הוגשה הצעת חוק פרטית לפיקוח על עמלות הבנקים
ההצעה התואמת להצעת החוק הממשלתית ונועדה להגביר את השליטה הפרלמנטרית על תהליך החקיקה ולאפשר את המשך התהליך אם הממשלה תחזור בה מהצעתה
הצעת חוק פרטית להטיל פיקוח ממשלתי על עמלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הונחה היום (ב') על שולחן הכנסת. ההצעה מעתיקה למעשה את הצעת החוק שגובשה בבנק ישראל ועומדת להתפרסם כהצעת חוק ממשלתית. הגשת הנוסח הפרטי נועדה להגביר את השליטה הפרלמנטרית על תהליך החקיקה ולאפשר את המשך התהליך אם הממשלה תחזור בה מהצעתה לאחר שתעבור בקריאה ראשונה.
יוזמי ההצעה הפרטית הם ראשי ועדת הכלכלה בעבר (ח"כ אמנון כהן, ש"ס), בהווה (משה כחלון, ליכוד) וגלעד ארדן, חבר סיעתו של כחלון שיחליף אותו ברוטציה בעוד כחודשיים. כחלון עומד כעת גם בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית של עמלות הבנקים. ארדן הגיש הצעת חוק קודמת בנושא הפיקוח על העמלות שהוקפאה על ידו בתנאי שבנק ישראל יגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא.
יזמי החוק הפרטי מציינים בדברי ההסבר להצעתם, כי להלכה, עמלות הבנקים צריכות להיקבע בידי כוחות השוק בסביבה תחרותית, אבל אם קיימים כשלי-שוק יש לתקנם בהגברת התחרות אבל כדרך ביניים עד להשגת רמת התחרות הנדרשת ראוי להזדקק בנסיבות המתאימות להתערבות בדרך של פיקוח מצד בנק ישראל על תעריפי העמלות.
היום נמצאות מספר עמלות שולי (כ-15 מתוך כ-300) בסמכות המפקח על המחירים במשרד התמ"ת, בעוד שהמפקח על הבנקים נמצא מחוץ לתמונה וטיפולו בנושא התנהל עד כה במישור הלא-פורמלי. הצעת החוק מבטלת את סמכות משרד התמ"ת ומעבירה את עמלות הבנקים לפיקוחו הבלעדי של בנק ישראל, לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים על הבנק שיפר את ההוראות המוצעות לגבי העמלות.
עם זאת, הצעת החוק איננה מדברת על פיקוח גורף של הבנק המרכזי על כל העמלות. היא מגדירה את הסיבות שיצדיקו את התערבות המפקח על הבנקים בתעריפים השונים, כך שהפיקוח יצטמצם למקרים הנדרשים בלבד.
העמלות והעילות המוצעות הן: עמלות שירותים חיוניים בחשבונות עו"ש או בקשר עם אמצעי תשלום; עמלות הנגבות ללא צידוק סביר בנסיבות מיוחדות; עמלות שעלולות להפחית את התחרות; ועמלות שבהן אין תחרות בין הבנקים בשל העדר חלופות הכובל את הלקוח לבצע פעולה מסוימת דווקא בבנק מסוים. הנגיד יוסמך להוסיף עילות פיקוח.
לפי הצעת החוק, המפקח על הבנקים יהיה הסמכות המפקחת. הוא יוכל לקבוע מחיר מרבי לעמלות מהסוגים הנ"ל ואף לאסור על גביית עמלה מסוימת, או למנוע התייקרות עמלה גם אם מדובר בשירות שלא הוטל עליו פיקוח או שלא נקבע לו מחיר מרבי. כצעד משלים מוצע לאסור במפורש על גביית עמלה בניגוד לפיקוח שהוטל. הבנקים יידרשו להודיע למפקח על כוונתם לייקר עמלה ולקבל את אישורו לפחות 60 יום לפני המועד המתוכנן לשינוי התעריף.
הצעת החוק מסמיכה את המפקח לקבוע את מבנה התעריפון המלא של הבנקים, השירותים שייכללו בו, שמות העמלות ודרך חישובן, כדי לשפר את יכולת הלקוחות להתמצא במחירי השירותים ולהשוותם עם הבנקים האחרים. חובה נוספת שמציע החוק היא יצירת רשימות נפרדות של עמלות המיועדות לשירותים מסוימים או ללקוחות מסוימים, אף זאת לשם הצגת פשוטה והוגנת של מחירי השירות הבנקאי. רשימות אלה ישרתו בעיקר לקוחות פרטיים המשתמשים בשירותים בעלי אופי צרכני כמו בעלי חשבונות עו"ש, נוטלי משכנתאות ומחזיקי כרטיסי אשראי.
החוק המוצע נועד גם לצמצם את תופעת ריבוי העמלות ואי האחידות שבהצגתן. היא אוסרת גביית עמלה שאיננה מופיעה בתעריפון המלא, או לשנות את דרך חישוב העמלה מבלי לקבל מראש את אישור המפקח. בנקים המשרתים לקוחות ייחודיים כמו בנק יהב (לעובדי המדינה), אוצר החייל (למשרתי צבא הקבע) או אוצר השלטון המקומי (לרשויות המקומיות) יוכלו לקבל פטור מהמפקח לעניין התעריפונים.
החוק מציע בנוסף עוד כלי להשוואת תעריפי העמלות בין הבנקים, בהסמכת המפקח לפרסם השוואת הוצאות ממוצעת של הלקוחות בחשבונות העו"ש בבנקים שונים, ולחייב את הבנקים לספק לו את הנתונים למרות כללי הסודיות הבנקאית.
הצעת החוק הפרטית אמורה להמתין 45 יום לפני שניתן להעלות אותה לקריאה טרומית במליאת הכנסת (אלא אם קיבלה פטור מחובת ההמתנה בוועדת הכנסת המנהלת את סדרי עבודת הבית). היא תקודם, כאמור, גם אם הממשלה תגיש לכנסת את הצעת החוק שלה על פי הנוסח שהכין בנק ישראל. הטיפול בהצעה הפרטית יתנהל במקביל וכגיבוי למקרה שהממשלה תמשוך את הצעתה מסיבה כלשהי.
בבנק. לבטל את סמכות משרד התמ"ת
צילום: שאול גולן
מומלצים
