נוסעים לחו"ל? תשמרו על הילדים
"רק דבר אחד עניין אותי, למצוא את הילדה, ומהר", מספר מוטי שבתו בת התשע נעלמה באמצע דיסניוורלד. איך אפשר למנוע היעלמות ילדים באתרי נופש הומים באדם ומה עושים אם בכל זאת קרה המקרה. מדריך "שלא נדע"
נסיבות חטיפתה של מדלן מקאן בהחלט יוצאות דופן, אולם זהו רק אחד מתוך אלפים מקרים של פעוטות וילדים הנעלמים מדי שנה ברחבי העולם במהלך חופשה.
מבילוי לסיוט
מקרים של חטיפת ילדים יכולים אמנם להתרחש בכל מקום: בחצר הבית, במגרש משחקים, ברחוב בדרך מבית הספר, אך הם שכיחים בעיקר בבתי כלבו ובמרכזי קניות, וכן באתרי בילוי ונופש, דוגמת חוף הים, קרנבלים עמוסים ופארקים של שעשועים ומים הומים באדם. רגע קט של חוסר תשומת לב מספיק לחוטף כדי להעלים ילד, ולהביא חופשה משפחתית שלווה לסיום טרגי.
החיפושים אחר מדלן מקאן בפורטוגל (צילום: רויטרס)
מרבית מקרי ההיעלמויות של פעוטות וילדים מתרחשים בארצות הברית, שם מלמדת הסטטיסטיקה על 428 ילדים נעדרים בשנת 2006 לבדה. דיסניוורלד, פארק השעשועים הפופולרי שבאורלנדו, אותו פוקדים 120,000 מבקרים מדי יום הוא ללא ספק כר פורה במיוחד למקרים אלה.
על הדוכן בדיסניוורלד
מוטי (37), רעייתו ובתם בת התשע נמנו על רבבות המבקרים בדיסניוורלד בבוקר אביבי אחד לפני שנה, כשלפתע באחד השבילים ההומים, הבחינו שילדתם נעלמה. "ברגע שלא ראינו אותה נכנסנו ללחץ אטומי", מתאר מוטי את רגעי החרדה, "היא ילדה בלונדינית ויפה, ומיד עלו במוחנו סיפורי הזוועה על פדופילים, נשים עקרות וסתם רודפי בצע כסף שחוטפים ילדים".
מודעותו של מוטי לסכנת ההעלמות באתרים הומים הייתה לו לעזר. "בדרך לפארק סיכמנו בינינו שאם אחד מאתנו הולך לאיבוד הוא נשאר במקום ולא זז עד שמוצאים אותו", מספר מוטי, "בנוסף היה לי רעיון, ליצור שריקה ששלושתנו למדנו את המקצבים שלה". כששם לב שביתו נעלמה לא איבד את העשתונות וקפץ על גג דוכן האוכל הסמוך: "המוכר היה בהלם מזה שהשתלטתי לו על הדוכן, אבל אותי עניין רק דבר אחד, למצוא את הילדה. ומהר. שרקתי הכי חזק שרק יכולתי, הילדה שמעה את השריקות והלכה בעקבות הקול עד שראיתי אותה וחברתי אליה".
120,000 מבקרים ביום. דיסניוורלד (צילום: איי.פי)
הודות לערנות ולמודעות של מוטי ורעייתו, וגם לטיפת מזל, הסתיים האירוע בכי טוב תוך מספר דקות. כך מסתיימים גם מרבית המקרים (כ-2,100 דיווחים על היעלמות ילדים נמסרים מדי יום בארה"ב). אולם יש פעמים שהסוף אינו טוב כלל ועיקר: במקרים מסויימים מגלים את גופת הילד, ובמקרים אחרים נשארת הפרשייה בגדר תעלומה ללא פתרון. תשפטו אתם איזו מבין הברירות עדיפה.
מקרה נוסף ששופך אור על התופעה הוא סיפורה של ד', ישראלית המתגוררת בניו יורק, שנכנסה ביחד עם תינוקה לחנות וולמרט בחוף המערבי כדי למדוד חולצה שראתה ב"מבצע". כשהייתה האם בתא ההלבשה, "לחצי דקה", היא מספרת, נחטף תינוקה. החוטף לקח אותו לשירותים, סימם אותו, גזר את שערו, החליף את בגדיו ויצא איתו מהחנות כאילו היה בנו. גם הסיפור הזה הסתיים בטוב. המאבטח בכניסה לחנות זיהה את החוטף, שנתפס מאוחר יותר על ידי המשטרה.
עדיפה התרעת סרק
אז מה עושים כשנעלם ילד? מן הסתם, למהירות התגובה תהיה השפעה מכרעת על הסיכוי למצוא אותו בהקדם. אם המקרה התרחש באתר סגור (דיסניוורלד למשל) יש לבקש מאחד העובדים לדווח מיד למנהל האבטחה. בדרך כלל אתרי נופש ובילוי ערוכים למקרים כאלה, ופוקחים עין לגבי כל סיטואציה חשודה. כמו כן, יש בידיהם מערכות שבעזרתם מאתרים את הילד האבוד, כל עוד הוא באתר.
אם הילד נעלם בביקור בחנות, יש להודיע מיד למנהל החנות. למרבית החנויות יש תוכנית פעולה מיידית, הנקראת "Code Adam", על שם אדם וולש בן ה-6 שנחטף בחנות של רשת סירס בפלורידה לפני למעלה מ-25 שנה ומאוחר יותר נרצח בידי חוטפיו. הוריו של אדם יזמו את התוכנית, ומאז 1994 נמנעו באמצעותה אלפי מקרים של חטיפת ילדים.
כמו כן, יש להתקשר למשטרה בהקדם. באופן כללי, ככל שתקדימו להודיע כך ייטב. עדיפה התרעת סרק, מאשר חלון זמן שאותו מקדישים לחיפוש – פרק הזמן שמאפשר לחוטף לעזוב את המתחם עם הילד. בארה"ב, לאחר ההודעה למשטרה, יש לדווח למרכז הלאומי לילדים נעדרים (National Center for Missing & Exploited Children). מספר חינם ברחבי המדינה: 1-800-843-5678.
ניו יורק. אולי כדאי לקשור את הילדים (צילום: רויטרס)
בשנים האחרונות מתבצע בארה"ב איתור הנעדרים (בעיקר ילדים) במסגרת "אזעקת אמבר" (Amber Alert), תוכנית שכוללת בין היתר פרסום מיידי של ההיעלמות בכלי התקשורת השונים, על שלטים בכבישים, ושליפת מידע על נעדרים ממאגרי מידע ציבוריים. תוכנית זו מכוונת לתת מענה מהיר במקרה של היעלמות ילדים, לאחר שהתברר ממספר מחקרים בנושא כי למעלה מ-70% מכלל המקרים בהם נמצא הקורבן מת, אירע המוות בתוך שלוש שעות מרגע ההיעלמות.
מרצועת כלב ועד GPS
מקרי היעלמות וחטיפת ילדים כמעט תמיד ניתנים למניעה. הדבר החשוב ביותר הוא פשוט לפקוח עיניים על הילדים בכל רגע, ולא להשאירם ללא עין עוקבת, ובמקרים מסוימים ללא מגע. בנוסף, מומלץ תמיד לקחת תמונות עדכניות של הילדים, על כל צרה שלא תבוא. הכרת סימני הלידה יכולים אף הם לעזור באיתור ילד נעדר.
רותי אלחנן, שנוהגת לפקוד את ניו יורק עם ילדיה הקטנים מדי קיץ חוששת
מאוד שיחטפו את ילדיה ומעודדת שימוש באמצעי זהירות: "כשאני מטיילת איתם באזורים הומי אדם אני תמיד קושרת אותם ברצועה, ולא אכפת לי שעבור אנשים אחרים זה מזכיר טיול עם הכלב. למרות שללא ספק הפתרון הבטוח ביותר הוא פשוט להשגיח על עליהם בשבע עיניים". עדה, חברתה של רותי, המתגוררת בניו יורק ואם לילד וילדה קטנים, אומרת שהיא ממשיכה לשמור את ילדיה קרובים אליה: "אני לא עוזבת אותם לשנייה, גם אם זה אומר להיכנס איתם לתא שירותים קטן".
מקרי החטיפות הרבים הביאו לפיתוח שלל פתרונות טכנולוגיים. אחד מהם הוא מערכת איתור מבוססת לוויין (GPS) הנענדת על ידו של הילד כשעון. המכשיר מצביע על מיקומו המדויק של הילד וניתן גם לתכנת אותו כך שיחייג ישירות למשטרה ברגע שהילד לוחץ על כפתור או כאשר החוטפים מתעסקים עם ה"שעון".
במרכז הלאומי לילדים נעדרים בוושינגטון, אומרים שהמכשירים יכולים לעזור אבל מזהירים שלא לסמוך רק עליהם. לדבריהם, אמצעי הזהירות הטוב ביותר הוא לוודא שהילדים קטנים נמצאים בטווח הראייה של ההורים. כמו כן חשוב מאוד לשוחח עם הילדים על כללי הזהירות. לקלישאות המפורסמות "לא לדבר עם זרים" ו"לא לקחת אוכל מאנשים שלא מכירים", חשיבות עליונה בהקשר זה.
לפנייה לכתב/ת 
