ציירו לכם שפם

אורי שלום,

מתחתיות נפשותינו המבוישות והמושפלות אנו פונים אליך. את המכתב הזה ניתן לשליח באישון לילה כדי שלא ייחשף קלוננו לעיני השמש. ודאי תתהה מה יכול לגרום לאדם לחוש מושפל כל כך ומדוע אנו פונים דווקא אליך, ובכן, מיד נבהיר את הדברים.

לא מזמן נשלחנו על ידי מלכנו דוד בשליחות דיפלומטית ראשונה במעלה אל מלך עמון, חנון בן נחש שמו. כדיפלומטים היינו משוכנעים כי נתקבל במלוא ההדר והחנופה השמורה לנציגי מעצמות מתהוות כמו זו של מלכנו דוד. לכן נדהמנו ממעשיו של אותו "חנון" שציווה על אנשיו לחתוך את בגדינו עד למקום מאוד מסוים ואף לקצץ את זקנינו!

אנחנו ערים לעובדה כי ייתכן ואינך מבין את גודל האסון עבורנו. אולי בשל העובדה כי בני ובעיקר בנות דורך נוהגות לגזור את בגדיהם באותה הצורה ממש ואכן אנו תוהים כיצד הם מעזים להלך כך ברשות הרבים, אך לא בכך הבעיה. את הבגדים ניתן להחליף או לתפור, אך כיצד נציג את פנינו ברבים ללא זקננו?

אנו פונים אליך כאדם בעל תושיה רבה. כאדם ששפמו הוא סמלו המסחרי, מרכז אישיותו וסלע קיומו, הרי שתיטיב להבין את המצוקה הרבה בה אנו נמצאים.

מלכנו דוד חושב אף הוא כמונו, כי קיצוץ הזקן הוא בבחינת הכרזת מלחמה ולא בכדי. נסה לתאר את עצמך יוצא בבוקר מפתח ביתך ללא שפמך. כיצד ניתן להעלות על הדעת מחזה נוראי שכזה?!

בינתיים אנו תקועים ביריחו עד שיצמח זקננו. מה נאמר לך אורי, יריחו זה לא המקום שהיית רוצה להעביר בו ימים רבים. מאז הפיל יהושע את החומות יש כאן רוח פרצים נוראית. אין כאן לא בידור ודאי לא חיי לילה או קזינו, אפילו העסק של רחב נסגר מזמן.

אורי יקר, לא נוכל להישאר כאן עוד זמן רב, אנא אמור לנו כיצד נוכל להראות פנינו מחוסרי הזקנים ברבים.

שליחי דוד.

שליחי דוד היקרים,

אכן, כמי ששפמו הולך לפניו, פנייתכם נגעה ללבי, ולא אוכל לומר שלא הניעה שערה משערות ראשי. הייתכן לעשות מעשה נקלה שכזה ולגזור שיער-פניו של אדם בניגוד לרצונו?

חי שפמי, תחילה חשבתי לעוץ לכם ולמלככם דוד לעוט למלחמה על אותו נבל מרושע, חנון, אשר כשמו לא כן הוא. שהרי שפמו של אדם כבודו, והיום נגזרה גזירה על שפם וזקן, ומחר חלילה על הגוף כולו ומחרתיים – מי יידע.

אבל במחשבה שנייה ובשוך שערת הרוחות, ולאחר יום ללא גילוח כהזדהות עם כבודכם, נתתי אל לבי מחשבות פיוס. השפם הרי יצמח, הזקן ישוב לאשר היה, ורק במלחמות – אשר נפל נפל ואשר לא קם – לא יקום עוד.

ועל כן, שבו לכם ביריחו עד אשר יצמח זקנכם ולא תהיו לקלס ולמשיסה. ולא תיפול עוד שערה משערות ראשכם. בשליחות המלך נפל זקנכם, ואף כי לא עלבונכם הוא אלא עלבון הממלכה כולה, מוטב להבליג הפעם ולשגר מחאה חריפה ביותר לאותו רשע. יידע לו הנבל הנחשי כי אם פניו למלחמה – מלחמה יקבל, אם פניו לעלבונות –שבעתיים יוקם. ובעת אשר תפרוץ המלחמה על עניינים חשובים משפם, זקן וכבוד – ישלם החנון גם על מעשה זה.

ומי מכם אשר יטול הזדמנות זו כדי לגלח גם את שאר מחצית זקנו –גם ברוך יהיה. פעמים הרבה מתחבטים בעלי שפם וזקן כיצד ייראו ואיככה יתקבלו בין הבריות במראה החדש, ללא שפם ובלתי זקן. אתם, שנקרתה לכם שלא בטובתכם הזדמנות לגלח שיער פניכם – מדוע שלא תוציאו יקר מזולל וטוב מרע? חנון חשבה לרעה, ואתם תהפכוה לטובה.

כי כך הוא דינם של השפם והזקן: תחילה אתה מגדלם כאות לגבריות נעורים, אחר-כך אתה מותירם על כנם מתוך הרגל ושיגרת-עצלות, ולבסוף הנך חושש הסירם מתוך אימת הבריות. פן יאמרו ומה יגידו. ואז, בהביטך יום אחד במראה והנה שוב אינך איש שיש לו שפם, אלא שפם שיש לו איש, שפם שיש לו שפן. עד מהרה אתה הופך ל"זה עם השפם" ול"ההוא עם הזקן" ואנשים מסתכלים בזקנקן ולא במה שיש בו.

שליחים יקרים, הרי יודע אני שמלחמה תפרוץ למרות עצתי זו. אנשים יעלו בשערה השמימה. ואם בדרך זו יבחר מלככם, אין לי אלא לאחל את אשר עתיד להגיד שר הצבא שלכם בקרב זה: חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו וה' יעשה הטוב בעיניו. ובברכה לצמיחת קרן דוד משיחנו ועמו זקנכם אסיים.

אורי אורבך  

השתתפו בסדרת מכתבים מהתנ"ך: 

• רני רהב 
• יריב אופנהיימר  
• אדם זרטל
• דן חמיצר
• יורם שפטל 
• רפי קישון 
• אסף אשתר
• רפי קרסו 
• יוסי שריד
• ורדה רזיאל-ז'קונט 
  

המדור "מכתבים מהתנ"ך" יוצא לחופשה. תוכנית על הסדרה וגיבוריה תשודר היום (ג') בשעה 14:00 בגלי צה"ל.