ירדן: הנה באים הרוכבים

אני מודה, היה לי קשה, אפילו קשה מאוד, לסרב להצעה להצטרף לטיול אופניים בירדן. כל הסיפורים שכבר שמעתי על שכנתינו ממזרח, בצירוף חלון ההזדמנויות לעשות זאת על אופניים, לא הותירו ספק - אני בפנים.

הטיול החל במעבר הגבול "ערבה" הסמוך לאילת. העמסנו את זוגות האופניים הרבים על עגלות ייעודיות רתומות לטנדרים ופנינו אל מעבר הגבול, שהתגלה כסיוט לא קטן. את חמש השעות הבאות העברנו מתחת לסככה במעבר הגבול, ממתינים לאישורים להעברת האופניים. בסיומה של ההמתנה המייאשת לא נותר לנו אלא להניח שמקבלי ההחלטות בירדן כנראה עדיין לא כל כך מעוניינים להקל על המבקרים הישראלים.

בסופו של דבר הגיעו האישורים המיוחלים ואנחנו פנינו למקטע הראשון של הטיול: רכיבת אחר צהריים קצרה בוואדי רם. יופיו של המקום נפרש לעניינו - מרחבים מדבריים פתוחים, משובצים בדיונות אדומות וברכסים של אבן חול בגוונים כהים של חום ואדום.

המקומיים לא הבינו מאיפה נפלנו

סופת חול שהתחוללה כמה שעות לפני הרכיבה הותירה חלק מהדרכים מכוסות בחול, ואנחנו מצאנו את עצמנו לא פעם סוחבים את האופניים, נוכח מבטיהם המשתאים של המקומיים, שלא הבינו מאין הגענו. הם היו המומים מהרוכבים הרבים הלבושים בבגדים הצבעוניים.

מוכר? (צילומים: תמי סומברג)

את הנסיעה סיימנו ממש עם השקיעה, והג'יפים לקחו אותנו אל המאהל של עוואד לארוחה אותנטית של אורז ובשר כבש. עייפים אך מרוצים נסענו לעיירה בשם ואדי מוסא הסמוכה לפטרה, להשיב את כוחותינו במלון מפנק.

היום השני של הרכיבה החל בטיפוס קשה בעליות התלולות המוליכות אל רכס ההרים הנמצא מצפון לפטרה. רכבנו כשנופיה של פטרה העתיקה והרי החול הצבעוניים שלידה נפרסים לרגלינו ממערב. בדרכנו, עצרנו לביקור במעיין "בדאיב", המשמש עד היום כמקור מים לחקלאות עתיקה, ובדרך חזרה נהננו מנוף קסום של עמקים מרובדים בסלעי אבן חול בתצורות מרתקות.

אחרי המבול

הבוקר האחרון של מסענו הוקדש לפטרה. יצאנו לעבר וואדי "סיק", הקניון העמוק והצר המוליך לאתר. לאחר הליכה קצרה בקניון הגענו אל הקבר המפורסם "חזנת פרעון", המבשר על הכניסה לעיר הנבטית העתיקה.

אמנם ממוצע המשקעים השנתי באזור פטרה עומד על כ-20 מ"מ, אך נראה היה שמישהו החליט להוריד את כל כמות הגשמים הזו בדיוק ביום שבו ביקרנו באתר. כך מצאנו את עצמנו בתוך שבר ענן, מסתתרים מפני המבול במערה מקומית. עם התחזקות הגשמים, הגיעו אוהליהם של המקומיים לסף קריסה ואלו התחילו לקלל אותנו על גשם הזלעפות שהבאנו עמנו ממערב.

נוף קסום ותצורות חול מדהימות, כבר אמרתי?

לאחר הביקור בפטרה עלינו על האופניים וקינחנו ברכיבה באזור "פטרה הקטנה" ו"ג'בל אל-בידא". הגורל ריחם עלינו וסיפק לנו שעתיים של רכיבה ללא טיפת גשם אחת, ויתרה מזאת, הגשם שירד קודם לכן עשה רק טוב לאדמה החולית באזור, ואנו זכינו לרכיבה מענגת.

את דרכנו חזרה אל מעבר הגבול עשינו דרך "נאקב נמלה", אחת הדרכים העתיקות הקסומות ביותר בירדן - כביש צר מאוד, מפותל ותלול עם נופים הרריים, היורד מערבה אל עבר הערבה הירדנית.

בסופו של דבר, ירדן התגלתה כמדינה ידידותית לתיירים, עמוסה בהיסטוריה, בארכיאולוגיה ובנופים בראשיתיים עוצרי נשימה. טיול אופניים בדרום ירדן ללא ספק מאפשר לחוות את החוויה הירדנית בצורה נפלאה. זוהי גם אחת החוויות המדבריות היפות שיש.

• הכותב היה אורח החברה הגיאוגרפית