נלחמנו באדישות - וניצחנו

בקיץ שעבר הבנו שעלינו לעשות מעשה: בחודש יולי, רגע לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, המציאות הוכיחה ששכר הלימוד לא ימשיך וירד, כפי שהבטיחה ועדת וינוגרד. להפך, הוא אף עתיד היה לעלות. שרת החינוך החלה לדבר על מודל הלוואות חדש שברצונה ליישם, מודל שמחייב את העלאת שכר הלימוד. באותם ימי קיץ חמים, הזכירה השרה את הקמתה של ועדה חדשה שתקבע את גורל תקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל ובמסגרתו שכר הלימוד. נפגשנו עם שרת החינוך, אך כמעט מיד אחר כך פרצה מלחמת לבנון השנייה. אנו, מנהיגי הסטודנטים, החלטנו לגלות אחריות ציבורית ומנהיגות. במקום לפתוח את שנת הלימודים במאבק, הבנו את המציאות הבעייתית שניצבה בפני המדינה והתמקדנו בסיוע לסטודנטים ששירתו במילואים, שגרו בצפון, שלימודיהם האקדמיים נפגעו.

מתי לסיים? מה ייחשב כהישג?

הרבה סיסמאות נשמעו על טיב המאבק - חברתי או לא. לא אשתמש בסיסמאות. אומר רק שהמאבק הוא מאבק חברתי כי נאלצנו לצאת לרחובות בשנית; כי מדינת ישראל לא מסוגלת לקיים תהליכים ארוכי טווח והממשלה איננה מחויבת להחלטות קודמתה. ואנו הראינו שאיננו שוכחים הבטחות והחלטות ואנו דורשים יישום.

הוכחנו: המאבק הוא חברתי. סטודנטים צועדים בת"א (צילום: דנה קופל)

המאבק הוא מאבק חברתי כי נלחמנו באדישות בתקופה של ייאוש, שבה אנשים הפכו קטני אמונה בדבר היכולת להוביל שינוי חברתי. הראינו שגם בעת הזו ניתן להוציא אנשים לרחובות, לעשות מעשה ולהשיג תוצאות. המאבק הוא מאבק חברתי כי דרשנו שמדינת ישראל תעמיד בראש סדרי עדיפויותיה נושאים חברתיים, דוגמת החינוך וההשכלה הגבוהה, והצלחנו לגרום לממשלה להצטער על שלא עסקה בכך הרבה יותר ומוקדם יותר. המאבק הוא מאבק חברתי כי הצלחנו לצאת מעורנו שלנו ולחבור לארגון המורים, לארגוני הנוער, להסתדרות העובדים ולגופים חברתיים נוספים; הראינו שקיימת סולידריות חברתית והוכחנו את חשיבותה.

אין ספק - הצלחת מאבק נמדדת בתוצאותיו. אני יכול לספר לכם שלא היה פשוט להתרגל לרעיון שעלינו להגיע להסכם. התלבטנו רבות מהי נקודת הסיום. עד מתי ממשיכים? עד כמה אנו פוגעים בלימודים בסמסטר הנוכחי? ומה ייחשב כהישג? מתוך ראיית המציאות ותחושת אחריות כבדה החלטנו על סיומה של השביתה.

דיונים ארוכים אל תוך הלילה, משא ומתן בלתי אפשרי ומורט עצבים, והבנה אמיתית של האחריות שרובצת על הכתפיים, ליוו אותנו בדרך להשגת ההסכם שיגן בצורה הטובה ביותר על ציבור הסטודנטים בישראל. אני שלם עם ההסכם. קל לומר מבחוץ שאפשר היה להשיג יותר. אולי ניתן היה. ואולי לא. אולם אין כל ספק שהשגנו הישגים משמעותיים.

וההישגים?

שכר הלימוד שכבר היה ברור שיעלה לסכום של 13,000 שקלים לפחות בשנה הבאה - יוקפא. דאגנו שהמלצות ועדת וינוגרד וההבטחות שניתנו לציבור הסטודנטים ימשיכו לפעם ברקע, והן תעלנה גם במשא ומתן עם הממשלה סביב מודל שכר הלימוד החדש. ההשכלה הגבוהה, הנמצאת על סף גסיסה, תקבל סוף סוף את המשאבים שאליהם שיוועה זמן רב כל כך. ובמקביל, יש חובת הסכמה על המלצות וועדת שוחט בנושא שכר הלימוד; כשהתחלנו את המאבק, ועדת שוחט רק החלה להתכנס. היום אנו מצויים כשבועיים לפני הגשת מסקנות הוועדה. כבר אין טעם לקרוא לפירוקה או להשתתפות של נציגינו בה. השגנו מעבר לכך - הפכנו את ועדת שוחט ללא רלוונטית. לא משנה כמה הוועדה עבדה והשקיעה בחודשים האחרונים -  בסוף, שוחט היקר נדרש להסכמת הסטודנטים. ניצחון יותר ברור מזה לא קיים.