סקר: 66% לא מרוצים מתפקוד הדמוקרטיה

השחיתויות שנחשפו, הצמרת שנחקרה וההתנהלות במלחמה נתנו את אותותיהם בשביעות הרצון של הציבור מהממשל: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם היום (א') מגלה כי 66% מהישראלים אינם מרוצים מהאופן שבו הדמוקרטיה הישראלית מתפקדת. 70 אחוזים סבורים שהפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח. מידת האמון בראש הממשלה צנחה בחצי - ובנשיא המדינה בשני שלישים.

הסקר נערך על ידי מכון "גוטמן" בקרב 1,203 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. השאלות נשאלו בשלוש שפות וטעות הדגימה המירבית היא 2.8%. המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך את הסקר מדי שנה, ותוצאותיו מפורסמות במסגרת "מדד הדמוקרטיה" השנתי.

על פי רוב, מוצגות התוצאות בכנס בחסות נשיא המדינה, אולם עקב הנסיבות, מוצגים הנתונים השנה ישירות לציבור. "ההשלכות של נתוני הסקר על המשטר הדמוקרטי בישראל חמורות וצריכות לעורר תחושות של חוסר נחת בקרב העוסקים בפוליטיקה, אך לא רק בקרבם", אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

לא מאמינים במנהיגים

ממדד הדמוקרטיה השנתי עלה כי 79% מהנשאלים מודאגים ממצבה הנוכחי של המדינה, אך מספר דומה מהאזרחים (76%) גאים בהיותם ישראלים. רוב הציבור חש עצמו כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובעיותיה, ומוכן להילחם למען המדינה בעת הצורך. 

86 אחוזים מהציבור סבורים כי הממשלה אינה מטפלת בבעיות המדינה בדרך טובה, ורק 29% סומכים על הצהרות הדרג המדיני בענייני ביטחון. רבים מהאזרחים מסכימים כי "מספר מנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים". בנתון זה נרשמה עלייה של תשעה אחוזים, מ-60% אשתקד ל-69% השנה. 

אחד הנתונים הבולטים ביותר במדד 2007 מצביע על ירידה של 22 אחוזים במידת האמון שהציבור נותן בראש הממשלה: 21% ביחס ל- 43% אשתקד. האמון בנשיא המדינה פחת מ-67 אחוזים ל-22%, והאמון בבית המשפט העליון ירד מ-68 אחוזים ל-61%. באמון במשטרה קיימת ירידה של שלושה אחוזים, מ-44% ל-41%, ואילו בצה"ל נרשמה ירידה מ-79% ל-74%. הכנסת שמרה על 30% תמיכה והממשלה ירדה מ-39% ל-31%. באמון באמצעי התקשורת דווקא נרשמה עלייה קלה: מ-44% ל-45 אחוזים.

בית המשפט העליון נתפס בעיני הציבור כמוסד השומר באופן הטוב יותר על הדמוקרטיה (39%), אחריו התקשורת (34%), ראש הממשלה (14%) והכנסת 13%. עלייה משמעותית נרשמה במידת האמון בתקשורת כשומרת על הדמוקרטיה, שקפצה מ-25% אשתקד ל-34% השנה.

נוכח תוצאות המלחמה בקיץ 2006, רק 13% סבורים שיש להקטין את תקציב הביטחון. השאר סבורים שיש להגדילו, או להשאירו כפי שהוא. 61 אחוזים מהציבור לא סומכים על הצהרות הדרג הצבאי בענייני ביטחון.

כבר לא כור היתוך

כמדינה שהתיימרה בעבר להיות כור היתוך לכל היהודים מרחבי העולם, ישראל מתאפיינת בשסעים חברתיים ואידיאולוגיים עמוקים. כך למשל, 82% מהציבור חושבים כי קיצוץ בשירותים חברתיים לטובת הביטחון אינו מוצדק, אך רק 19 אחוזים מציינים שהם חברים או משתתפים בארגון חברתי הפועל לרווחת הכלל. 59% מצהירים כי היו רוצים לראות גישה כלכלית-סוציאליסטית, יותר מאשר קפיטליסטית. 

79 אחוזים מהנשאלים אמרו שהיחסים בין עשירים לעניים במדינה אינם טובים, ו-66% גרסו כי היחסים בין דתיים לחילונים נחוצים שיפור ניכר. גם מידת האמון שרוחשים האזרחים בישראל זה לזה נחלשה במידה ניכרת בשנים האחרונות והגיע לשיעור של 31%. עם זאת, 65 אחוזים מאמינים כי האנשים בארץ מוכנים לפשרות בנושאים החשובים להם כדי להגיע לבסיס מוסכם כלשהו שיאפשר לכולם לחיות כאן ביחד.

בסוגיית יחסי יהודים-ערבים, הצביעו 87 אחוזים מהמשתתפים בסקר על יחסים שאינם טובים, או אינם טובים כלל. כ-55% מהנשאלים היהודים מסכימים כי "הערבים לא יגיעו לרמה התרבותית של היהודים", ואילו כ-51% מהנשאלים הערבים מסכימים כי "היהודים גזענים". הנשאלים היהודים והערבים הצהירו כי הם מתקשים לתת אמון בצד השני ומאמינים כי הצד השני נוטה להתנהגות אלימה (73%).

עייפות, עלבון וסלידה

לעניין מצבה הדמוקרטי של ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם דווקא נרשם שיפור, אם כי עדיין יש להדגיש את מדדי השחיתות הפוליטית, שבהם ניכרת מגמת הרעה בהערכה של ישראל בחמש השנים האחרונות. מבין 36 הדמוקרטיות שמדד הדמוקרטיה בוחן, מדורגת ישראל במקום ה-20 במדדי השחיתות השונים. ביעילות הממשל היא מדורגת במקום ה-23.

במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים כי "הלכידות החברתית היא עדיין ממאפייניה הבולטים של החברה הישראלית, כאשר בימים של שגרה, ובעיקר בתקופות של שבר, בלטו ערכים של הדדיות, סולידאריות והתלכדות. אולם, בשנים האחרונות, ובייחוד בחודשים שלאחר מלחמת לבנון השנייה, פשטו בישראל תחושות של עייפות, עלבון וסלידה מהתהליכים הפוליטיים בכלל, ומהמערכת הפוליטית בפרט.

"עניין אחר, מעיק גם הוא, הוא הסלידה שחשים אזרחי ישראל כלפי השחיתות הפושה, להרגשתם, בכל חלקה טובה. מידת שביעות הרצון משלטון החוק, מהשירות הציבורי ומההנהגה הפוליטית מצטמקת בהדרגה, שנה אחר שנה, והמתחים בתוך החברה מוסיפים להיות חריפים ורחוקים מאיחוי. למרות כל זאת, ניכרת חוסנה של החברה הישראלית, ורוב האזרחים מאמינים, לפחות במדיה מסוימת, בכושר עמידתה של מדינת ישראל בעתיד".