זהירות משרלטנים

”טיפול רפואי משלים, בדיוק כמו טיפול קונבנציונלי, חייב להיות מותאם לחולה באופן אישי, למחלתו הספציפית, למצבו וליתר התרופות שהוא מקבל. כשהדבר אינו נעשה כך”, מזהיר ד”ר עופר כספי, מנהל המרכז לרפואה משלימה במרכז דוידוף וסגן מנהל מרכז רקנאטי לרפואה פנימית ומחקר במרכז הרפואי רבין, ”קיימת סכנה של אינטראקציה בין הטיפול המשלים ובין הטיפול האונקולוגי, שעלול לסתור את החומרים הפעילים בטיפול האונקולוגי ולפגוע ביעילותו. מה שהופך את הסיכון לחמור עוד יותר הוא העובדה שבניגוד לתחום התרופות, שנמצא תחת בקרה פרמקולוגית קפדנית, בתחום הרפואה המשלימה אין מי שמפקח על איכות הטיפולים והתכשירים למיניהם או בודק אותם”.

פרופ’ אדרקה, מנהל המחלקה הגסטרואנטרולוגית במרכז הסרטן בבית החולים שיבא: ”כדי למנוע סיכון או אינטראקציות בעייתיות שכאלה, חשוב מאוד ליידע את האונקולוג על כל טיפול משלים שהחולה מקבל, בעיקר על תכשירים הניתנים בבליעה. כמו כן יש לדרוש מהמטפל מכתב שיכלול את הפרטים המלאים של הטיפול, את מרכיביו ואת הצדקתו, כדי שהאונקולוג יוכל לחוות את דעתו על יעילותו ולטפל בסיבוכים”.

מתי צריכה להידלק נורה אדומה?

• כשהטיפול האלטרנטיבי מוצע במקום הטיפול המקובל והמוכר.
  

• כשהמטפל מתיימר לרפא את כל סוגי מחלות הסרטן.
  

• כשהטיפול או התכשירים ”סודיים” ורק מרפא מסוים יכול
  

לתת אותם.

• כשהטיפול מבוסס על תיאוריה בלתי מוכחת.
  

• כשהטיפול דורש השקעת משאבים עצומים, כולל כספיים, למרות שיעילותו אינה מוכחת.
  

• כשלמטפל אין הכשרה וניסיון מוכחים והוא אינו עובד בתיאום עם הרופא האונקולוג.