מסיני תצא תורה
השקט והשלווה שמקרינים ההרים בסיני, גורמים לחושים להתחדד, ללב להיפתח ולקבל. אין פלא שכאן ניתנה התורה לעם ישראל. מנחם פרומן, רב היישוב תקוע, ובנו צורי, מספרים על סיני שלהם
את הלחץ, החרדות והקצב המטורף אנחנו משאירים בגבול, ויוצאים לנסיעה מדברית חוצת מישורים, נחלים גדולים ודיונות חול שפורצות מתוך הסלעים. הדרך עצמה מתנהלת באיטיות, גם הנשימות הופכות עמוקות ומסודרות יותר. תרצו או לא, חצי האי סיני, שגודלו בערך פי שלוש ממדינת ישראל, כבר יכניס אתכם לקצב הרצוי.
כאן עמד ביס"ש מצוקי דוד
לאחר כחמש שעות נסיעה מגיעים לכפר יפהפיה בשם מאלגה. בקצה הכפר, סמוך לביתו של ראש הכפר, שייח' מוסא, עולה הדרך לג'בל מוסא (הר משה), שהמסורות, הנוצרית והערבית, מזהות אותו עם הר סיני שבמקרא. המסלול במעלה ההר מקיף אותו עד למנזר סנטה קתרינה. בדרך למעלה, אפשר לראות סימנים לבית ספר שדה "מצוקי דוד", שפעל במקום כאשר היה חצי האי סיני בריבונות ישראלית.
סנטה קתרינה הוא מנזר עתיק של הזרם היווני-אורתודוכסי בנצרות, אשר נבנה במאה ה-6 לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניינוס. הגדולה בחומותיו של המבנה מגיעה לגובה של 35 מטר, כך שמבחוץ הוא מזכיר מבצר. מהמנזר מטפס שביל מסודר במעלה ההר עד ל"פארש אליהו".
סנטה קתרינה. נבנה במאה ה-6 (צילום: איי פי)
פארש אליהו הוא עמק קטן, במרכזו מבנה לבן בולט ולידו כמה עצי ברוש תשושים מחום המדבר. סביב לו מתנשאים סלעי ענק חלקלקים. לפי המסורת, במערה שבעמק תפס אליהו הנביא מחסה, כאשר נמלט מפניהם של המלך אחאב ורעייתו איזבל.
מהמבנה עולה שביל של 300 מדרגות (אפשר לספור) עד לקפלה קטנה שנמצאת בפסגת ההר. מי שיתאמץ ויגיע לכאן יזכה לנוף מדהים ובלתי נשכח. ההר כולו עשוי מאבן גרניט אדומה ומחורצת, ונמצא בתוך גוש הרים גבוהים, בגוונים שחורים ואדומים. מסביב מתפרשים המרחבים המדבריים היפיפיים של סיני ב-360°. העמידה בפסגה הצחיחה של ההר, עם האוויר הדליל והנוף המשכר שמסביב לא יכולה שלא להזכיר את המאורעות הדרמטיים שהתרחשו באזור לפני כ-3,500 שנים.
במעמד זה
על פי הנוסח שקבעו חז"ל תאריך חג השבועות נקבע על פי היום בו ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני. שאלת מיקומו של ההר העסיקה אנשי דת ומומחים כבר במחצית הראשונה של ימי הביניים. המסורות הקדומות, המקובלות גם בימנו, מיקמו את ההר באזור ההררי של דרום חצי האי סיני. חוקרים רבים בעת המודרנית אימצו מסורות אלה ואילו חוקרים אחרים הצביעו על הבעייתיות במיקום זה. כך או כך, הויכוח בעניין זה מתנהל שנים ארוכות וסופו אינו נראה קרוב.
הר סיני מוזכר בתורה לראשונה בסיפור משה והסנה הבוער, גם אם לא בשמו המפורש. לפני שאלוהים שילח את משה לדרכו, הוא אמר: בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה" (שמות ג:יב). הימים חלפו, בני ישראל יצאו את מצרים, "ביד חזקה ובזרע נטויה", ולאחר שבעה שבועות חנו למרגלות הר סיני. משה עלה להר ובטקס גדול ומרשים של התגלות ה' לעם ישראל התקבלה לרגלי ההר תורת ישראל הקדושה.
ג'בל מוסא. מזוהה עם הר סיני (צילום: לע"מ)
מדוע אם כן לפי האמונה היהודית, בחר אלוהים דווקא בהר הזה? הרי מסביב לו הרים גבוהים ומרשימים יותר. די אם נזכיר את ג'בל קתרינה, הגבוה בהרי האזור, את ג'בל עבס ואת ג'בל סירבל הרחוק והמבודד. לפי חז"ל, כל אחד מן ההרים באזור ביקשו מאלוהים שיבחר בם; ענה להם אלוהים שהוא רוצה את הר סיני. זה לא ההר הכי מרשים, ובטח לא הכי גדול, אבל דווקא משום כך, משום שאינו "מחזיק מעצמו", יהיה הוא מיוחד.
ועוד מדרש אחד, ואחרון (לפני שתחשבו שהגעתם לערוץ הלא נכון), עוסק בשאלה מדוע ניתנה התורה במדבר, ולא במקום שאנשים גרים בו. לכך ניתנת התשובה: לו הייתה התורה ניתנת במקום ידוע, ששייך למישהו מסוים, היו אומרים כולם שהתורה שייכת לאותו אדם או לאותה קבוצה. ואילו התורה, כמו המדבר, לא שייכת לאף אחד, ושייכת לכולם.
רחוק קרוב
נסיעה למדבר, על אל אחת כמה וכמה במסגרת המשפחה, מהווה חוויה מטהרת ומזככת. היציאה מההתנהלות השגרתית, למקום נקי, שקט, ללא גירויי היומיום מאפשרת לנו להביט לרגע על קיומנו מהצד. להבחין כמה אינטנסיביים הם חיינו, להיזכר שמזמן לא הסתכלנו על השמיים, לא האזנו לקולות הטבע ולרחשי הלב שלנו.
לא בכדי בחרו מנהיגי ונביאי עם ישראל להתחיל את דרכם במדבר. השקט והשלווה שמספק המדבר יוצרים משהו מיוחד בנפש האדם. ומדבר סיני אינו יוצא דופן במובן זה. ההרים הגבוהים, סלעים הגרניט הקשים על שלל גוניהם ואוויר הפסגות הצלול, גורמים לנו בדרכם, להרגיש קטנים אל מול הטבע האין-סופי שמתגלה במלוא הדרו. ומן המקום הקטן הזה, שמול הטבע האדיר, אנו יוצאים, ומקשיבים לרצונות הפנימיים והעמוקים שלנו, ולעיתים גם מתקרבים לאלוהים. אין פלא שכאן ניתנה התורה. במקום הזה הלב נפתח, החושים מתחדדים והאדם עצמו קשוב לקבל. מי שעומד פה ומוכן ללכת עם התחושות שלו, אולי אפילו יזכה לקבלת תורה פרטית משלו.
לפנייה לכתב/ת 
