכיר ישראלי", אמר.
שורה של ויתורים לישראל
למרות הצהרות השלום שלו (בעיקר לתקשורת הזרה), קיבל אסד כתף קרה, לפחות בינתיים. על הרקע הזה, החריף אסד את הצהרותיו בדבר הצורך להיערך לעימות עם ישראל. גם כאן, צריך לשים לב, הלשון היא פסיבית. "ישראל עלולה לתקוף ועלינו להיערך", אמר. על תקיפה אקטיבית של צבא סוריה לא מדברים כעת אלא רק על ה"התנגדות" - אותו מודל שלפי אסד הצליח במלחמה האחרונה.
בכלל, זו לא תקופה קלה לנשיא הסורי. הבוקר דווח בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון כי חקירת שורת ההתנקשויות בלבנון, ובהן זו של ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל-חרירי, נגמרה. כעת הכל ממתינים לראות כיצד יבשיל המהלך להקמת בית דין בינלאומי. אסד, שרואה בכך ניסיון אמריקני לפעול נגד שלטונו הבהיר בקול נחרץ - לא נשתף פעולה עם מהלך שיפגע בריבונותנו.
וגם מאירופה לא רווה אסד נחת. אמנם יריבו, ז'אק שיראק, צפוי לעזוב את ארמון האליזה בשבוע הבא, אך מי שיחליף אותו יהיה המועמד הגרוע בנסיבות שנוצרו. די להביט בנתוני ההצבעה שפרסמו השבוע הצרפתים, כדי להבין מה היו רוצים הסורים: כ-71.5% מבעלי זכות הבחירה הצרפתים בלבנון הצביעו לנשיא הנבחר, ניקולא סרקוזי, וזאת למרות שהוא נצבע כבר כפרו-ישראל. לעומתם, כ-68.8% מבעלי זכות הבחירה בסוריה בחרו בסגולן רויאל. סרקוזי, לרוע מזלו של אסד, ימשיך כנראה בקו דומה לזה של שיראק.
מה יעשה אסד? אין ברירה אלא להקשיב לו. לדבריו, סוריה תמשיך לנסות ולהיערך "לכל אפשרות" ומי שעוקב אחרי העניינים כבר לא מוציא מכלל אפשרות שמדובר במצב דומה לימיו של סאדאת במצרים בשנים 71'-72', ערב מלחמת יום הכיפורים. אם אסד יקבל את התחושה שאין למה להמתין ומצד שני ירגיש כי שידרג את צבאו די הצורך, הוא עוד עלול לאפשר את תחילת "פעולות ההתנגדות" שעליהן הוא מדבר.