תייר אמריקני בשדרות: "גאה להיות כאן"

תושבי שדרות עוזבים בהמוניהם את העיר כדי למצוא קצת שקט ומי שמגיע בימים האחרונים לעיר אלו בעיקר אנשי תקשורת. אזרחי המרכז והצפון עדיין לא ירדו דרומה כדי לחזק את אלו שנשארו להתמודד עם איום הקסאמים אבל הבוקר (א') למרבה ההפתעה, פגשנו דווקא תייר מחו"ל בחופשה שנסע לשדרות מרצונו כדי להביע הזדהות עם התושבים.

ג'יימס גרינברג, יהודי בן 85 מניו יורק, מגיע מדי כמה חודשים לישראל לבקר את בתו שעלתה ארצה לפני 15 שנה. אשתו, שושנה וינוגרד ז"ל, נולדה בחיפה ב-1923 וביום הולדתה ניצלה בזכות אביה בעת שהערבים בעיר ביצעו פוגרום ביהודים. "בגלל זה אני מרגיש כעת כמי שסוגר מעגל בעת הביקור בעיר יהודית המופגזת על ידי ערבים", הוא אומר.

במהלך ביקורו הנוכחי בישראל עקב גרינברג אחר ההסלמה בדרום ואתמול, כאשר צפה במהדורות החדשות, החליט שמחובתו כיהודי אוהב ישראל לנסוע דרומה, להזדהות עם התושבים ולחוש מקרוב את האווירה בה הם חיים. הוא הזמין מונית מבית המלון בתל אביב והגיע ישירות לעיר המופצצת.

"אני גאה להיות כאן, הלוואי ויכולתי לעזור", אמר היום. "הלוואי ויכולתי לזרוק כמה רקטות לעזה. אני לא מאמין שרק אתמול קראתי על זה בעיתון והיום אני כאן. אני חושב שכל אזרחי ישראל שלא גרים בשדרות וגם אורחים מחו"ל צריכים להגיע לכאן יותר".

האנשים לא יוצאים מהבית, העסקים מידרדרים

אבל מלבד גרינברג, כאמור, קשה למצוא בשדרות אנשים שאינם תושבי העיר, למעט העיתונאים שהגיעו בכוחות מתוגברים במהלך הימים האחרונים. אחד המקומות הפופולריים בקרב אנשי התקשורת היא מסעדת "אצל קיו" של חיים כהן, אצלו אפשר גם לקבל תמונת מצב כוללת ועגומה על בעלי העסקים הקטנים שמרגישים את פגיעת הקסאמים גם בכיס.

כהן מספר כי נכון לעכשיו הוא בהפסדים כספיים והקליינטים הכמעט יחידים שמגיעים לאכול אלו הם העיתונאים: "האנשים לא יוצאים בכלל מהבית. המצב מידרדר ואני לא מצליח לכסות את העסק שלי. יש לי את המסעדה כשנה והעסק רק הולך ומידרדר בחודשיים וחצי האחרונים. יש לי גם חנות בגדים שאני מנהל עם אח שלי והיא נעולה כבר כמעט שבוע. אנשים עוד צריכים לפעמים לאכול, אבל בשביל בגדים אף אחד לא ייצא מהבית".

חיים נולד בשדרות וביקש לגדל את חמשת ילדיו בעיר הולדתו. הוא בנה את ביתו בעיר ולא רוצה לעזוב, למרות שבמהלך חמש השנים האחרונות מנסה אשתו לשכנע אותו לעשות זאת. הקסאמים, לדבריו, משבשים גם את הסדר המשפחתי כיוון שבתו הקטנה בת ה-11 אינה רוצה לישון לבדה ואף הודיעה כי היא מוכנה לעמוד כל הלילה ליד דלת חדרם של הוריה. "אם אני ואשתי רוצים להישאר לבד בלילה - אפילו סתם בשביל לדבר - זה הופך למבצע צבאי מסובך", מתאר כהן את השגרה הבלתי נסבלת בימים האחרונים.

ירדן, בתו של כהן, לומדת בבית הספר התיכון שער הנגב, שם נפל ביום חמישי קסאם. בשעות הבוקר החליט האב חיים כי אינו רוצה לשלוח את בתו לבית הספר באותו יום, למרות שביקשה ללכת ללימודים. הוא התעקש, הסיע אותה לאחת מחברותיה וכעבור זמן קצר קיבלה ממנה שיחת טלפון: "אבא, הצלת לי את החיים כי הקסאם נפל בכיתה שלי".

נהגי מוניות השירות דווקא מדווחים שהמצב לא השתנה, למרות שרוב הנוסעים שמגיעים מבאר שבע לשדרות עושים זאת מחוסר ברירה. אילן בן-נעים, שעושה את הדרך בין שתי הערים מספר פעמים ביום, אומר: "ברור שלא באים לבקר בשדרות מרצון אבל בגדול המצב לא השתנה. אם יש אזעקת 'צבע אדום' אני נוסע עם הרכב מהר ועומד מאחורי איזשהו קיר". לצד הנסיון לשמור על אווירת "עסקים כרגיל" מזכיר אילן כי לפני מספר חודשים נפצע אחד מחבריו לעבודה מנפילת קסאם ולא חזר עוד לשבת ליד ההגה כיוון שלא התאושש מהטראומה.