יצחק נבון: "להקל בעונשה של נעמי בלומנטל"

פרסום ראשון: נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון, פנה לממלאת מקום נשיא המדינה, דליה איציק, בבקשה להמיר את עונשה של חברת הכנסת לשעבר, נעמי בלומנטל, משמונה חודשי מאסר בפועל לעבודות שירות.

במכתב ששלח נבון ללשכת ממלאת מקום נשיא המדינה, הוא כתב: "כמי שכיהן כנשיא המדינה ודן במתן חנינות והקלות בעונש, אני סבור כי הגברת בלומנטל ראויה להקלה בעונשה תוך ביטול המאסר בפועל שנגזר עליה, ולאפשר לה לרצותו בעבודות שירות, רצוי לתקופה קצרה יותר. חסד זה אף יתקבל בברכה על-ידי רוב הציבור".

בנוסף כתב הנשיא לשעבר: "אינני בא, כמובן, לערער על פסיקת בתי המשפט בעניינה של גברת בלומנטל, שיש לראותה כמשקפת הדין וגם לא על החיוניות של המאבק בשחיתות, בוודאי לא בעת הזאת. אלא שהסמכות של נשיא המדינה לחון מי שנקבעו על ידי בתי המשפט כעבריינים או להקל בעונשם מופעלת, כידוע, משיקולים אנושיים של חסד. הגברת בלומנטל ראויה, בנסיבות המיוחדות, לחסד שיפטור אותה מישיבה בכלא".

נבון התייחס גם במכתבו למותו של בעלה של חברת הכנסת לשעבר, פרופ' מיכאל בלומנטל, לפני כשבועיים. "במשך תקופת המשפט היא סעדה את בעלה בנאמנות, יום ולילה, והיה עליה להתמודד באופן יומיומי גם עם האובדן הנורא הקרב. שליחתה של אשה בת 64 וסבתא לנכד, לכלא בעודה מתאבלת על בעלה, תהיה מעשה קשה. תחילת מאסרה בפועל נקבע ל-27 במאי. אינני מאמין כי לציבור, או לשלטון החוק, תצמח תועלת מהושבתה בכלא בעת הזו". 

בשיחה עם ynet הוסיף נבון: "פגשתי את דליה איציק, הגשתי לה את מכתב ההמלצה שלי להמיר את המאסר בפועל של שמונה חודשים בעבודות שירות ולקצר את התקופה. גברת בלומנטל נענשה, אך לאחר השנה הקשה שעברה לא תצמח תועלת מישיבתה בכלא. בהתחשב במצב הזה, לדעתי יש לפטור אותה ממאסר בפועל. אם הייתי דן במקרה דומה הייתי מעניק חנינה. סמכותו של הנשיא הוא להשתמש בסמכות החסד ולחון במקרים שהוא מוצא לנכון. בדעתי לפנות גם לשר המשפטים, כדי שיתמוך בהמלצה".

בנה של בלומנטל: אבי ז"ל רצה לערער על העונש

בלומנטל שהורשעה בעבירות של שוחד בפרשת "סיטי טאוור" ונידונה לשמונה חודשי מאסר בפועל. באפריל 2006, חודש לאחר שניתן גזר הדין במשפטה ערערה בלומנטל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על הרשעתה. השופטים בבית המשפט המחוזי דחו את הערעור.

בנה של בלומנטל, אורי, התראיין למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" והתייחס להרשעתה של אמו ולמחלתו הקשה של אביו: "אם זה היה תלוי בה, היא הייתה הולכת עד הסוף ונלחמת על זיכויה, אבל בבית המשפט המחוזי לא מציגים עדים. אחרי הדיון הראשון אבא שלי אמר שכדאי שנערער רק על חומרת העונש".

הבן אורי סיפר עוד כי אביו "כבר היה חולה וידע שאין לו הרבה זמן לחיות, אז הוא אמר לאמא: ׳עכשיו זה הזמן. בואי נהיה חכמים ולא צודקים. אני לא רואה את עצמי חולה והולך למות כשאת לא לידי׳. אמא בלעה הכל ופעלה כבקשתו. צריך להבין שערעור על הרשעה לוקח יותר זמן מערעור על עונש, ואבא ידע שהוא לקראת הסוף אז הוא לא רצה למשוך את זה יותר".