מה עניין בג"ץ להר סיני?
מלבד סיפורי בראשית, מצוות עשה ולא תעשה, וביוגרפיה של עם ישראל, התורה שניתנה בחג השבועות מהווה גם תשתית למשפט העברי, שהתפתח במשך מאות שנים. וכן, זה משפיע גם על בג"ץ
יותר מ-3,000 שנה אחורה, ו' סיון. הר סיני מואר בברקים, וכל העם רואים את הקולות. עם ישראל מקבל על עצמו את התורה, ומשה רבנו נכנס לשיחה צפופה של 40 יום עם הקב"ה, במהלכה הוא כותב את התורה כולה. מלבד מצוות וסיפורים, משה יורד מההר גם עם התשתית למשפט העברי, שהתפתח מתוך התורה במהלך מאות שנים לאחר מכן.
למרות שלעתים קרובות נשמעות נגד מערכת המשפט הישראלי טענות על התרחקות מהדת, ויותר מכך, מתברר שבלא מעט מקרים נעזרת הרשות השופטת במסורת היהודית. מי שמסייע בכך היא המחלקה למשפט עברי של משרד המשפטים, שפועלת מאז 1948. המחלקה הוקמה אז כ"פיצוי" על כך שתיק המשפטים לא ניתן למפלגה דתית, ותפקידה הוא להציג את עמדת המשפט העברי בסוגיות שבתהליכי חקיקה ובדיונים בבתי משפט.
כך למשל, בשנת 2005 נחקק "חוק החולה הנוטה למות" באופן התואם את המסורת היהודית. המחוקק ביקש להכריע כיצד יש לנהוג עם חולה על ערש דווי, מתוך שתי עמדות תיאורטיות קיצוניות אפשריות – העמדה הליברלית, הסוברת שיש לתת זכות בכורה לאוטונומיה של הפרט והוא זכאי להחליט על קיצור החיים שלו, והעמדה הקיצונית האחרת לפיה זכות הבכורה היא לחיים, שמשמעותה הארכת חיים גם אם החולה לא רוצה בכך.
כאשר הגיש משרד המשפטים את עמדתו בעניין, הסתמכו אנשיו על עמדת פוסקי ההלכה, הרבנים אוירבך ופיינשטיין שפסקו כי ניתן לא להאריך חיים, וכן על סיפור מותו של רבי יהודה הנשיא במסכת כתובות, שם שפחתו הביאה להפסקת התפילות להחלמתו - כדי שיוכל להחזיר את נשמתו לבורא. לדברי מנהל המחלקה למשפט עברי, ד"ר מיכאל ויגודה, "במקרה זה המחוקק קבע את הדרך בצורה מאוזנת, שהתיישבה עם המקורות היהודיים. בסופו של דבר, מה שנקבע בחוק הוא שזכותו של אדם לסרב לקבל טיפול מאריך חיים כמו ניתוח או כימותרפיה, אך מצד שני - קיצור אקטיבי של החיים נאסר".
גם בעניין חוק השומרים, שנחקק לפני עשרות שנים, הכנסת מצאה לנכון לינוק מעקרונות המשפט העברי בעניין, כפי שהן מופיעות במסכת בבא מציעא, בדיון על פרשת משפטים. החוק קבע כי בדומה למדרגות האחריות שהוצגו בגמרא, מידת האחריות של אדם השומר על חפץ בשכר גבוהה יותר מזה של שומר על נכס בחינם, אך נמוכה מזה של שואל – שכן הוא נהנה מהחפץ השאול. (בגמרא, שואל חפץ חייב לשלם למשאיל, גם אם החפץ נהרס או נגנב בנסיבות של כוח עליון).
בנוגע ליחס לזרים עמדת הגמרא היא ברורה, וגם כאן ניתן לראות בסיס מהמקורות שמובא בפני גורמי המשפט בישראל. לפני שנתיים התנהל דיון בבית המשפט העליון על המדיניות הכלכלית ועל הפגיעה בשכבות החלשות, כאשר קיצצו בהבטחת הכנסה. לבג"ץ הוגשה דעתה של הגמרא בנושא כפי שנקבעה במסכת בבא בתרא, לפיה על כל עיר יהודית להקים מוסדות סעד, בהם קופה ותמחוי. בית התמחוי הוא מקום המספק אוכל יומי ואליו מגיעים העניים הזרים המזדמנים לעיר, בעוד שהקופה מספקת רשת ביטחון בסיסית בדמות של הקצבה כספית שבועית והיא מיועדת לתושבי המקום. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה.
פסק דין לפי מסכת בבא קמא
אז האם יש מקום למשפט העברי? ד"ר ויגודה בטוח שכן: "המשפט העברי הוא משפט עתיק יומין, שהספיק להתמודד לאורך הדורות עם בעיות רבות ומגוונות והראה את היכולת להתאים את עצמו למציאות משתנה. הוא נהנה מעומק ומשאיפה לצדק כאידיאל מאוד גבוה. ברור שאם נאמץ אותו נצטרך לחוקק חוקים שיתמודדו עם המציאות הנוכחית, אבל בהחלט ניתן למצוא את רוח ההסדרים האלה בחוכמה המשפטית ובדרישות המוסריות של המשפט העברי".וכשאין משפט עברי, מה מקומה של המחלקה למשפט עברי בישראל 2007?
"למחלקה יש חשיבות לאומית-יהודית, מעבר לוויכוחים של דתי ולא דתי. מדובר בזהות היהודית של המדינה וזה דבר מבורך שהחברה בארץ יכולה להסדיר את שאלותיה באמצעות המקורות היהודיים. הרי לא ייתכן שבית המשפט יבקש לדעת מה אומר החוק בגרמניה או ניו-זילנד, ולא ישאל את עצמו מה אומרים המקורות היהודיים כדוגמת שולחן ערוך, הרמב"ם או התלמוד, שהם היסודות למדינה יהודית".
לפנייה לכתב/ת 
