עוד 95 מיליארד לביטחון - ולזה קוראים קיצוץ
הכותרות מדו"ח ברודט זעקו קיצוץ מסיבי. טוב, גם חיזבאללה הכריז ניצחון
חשבתם שרק חיזבאללה יודע להפוך תבוסה בשטח לניצחון אלוהי בהסברה? טעיתם. גם גופים ישראליים לא מעטים יודעים את עבודות ההיפוך. הסיפור המוזר של דו"ח ועדת ברודט על תקציב הביטחון יוכיח זאת.
את כעסו על ועדת ברודט, משום שזו המליצה על הגדלת המסגרת התקציבית בכלל ועל הרחבה ניכרת של תקציב הביטחון בפרט. המילה "מתנגד" הופיעה בהודעה לעיתונות באותיות מודגשות, כמו גם הביטוי "פירושן (של ההגדלות המוצעות בתקציב הביטחון) שינוי משמעותי בסדר העדיפויות בתקציב". אני מכר את הבר - אחד האנשים המוכשים ביותר בשירות הציבורי כולו - כמי שלא מאבד את קור רוחו. אם הוא ראה לנכון להפיץ לעם ישראל הודעה כה חריפה, אמרתי לעצמי, לבטח יש בדו"ח ברודט המלצות שהאוצר מתקשה לעכל, בלשון המעטה.
נתחיל בעובדה תמוהה. ביום רביעי האחרון פלט מכשיר הפקסימיליה שעל שולחני הודעה לעיתונות של משרד האוצר. הסתכלתי עליו ותחילה לא הבנתי מה נאמר בו. ראש אגף התקציבים, קובי הבר, הביע
דו"ח ברודט
ליקויים בניהול התקציב
צבי לביא
הוועדה שהקים רה"מ לבחינת תקציב הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה חשפה מחדלים ובזבוזים שתרמו לדעתה לכשלים שהתגלו במלחמה. היא ממליצה בין השאר על הגדלה מסוימת של התקציב השנתי ועל התייעלות. פרץ: "ניסיון להכפיש את צה"ל"
ואז נזכרתי שאין בכלל דו"ח ברודט. הוועדה לבחינת תקציב הביטחון אמנם כוננה בנובמבר 2006, לפי כתב מינוי של ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר, אך לא הצטלמה בטקס מסירת הדו"ח ולא כינסה מסיבת עיתונאים להצגתו. למה, אם כן, יכול היה להתכוון קובי הבר כשהתייחס ל"המלצות שהוגשו היום לראש הממשלה"? ועל מה בעצם יצא קצפו?
אבל קובי הבר לא טעה, כמובן. בסיום ההודעה לעיתונות של האוצר הופנו קוראיה לאתר האינטרנט של המועצה לביטחון לאומי. שם, מתברר, עלה לרשת "דו"ח ברודט" הסופי והשלם. בשקט, כמעט בחשאיות, ללא לווי תקשורתי, הושק אחד הדיונים והחשבונות הציבוריים החשובים בארץ באמצעות קישור באינטרנט. מי שרוצה, שיוריד לו לזיכרון המחשב האישי שלו את 199 דפי הדו"ח. אחרי שהורדתי וקראתי, הבנתי את כעסו של העומד בראש אגף התקציבים.
האיכות והכמות
הדו"ח של ועדת ברודט מתחלק לשניים: סוגיית איכות וסוגיית כמות. בכל הנוגע לאיכות הניהול של מערכת הביטחון, לשונם של חברי הוועדה תקיפה, ביקורתית, חותכת. הם מבקרים את הכשלים החמורים בתהליך תקצוב הביטחון, את היעדר שקיפות מספקת בהצגתו, את המניפולציות במספרים, את הרמה הנמוכה של בקרה אזרחית, את האי-עמידה ב"רמה מינימלית של הישגיות בתחומים קריטיים", את התרבות השלמה של "הגזמות בבקשות תקציביות", את הניתוק בין נורמות ההתנהגות הכלכלית של הצבא ומשרד הביטחון לבין הנורמות המחייבות את המגזר הציבורי כולו, ואת המשבר "הרב-ממדי" - תקציבי, ניהולי, אסטרטגי וארגוני העמוק שבו מצויים צה"ל והביטחון.כדי להיחלץ מהמשבר, ממליצים חברי ועדת ברודט על תוכנית הבראה מקיפה. וכאן הם עוברים לסוגיית הכמות, כלומר לכסף. כסף גדול מאוד: כיסוד לתוכנית ההבראה ממליצה הוועדה להגדיל את משאבי המשק המופנים לתקציב הביטחון בלפחות 76 מיליארדי שקלים בעשור הקרוב. 46 מיליארדי שקלים יוספו (במצטבר על פני עשו ) למסגרת תקציב הביטחון מכספי משלמי המסים, מה שמוגדר על-ידי הוועדה כ"הזרמת בעלים". עוד 30 מיליארד תגייס מערכת הביטחון מהתייעלות פנימית. כל אגורה שתיחסך בהתייעלות לא תוחזר לתקציב המדינה ולא תופנה לשימושים אזרחיים-חברתיים, אלא תעבור לסעיפים אחרים בתקציב הביטחון עצמו, סעיפים שוועדת ברודט מצאה כחיוניים להבטחת עוצמתה הצבאית של המדינה מול תרחישי ייחוס שהציג המודיעין. או במילים פשוטות: כל שקל של חסכון יושקע מיד ברכישת ציוד צבאי.
76 מיליארדי השקלים הנוספים יינתנו לביטחון - כך לפי ההמלצות של ברודט - בנוסף למימון מיוחד לכיסוי העלות של מלחמת לבנון השנייה (8.2 מיליארדי שקלים) ובנוסף לתקציבים מיוחדים שיועמדו לרשות הצבא אם יידרש למשימות שהן מחוץ לליבת העיסוק הצבאי שלו, למשל:מיגון עוטף עזה. ואם הממשל האמריקני יגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל, כנראה ב-11 עד 19 מיליארדי שקלים, תגדל גם מסגרת תקציב הביטחון מעבר לסכומים שצוינו כאן.
הסיכום: ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון ממליצה להגדילו ב-95 מיליארדי שקלים בעשר השנים הקרובות, כשכבר בשנים 2008 ו-2009 מומלץ להרחיב את בסיס התקציב השוטף הריאלי ב-1.85 מיליארדי שקלים, והחל מ-2010 להגדילו ריאלית בעוד 1.3%. כל זה ייעשה תחת פיקוח מנהלתי וכלכלי הדוק מאוד של המועצה לביטחון לאומי (עמוד 100 לדו"ח הוועדה). מאז סיום מלחמת יום הכיפורים לא הייתה ועדה ציבורית בישראל שהמליצה על הרחבה כה מסיבית של משאבי הכלכלה המופנים לביטחון.
לא ייפלא איפה שקובי הבר, האיש החזק באוצר, הגיב כפי שהגיב. אלא שתגובתו, מעשה כשפים, נעלמה כלא הייתה. היא לא מופיעה במאגר כל ההודעות לעיתונות של האוצר, השמורות באתר הרשמי של המשרד באינטרנט. היא לא זכתה להתייחסות נוספת כלשהי. מישהו דאג לסלקה, למחוק אותה מתודעת הציבור. ולמחרת פרסום (השקט) של דו"ח ברודט, נתמלאה התקשורת בידיעות מרעישות וענקיות על קיצוץ של 30 מיליארדי שקלים בתקציב הביטחון, שהוועדה כביכול דורשת. כותרות זעקו ופרשנים ופרשניות פירשנו בהרחבה את ה"קיצוצים".
איפה קיצוצים, איזה קיצוצים... עיקרו של דו"ח ברודט הוא הגדלת-ענק של תקציב הביטחון: תוספת של 46 מיליארדי שקלים ממקורות המדינה ועוד 30 מיליארד שקלים ממקורות חסכון פנימיים. משלם המסים הישראלי מתבקש על-ידי ועדת ברודט להקציב לביטחון עוד 76 מיליארדי שקלים בעשר השנים הקרובות. ומשלם המיסים האמריקני מתבקש לתת לאותה המטרה עוד 19 מיליארד שקל. מול מספרים אלה, איך אפשר לדבר ולבשר על "קיצוצים"? אפשר. מסתבר שחוכמת היפוך המציאות אינה רק מנת חלקה של מחלקת ההסברה של חיזבאללה.
לפנייה לכתב/ת 
דוד ברודט. איפה קיצוצים, איזה קיצוצים?
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים
