שתף קטע נבחר

צילום: בן קיסלניק

גם בבאר-שבע, הסיוט לא מרפה

את הצרות בבית הם ביקשו להשאיר מאחור, ולו רק למספר ימים. אבל הדיווחים השוטפים ממשיכים להדיר שינה: ילדה ששמעה על הקסאם שפגע בתיכון - התעלפה בבאר-שבע. אחרים בכל זאת הצליחו לישון סוף-סוף בשקט

הבוקר הראשון של תושבי שדרות בבית המלון בבאר שבע הוכיח שהמרחק מהבית לא מצליח להפחית ולו לרגע את מפלס הדאגה. את הלילה הם אמנם העבירו בלי הדי הקסאמים ואזעקות 'צבע אדום', אבל הדיווחים שהגיעו משדרות כבר במהלך ארוחת הבוקר הזכירו מה מחכה להם כאשר יחזרו הביתה בעוד מספר ימים.

 

כך היה כאשר אחת הילדות שמעה על נפילת הרקטה בבית הספר התיכון במתחם מכללת ספיר, התעלפה ונזקקה לטיפול רפואי. אורית קקון, תושבת שדרות שישבה ליד אותה ילדה בארוחת הבוקר בחדר האוכל של המלון, סיפרה ל-ynet: "היא דיברה בפלאפון, שמעה על הקסאם שנפל בבית הספר ונכנסה לפאניקה. היא התחילה לרעוד ולדבר עם החברות שלה על כך שהיא בטוחה שהקסאם נפל בבית הספר שלה ושיש נפגעים. פתאום היא גילגלה עיניים והתעלפה. בעלי הזמין אמבולנס".

 

אורית ובעלה יצחק הגיעו עם ארבעת ילדיהם למלון "גולדן טוליפ". בתחילת השבוע, היא מספרת, הייתה עם ילדיה במגרש המשחקים בשכונת מגוריהם כאשר במקום נפלה רקטת קסאם ואת העובדה שהם יצאו ללא פגע היא מגדירה כנס, לא פחות.

 

אורית היא ילידת הצפון אך לא רצתה להרחיק עד לבית הוריה, ובמקום זאת התקשרה אל אחת מחברותיה המתגוררת בבני ברק וקבעה שתגיע אליה עם הילדים לאחר סוף השבוע בבאר שבע. עם זאת היא מספרת בצער כי כמה מנהגי המוניות בשדרות מנסים לנצל את מצוקתם של אלו המנסים לברוח: "כשאני נוסעת לבני ברק עם הילדים הקטנים שלי אני חייבת לקחת מונית ספיישל. בדרך כלל זה עולה לי 220 שקלים, הפעם כשארזתי את המזוודות ויצאתי עם המונית הנהג אומר לי פתאום שזה יעלה 320 שקלים. היחס הזה מאוד איכזב אותי, איך הוא יכול לנצל סיטואציות כאלה? אמרתי לו לעצור וירדתי מהמונית". בסופו של דבר נסעה אורית עם הילדים לחברה בנתיבות וכעבור יום המשיכה לבאר שבע.


אורית קקון ומשפחתה. ממשיכים לבני ברק (צילום: הרצל יוסף)

 

את אריאלה בן חמו, אם לשבעה ילדים, פגשנו כבר אתמול באוטובוס בדרך לבאר שבע. הבוקר היא ישבה עם הילדים בלובי של המלון ושמחה לספר שסוף סוף הם הצליחו לישון ללא הפרעה. אריאלה נולדה בשדרות, אך כשגדלה עזבה את העיר לאזור המרכז וחזרה שוב לפני שמונה שנים. כעת שוב מייעצים לה קרוביה לעזוב אבל היא מתעקשת להישאר, גם בגלל ההורים הקשישים בהם היא מטפלת בהם.

 

"הלילה סוף סוף ישנו טוב - גם בגלל העייפות, אבל גם כי ידענו שלא תהיה התקפה", היא אומרת. "יש לי הרבה כעס כי לילדים שלי אין את הדברים הרגילים כמו ללכת לגן ולבית ספר ולחיות בשקט. הילדה שלי בת השלוש אמרה לי 'למה זה קורה רק לנו, ולא לדודים בתל אביב? אני כועסת כבר על הצבע האדום הזה'. היא הפכה את הכריזה 'צבע אדום' לדמות של ממש".

 

יעל הרוש, שהגיעה לבאר שבע עם שני ילדיה - אחת מהם נכה - בירכה גם היא על הלילה הנדיר לו זכתה אבל כבר חושבת על הימים הבאים: "הלילה סוף סוף ישנתי אבל אני יודעת שזה לא הפיתרון. אני נמצאת באופן קבוע בטלפונים עם המשפחה והחברים בשדרות ודואגת להם מאוד. המציאות שאנחנו חיים בה ועצם זה שנאלצנו לארוז, מפריעים לכל מהלך החיים הנורמלי. זה לא נוח לא להיות בבית, תמיד חסר משהו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פינוי הילדה שהתעלפה
צילום: יעל ברנובסקי
יעל הרוש. ממתינים לפתרון
צילום: הרצל יוסף
מומלצים