ה"ספדי" של גוש קטיף
את מצוקת המפונים יש לפתור בהקדם, אבל לא על חשבון הטבע בחבל לכיש והסיכוי לחילופי שטחים
ממש בדקה ה-90, רגע לפני התכנסות המועצה הארצית לתכנון ובנייה היום, נודע "פתאום" כי לסדר יומה נוסף סעיף פעוט אחד: הקמת היישובים מרשם וגבעות חזן במזרח חבל לכיש. יישובים אלה נועדו לשכן את מפוני גוש קטיף, שמבקשים להמשיך ולהתגורר ביישוב קטן עם אופי קהילתי. אכן, לרבים ממפוני הגוש לא נמצא עדיין פתרון דיור של קבע ואף לא מקום עבודה, והדבר רק מוסיף לסבלם הנפשי ולקושי שבעקירה מהבית. את מצוקתם חייבים לפתור ובהקדם. אולם אסור לעשות זאת על חשבון משאבי הטבע והנוף, המצומצמים במילא, ועל חשבון הסביבה של כולנו.
הקמת יישובים קטנים חדשים היא מנוגדת לפיתוח בר-קיימא, אינה משתלמת כלכלית ואף מהווה מעשה בלתי סביבתי בעליל. במדינה שבה ישנם עשרות יישובים קטנים, המשוועים לחיזוק, פיתוח והרחבה, יישובים נוספים הם כמעט בבחינת פשע ובזבוז משאבים יקרים. יישוב חדש דורש לא רק תשתית פיזית של כבישים, חשמל, תקשורת ומים, אלא גם תשתית כלכלית נרחבת של מקומות עבודה, מוסדות חינוך ואתרי פנאי. כך למשל, ילדי יישוב קטן נוסעים מדי יום לבית-הספר שנמצא כמובן ביישוב אחר, גדול יותר. הנטל הכלכלי הכבד של הסעת הילדים יום-יום נופל על כתפי הציבור, והמועצות האזוריות נאלצות לממן את ההסעה. כך הוא הדבר גם בשאר תחומי החיים: כל השירותים - בריאות, תרבות, חינוך וכדומה - עולים הרבה יותר ודורשים היערכות מיוחדת.
אך מעבר לכך, הפגיעה החמורה בטבע במקרה זה היא קשה ובלתי הפיכה. בארץ קטנה כמו שלנו, אנחנו חייבים להגן על כל פיסות הטבע שעוד נותרו לא מיושבות, ולהבטיח שערכי נוף וסביבה לא ייפגעו. כבר ב-1998 הוגדר אזור מזרח לכיש על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה עצמה כ"מרחב ביוספרי", שבו קיימת מערכת אקולוגית עשירה של מיני צומח ובעלי-חיים ייחודיים במגוון רחב מאוד. זהו אחד האזורים החשובים בארץ מבחינת המגוון הביולוגי שבו. כל מי שחשובים לו הארץ ועתידה, מבין שהקמת היישובים האלה, דווקא באזור מיוחד ונדיר זה, תהווה פגיעה אנושה באחת מהריאות הירוקות המיוחדות והייחודיות שלנו, ודי בטיעון הזה כדי לעצור את התוכנית.
וישנו עוד שיקול לא מבוטל, מדוע אסור להקים את היישובים: האזור המדובר אמנם נקרא "מזרח חבל לכיש", אך ניתן לכנותו גם בשם אחר - "מערב הר חברון". זהו אזור פוטנציאלי, שניתן יהיה להעביר לפלסטינים במסגרת חילופי שטחים בהסדר קבע. היום כבר ברור לכולם שאם תרצה ישראל לשמור על חלק מההתנחלויות תחת ריבונותה, מבלי להיאלץ לפנותן, יהיה עליה לתת בתמורה שטח השווה בגודלו. הקמת היישובים דווקא באזור זה עלולה למנוע את האפשרות הזאת, ומדינת ישראל תיאלץ לחפש אזורים אחרים, פחות נוחים מבחינתה, להעביר לפלסטינים. הסתכלות חטופה במפה מראה שקשה יהיה למצוא שטחים אחרים לחילופי שטחים, והדבר עלול להקשות על הגעה להסכם קבע, ואולי אף לגרום לכך שישראל תיאלץ לפנות התנחלויות רבות יותר ממה שניתן היה להשיג אילו נחתם ההסכם היום.
הקמת יישוב חדש איננה עניין של מה בכך, ואסור שתיעשה במחטף. בכל הגופים התכנוניים - החל ממינהל מקרקעי ישראל, דרך ממשלת ישראל וכלה במועצת התכנון הארצית עצמה - קיבלו בשנים האחרונות החלטה לאמץ תכנון בר-קיימא של חיזוק ועיבוי יישובים קיימים, והימנעות מהקמת חדשים. אל למועצה הארצית לתכנון ובנייה לתת יד לתוכנית הזאת.
מומלצים
