מנכ"ל תיאטרון גשר פורש מתפקידו

אחרי 12 שנה במהלכן נלחם על הפיכתו של מה שהוגדר בתחילת הדרך כ"פרויקט תיאטרוני לעולים" לחלק אינטגרלי ממפת העשייה התיאטרלית בישראל, מניח אורי לוי את המפתחות על השולחן ונפרד לשלום מצוות שחקני ועובדי תיאטרון גשר. "תרמתי את חלקי, עכשיו הגיע הזמן לפנות את המקום לצעירים", אומר מנכ"ל התיאטרון בראיון פרידה.

השנה יחגוג לוי את יום הולדתו ה-76 ושחרור המושכות הוא במידה רבה גם פרידה מעולם התיאטרון בו נקשרה נפשו לפני 55 שנה, תחילה כשחקן תיאטרון האהל והקאמרי ובהמשך כמנהלו. "אני לא הולך בלב קל, אבל כמנהל למדתי שלפעמים צריך לקבל החלטות גם כשהן לא פשוטות", הוא אומר בשיחת טלפון מאוחרת. למרות שההחלטה התקבלה כבר לפני מספר חודשים, בלילות האחרונים קצת קשה לו להרדם. "אני אוהב את התיאטרון", הוא מוסיף ואומר, "נדמה לי שגם הוא אוהב אותי".

זה מילא את חיי 

תקופה לא קצרה מסתובב לוי עם התחושה שהגיע הזמן. בשנה שעברה כשכבר בשל בו הרעיון, הוא החליט לדחות את המעשה בגלל המשבר הכלכלי אליו נקלע התיאטרון. "מעולם לא ברחתי מאחריות", אמר לי לוי אז והיום הוא מדגיש, "היה לי ברור שזה יתפרש כבריחה". מאז ועד היום הצליח תיאטרון גשר לגייס ארבעה מיליון שקל שבמידה רבה הצילו אותו מקריסה. התיאטרון מתנהל על פי תכנית הבראה ואף הצליח לייצר הפקות מצליחות שזכו לביקורות משבחות וחשוב לא פחות לפרנסיו – למכור. עכשיו מרשה לעצמו לוי ללכת. "אני עוזב בתקופה טובה וברוח טובה. זה לא שאני מחפש ג'וב אחר, אני משער שעכשיו אקדיש את זמני לקידום התנדבותי של נושאים הקשורים במקצוע כמו הדרכת בוגרי בתי ספר למשחק והקמת פורום של מנהלי תיאטרון שבכוונתי לרכז", הוא אומר.

למען הסר ספר מדגיש לוי: "זה לא שכוחי אזל אבל אני חייב לעצמי רגיעה". אחרי 76 שנה הוא מודה שלקח את עצתו של ראש עיריית תל אביב לשעבר, שלמה להט, שאמר עם פרישתו: "תלך לפני שיגידו לך ללכת". ארבע קדנציות מילה לוי בתיאטרון גשר וב-30 בספטמבר, מועד פקיעת חוזה העסקתו, הוא יפרוש. בשבועות האחרונים החלה לפעול ועדת חיפוש שמינה הועד המנהל של התיאטרון לאיתור מועמדים. בין השמות שעלו כאופציות צח גרניט, לשעבר יועץ השרה לימור לבנת לענייני תרבות וממקימי ערוץ 10 ורזי אמיתי, לשעבר מנכ"ל ומנהלו האמנותי של תיאטרון באר שבע ומרכז המדיטק בחולון.

כשלוי הגיע לגשר, עם פרישתו של סלאבה מלצב המנכ"ל המייסד של התיאטרון, לא היה לו מושג עד כמה תיהפך העשייה לחלק ממנו. "זה מילא את חיי", הוא אומר, "במבט לאחור קשה לי לומר מה היה יותר ממלא הניהול של גשר או התקופה שבה שיחקתי על הבמה. ראיתי בגשר מפעל ציוני ראשון במעלה. הרגשתי חובה לעזור לאנשים המוכשרים האלה להקלט בארץ. במלוא הצניעות הגעתי לתיאטרון עם הכנסה עצמית של 1.7 מיליון והיום הוא עומד על הכנסה עצמית של 11 מיליון שזו קפיצה אדירה. גשר היום הוא חלק ממפת התרבות הישראלית ופורץ דרך אדירה לעולם הגדול".

בימים האחרונים המשרד שלו הפך למקום עלייה לרגל. אנשים שואלים מה יהיה ובצדק. בתיאטרון "משפחתי" כמו גשר, כל עזיבה מרעידה את המבנה ומזעזעת את יושביו. "הם שואלים מה יהיה ואני חוזר על דברי דה גול שאמר עם פרישתו לחברי המפלגה: הגיע הזמן למצוא דה גול אחר".

במודעת שתפרסם ועדת החיפוש יודגש כי מנכ"ל התיאטרון יפעל ליד המנהל האמנותי. בכך מבקשים בתיאטרון לשמר את מקומו הייחודי של יבגני אריה כמנהל אמנותי שניצב בראש הפירמידה. "צריך שיבוא מישהו עם זיקה לאמנות התיאטרון וחשוב לא פחות שימצא שפה משותפת עם ז'ניה", אומר-מייעץ לוי לאלה הרואים את עצמם כמועמדים פוטנציאליים. במכתב שהפיץ סיכם לוי: "אני גאה לפרוש אחרי 55 שנים בתחום התיאטרון כמנכ"ל תיאטרון גשר ומקווה שהבאים אחרי יאפשרו לו לנסוק לגבהים חדשים. אני רוצה להודות מקרב לב לכל אלה שהקלו עלי את המלאכה ולסלוח לאלה שהכבידו ולשלוח המון אהבה, תודה ואיחולי הצלחה לכל אנשי גשר הנפלאים – העובדים והשחקנים. ולקהל, אותו קהל בכל רחבי הארץ שהוכיח שיש מקום לתיאטרון אמנותי בישראל".