מוקפים באיסלאם קיצוני: הצצה ליהדות איראן

כיצד חיים כיום היהודים באיראן? כמה כוח הם שואבים מן העבר המפואר? אילו בעיות חברתיות מטרידות אותם בהווה, ואיך הם שומרים על חיי הדת שלהם במדינה האיסלאמית?

אלפי קילומטרים מזרחה מכאן, חיה מיום ליום קהילה מצומצמת של יהודים באיראן, תחת שלטונו של אחמדי-נג'אד, המאיים "למחוק את ישראל מהמפה". הבמאי האיראני, ראמין פאראהני, קיבל היתר מיוחד מהשלטון לתעד את חייהם של היהודים, וסרטו "יהדות איראן - עבר והווה" יוקרן הערב (יום ג') בבית "אבי חי" בירושלים.

לקראת ההקרנה הסכים פאראהני להעניק ראיון מיוחד ל-ynet, שלדבריו "נקרא באופן קבוע על ידי גורמים רשמיים באיראן, ואנשי תקשורת המקורבים לשלטון". בימים אלה נמצא פאראהני באמסטרדם, שם הוא חי בשנים האחרונות, ובקרוב הוא צפוי לחזור לארץ מולדתו.      

ראמין, מדוע בחרת לתעד את יהודי איראן?

"לאחר תקופה ארוכה שחייתי כמיעוט באמסטרדם, הסקרנות שלי כלפי מיעוטים גברה. החלטתי להכין שלושה סרטים דוקומנטיים על מיעוטים דתיים באיראן, כולל היהודים (שלמעשה הפכו לחלק הראשון והאחרון של הפרויקט עד כה). אני מאמין כי תפקידה של המדיה הוא לתת את הקול לאלו שאינם נשמעים. ליהודי איראן אמנם ישנם כל מיני תומכים, אבל מעולם לא נעשה סרט דוקומנטרי עליהם". 

האם היה לך קשר ליהודי איראן לפני הסרט? 

"לא ממש. הקהילה היהודית באיראן היא קטנה מאוד - פחות מ-25 אלף בני אדם - והסיכוי ליצור עם מישהו קשר הוא נמוך במיוחד. מעבר לכך, חלק ניכר מיהודי איראן מעדיפים שלא להבליט את דתם. הם נראים ומדברים כשאר האיראנים, אפילו שמותיהם איראניים ברובם. ייתכן שתהיה בקשר עם מי מהם, מבלי שתדע שהוא יהודי. הקשר הראשון שהיה לי איתם נוצר במהלך התחקיר לסרט". 

מה דעתך על התרבות החדשה שפגשת?

"כדי להכיר בצורה טובה תת-תרבות מסוימת נחוצים יותר מכמה שבועות או חודשים, שגם בהם קיים ריחוק מובנה מעצם הימצאותה של מצלמה. עם זאת, אני יכול לומר שראיתי מגוון של אנשים - מסורתיים וחברותיים כמו יהודי שיראז, ומודרנים אך אינם סובלניים כלפי המצלמה כמו בטהרן. לעתים זה היה עירוב מאוד מבלבל עבורי.

"יהודי איראן משקפים את הגישות הטובות והרעות של רוב האוכלוסייה באיראן, אך בצורה קיצונית יותר. למשל, גיליתי שאורח החיים החומרני - ההולך ותופסת תאוצה באיראן - חמור יותר בקרב חלק מהיהודים. מצד שני, תלמידים יהודים הפגינו רצון רב יותר ללמוד מאשר האיראני הממוצע, וזה בהחלט חיובי. 

"נראה שהקשר בין היהודים באיראן הוא טוב, אבל עבור רבים מהם זה מוביל להתנתקות משאר החברה האיראנית. מקומו המרכזי של בית הכנסת, בו מתכנסים חברי הקהילה, חיזק את מעמדה של הדת לעומת העבר".   

מה אתה חושב על הדרך שבה איראן מתייחסת לאזרחיה היהודים? 

"זה מאוד מסובך לומר, מאחר שיש בסוגייה הזו צדדים חיוביים ושליליים. על האיראנים לראות ביהודי ארצם כאיראנים לכל דבר, כולל כל הזכויות הנובעות מכך - והדבר גם מובנה בחוקה. עם זאת, במערכת המשפטית עדיין קיים הבדל בין מוסלמים ללא-מוסלמים. יש להקים מערך ארגונים לא-ממשלתיים שיוכלו להתמודד מול מערכת המשפט בכל מקרה של אפליה.   

"אני בהחלט לא מרוצה מכך שמשרות ממשלתיות רבות אינן נגישות ליהודים או בני מיעוטים אחרים. זה נוגד את החוקה. המערכת הממשלתית באיראן גדולה מהסקטור הפרטי ולהימנעות מהעסקת מיעוטים יש השפעה שלילית ביותר על חייהם של צעירים יהודים ומשכילים".  

כיצד את רואה את עתידם של יהודי איראן? 

"ההפסד הגדול של הקהילות היהודיות הוא ההגירה של דמויות מרכזיות בהן למדינות אחרות. המהגרים הם אינטלקטואלים, אנשים בעלי השכלה גבוהה עם חזון, אנשי עסקים עם השפעה וגם צעירים מוכשים אחרים שהיו יכולים להשפיע לטובה על עתיד הקהילות והחברה שבה הם חיו. אבל כעת הם כבר לא כאן". 

כיצד איפשר לך המימשל להכין סרט על היהודים?

"אם אתה מקבל עלך את ההגבלות שמטעם השלטון, הם מאשרים לך להפיק את הסרט. לעתים מדובר באישורי צילום, לעתים בסוכן שמתלווה אליך, או פשוט שמעל המשתתפים מרחפת העובדה שהם אחראים לכל היוצא מפיהם. ניסיתי לשכנע את פקידי המימשל שבסרט אתמקד בנושאים חברתיים, וכך אכן היה. גם היהודים עצמם העדיפו את הגישה הזו". 

איך הסרט התקבל בקרב הציבור האיראני?

"הציבור הכללי באיראן לא צפה בסרט מאחר שהוא לא מאושר להקרנות פומביות. חברים ואזרחים איראנים שראו אותו מחוץ לגבולות המדינה הגיבו בחיוב ואמרו שהוא הוגן ושקול. חלק אפילו הביעו עניין להעמיק בנושא".

האם אתה סבור שאיראן וישראל יוכלו לפתור את המתיחות ביניהן?

"אם ישראל תכיר בזכויות הפלסטינים לחיים אוטונומיים, ותפסיק לאיים על איראן בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה, הרי שגם לדמויות הרדיקליות ביותר במדינה לא תהיה כל סיבה להצדיק את עמדותיהם האנטי-ישראליות. 

"הבעיה היא שכל המאבק הפך להיות חלק ממאבק כלכלי גדול יותר. יהודים ומוסלמים מן השורה, שבמשך מאות חיו זה לצד זה, נאלצים לסבול בשל מיעוט קטן שנמצא בעמדות כוח ורוצה להפיק רווח מהמתח באזור. עלינו להיות מודעים לכך ןלעזור למנהיגים המתונים שלנו להגיע לשלטון ולסלול את הדרך לפיתרון". 

זו אמנם שאלה גדולה, אך מה לדעתך מה נחוץ כדי להגיע לשלום? 

"יש להתרכז בערכים הומניים בינלאומיים ובהיגיון בריא, במקום במסגרות קבועות שגורמות למרחק בין אנשים. צריך להאמין שלכל אחד מגיע שלום ורווחה, ולא רק לקבוצה או אומה מסוימת. אם שלום עבור צד אחד משמעו חוסר ביטחון של הצד השני - הרי שאין כאן שלום.

"לבסוף, עלינו לנקוט פעולות ולהתארגן נגד אלו שהורסים את הסיכויים להגיע לשלום הדדי. עלינו להיות נחושים מהם, אחת לא נוכל לעצור אותם".