מהחרם הזה עוד נרוויח
כפי שהאמברגו על מכירת נשק זירז המצאות ישראליות ייחודיות, כך ימריץ האמברגו המחשבתי את האקדמיה לפנות לאפיקים עצמאיים יותר ומתרפסים פחות
זה עתה החליטה צמרת האקדמיה הבריטית לקרוא להחרמת
האקדמיה הישראלית - וכבר נגדשה תיבת הדואר האלקטרוני שלי במכתבי ניחומים מעמיתים בחו"ל, במניפסטים זועמים מעמיתים בארץ ובפמפלטים הדוחקים בי להצטרף למחאה נגד החרם. ובכן, כמה תגובות לגודש החומר שהגיע אלי בנושא:
ראשית, הייתי רוצה לנצל את הבמה הזו ולשלוח את תנחומיי הכנים לאנשי האקדמיה הישראלית האבלים. אבל אל דאגה, חברים, ממילא מזג-האוויר באנגליה לא משהו והם קמצנים במלגות. אני בטוח שתסדרו מצוין בלעדיהם. לעת עתה, אני ממליץ לעמיתיי המלומדים לאמץ את הסיסמה "אקדמיה-שמקדמיה" (על משקל "או"ם-שמום" של בן-גוריון) או כל חרוז אינפנטילי אחר העולה בדעתם. שננו את החרוז הזה בוקר וערב ותאמינו לי, תוך יום-יומיים כבר תרגישו הקלה.
שנית, אני רוצה לברך כאן את אנשי האקדמיה הישראלית הצוהלים, ובראשם פרופ' משה צימרמן, ד"ר אילן פפה ועמיתיהם: מבּרוּק, עמיתים יקרים, הצלחתם ובגדול. הצלחתם להשניא אותנו בעיני העולם, הצלחתם לסלף לחלוטין את האמת על ההתמודדות הקשה שלנו עם המרצחים הפלסטינים, הצלחתם למצוא שעיר לעזאזל לעולם שמתעלם מטבח המונים בדרפור, מקטיעת ידיים בערב הסעודית ומהוצאות להורג ברשות הפלסטינית. אולי עכשיו אפילו תקבלו הצעה מפתה ממכללה איסלאמית מובילה. בהזדמנות אשמח להיפגש איתכם לשיחה על חופש הדיבור, גבולותיו ודרכי אכיפתו.
שלישית, באשר לי - צר לי, אך איני מצליח להתרגש. מבלי לזלזל בערכה או בהישגיה של האקדמיה הבריטית, אני מצפצף עליה. כאשר מי שאמון על חופש המחשבה וחקר האדם אינו מבין עד כמה רעיונותיו שלו מוּטים בשל מחלת נפש, ששמה המקובל הוא אנטישמיות - אין לי אלא לרחם עליו.
ובאשר למוחרמים: אני מקווה שבדיוק כמו שהאמברגו הנושן על מכירת הנשק היווה קטליזטור לפיתוח המצאות ישראליות ייחודיות, כך גם אמברגו מחשבתי ימריץ את האקדמיה הישראלית לפנות לאפיקי מחשבה יותר עצמאיים ופחות מתרפסים בפני אופנות אקדמיות מערביות. ואיני מתכוון לתחומי המחקר הטכנולוגי ומדעי הטבע, שם ממילא נמנית האקדמיה הישראלית עם המובילים בתחום, אלא למדעי הרוח. אני מקווה שחשיפת המניעים הנואלים של אנשי ה"רוח" הבריטים תפנה אולי יותר אנשי רוח ישראלים לעסוק גם באוצרות העבר היהודיים, שבהם - כך אני מאמין - טמונות אפשרויות להתחדשות הגותית ותרבותית שהחברה שלנו זקוקה לה היום יותר מתמיד.
ולא, אני לא מטיף כאן להפסקת הדיאלוג הפורה בין המחשבה היהודית להגות המערבית, או בין הוגים יהודים לאנשי רוח לא-יהודים (שעדיין מוכנים לדבר איתם), אלא לחיזוק מעמדה של המסורת היהודית בתוך השיח התרבותי, המשפטי והמוסרי שלנו, מתוך אמונה שהיהדות תרמה ועדיין יכולה לתרום רבות לעיצובה של רוח האדם הכללית.
ד"ר חברוני, חוקר ספרות חז"ל ועמית במרכז שלם בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר עידו חברוני
צילום: גידי שרון
מומלצים
