מי מתעלל בשלגייה?

סרטי "שרק", שהאחרון שבהם עולה בארה"ב בסוף השבוע ולארץ יגיע בסוף החודש הבא, עשו את הונם על גבם של סיפורי ילדים קלאסיים. דמויות כמו סינדרלה, שלגייה, החתול במגפיים ופינוקיו מקבלים בהם טוויסט חתרני שאולי מקרב אותם קצת למציאות הלא כל כך מאושרת, בניגוד לאגדות. 

מאז "שרק" הראשון ב-2001 והמשכו "שרק 2" ב-2004, היו כמה סרטי אנימציה, כמו "צ'יקן ליטל", "כיפה אדומה" ו"אגדה שמגדה", שהוסיפו את הפרשנות שלהם לעולם האגדות השברירי. אבל אף אחד לא עשה את זה באותה שאפתנות כמו "שרק", שרק בו חמור יכול להתחתן עם דרקון, סבתא-פיה רוקמת מזימות מרושעות ומלך-צפרדע ומלכה אנושית חובקים מפלצת כבת. 

חיים חדשים. הבנות של "שרק 3"

"שרק 3" ממשיך את הסאגה על המפלץ חם המזג (קולו של מייק מאיירס), אשתו פיונה (קמרון דיאז) וחבריהם, החמור הפטפטן דונקי (אדי מרפי) והחתול במגפיים (אנטוניו בנדרס). דמויות נוספות שחוזרות הן שלושת החזירים והזאב הרע.

הסרט החדש מביא גם את המלך ארתור (ג'סטין טימברלייק), הקוסם מרלין, קפטן הוק והנסיכות שלגיה, סינדרלה, היפהפייה הנמה ופעמונית. "מה שטוב זה שאתה לא יכול לפגוע בתדמית המקורית של הדמויות. אתה לא באמת יכול לקחת את זה מהיפהפייה הנמה או משלגיה", אומרת ג'ולי אנדרוז, שמדבבת את אמה של פיונה, המלכה ליליאן.

לדברי דיאז, סרטי "שרק" משמרים את האיכויות של הדמויות מהאגדות ויוצקים בהן תובנות, סטייל ונגיעה לזמננו. "אנחנו אוהבים אותן, אבל יש להן חיים חדשים עכשיו. הן יכולות להתקיים בתרבות העכשווית", אומרת דיאז, "לפני כן הן נשכחו. זו חגיגה שלהן, לידה מחדש".

בנדרס, לעומת זאת, אף שהיה מעריץ של "שרק" הראשון, לא התחבר בקלות לשינויים שנעשו בפורמט המוכר של האגדה. "כשצפיתי בסרט חשבתי כמה נהדרת ויפה פיונה. התנגדתי לכך שהיא מפלצת, אפילו שהיא מפלצת נחמדה. חשבתי שאולי הם יהפכו לבני אדם בסוף הסרט. אבל שכנעתי את עצמי לקבל את הסוף, זה סוף נכון לסרט כזה. אני חושב שהרבה אנשים עברו את אותו תהליך כשצפו בסרט. אנחנו רגילים לדחות כיעור ללא סיבה". 

החמור דונקי והחתול במגפיים. טוויסט חתרני

מה היה חושב וולט דיסני, שכונן את הסטנדרטים של סיפורי האגדות של המאה ה-20 עם סרטי האנימציה הקאלסיים שלו, על המראה והגישה החדשים של גיבוריו? "אני לא חושבת שהוא היה מתנגד", אומרת אנדרוז, שזכתה בפרס האוסקר עבור סרטו של דיסני מ-1964, "מרי פופינס". "אני חושבת שהוא היה הראשון להכיר בכך שזה בסדר. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה לו, מפני שאם הוא לא היה יוצר את כל אותן דמויות, לא היה לנו במה להתעסק".