אני בן 26, ואני עדיין בתול
יש לא מעט בחורות סביבי במקום העבודה, הזדמנויות חופשי לכל גבר, אבל אצלי תמיד עוברות מחשבות בסגנון - מי אתה שתנסה לדבר איתה בכלל, היא אוכלת כמוך לארוחת בוקר, היא לא צריכה להתעסק עם כל הבלגן של ללמד גבר מה זה סקס. אתה זה שצריך לעשות את זה! איפה היית כל השנים האלה?
אני חושב ומנסה להבין מה לעזאזל קורה פה, האם חייתי בכוכב אחר ופתאום חזרתי לכאן בגיל 26? אבל אם נרד לעומק העניין ונחזור קצת לעבר, נמצא שם גם חלק מהתשובות.
אני גבר שונה, בתור נער הייתי שונה, סוג של אאוטסיידר, אבל תמיד מוקף בחברים (שרובם היו אאוטסיידרים גם הם). בחורות לא עניינו אותי. הייתי בעולם משלי, מעין בועה שהיה לי נוח בה ולא נתתי לאף אחד להתקרב. הייתי רחוק מאוד מלהיות מודע לעצמי. מעבר לזה, ביטחון והערכה העצמית לא היו הצד החזק אצלי, בלשון המעטה. לקח לי המון זמן לחזק אותם, תוך שיפור החיצוניות שלי ועזרה רבה מהחברים היקרים שלי, שלא הרפו וחיזקו אותי נפשית כל הזמן.
בשנים האחרונות זה מעסיק אותי יותר ויותר: לא היית רוצה בת זוג? לאהוב באמת? תראה את כל האהבה שיש מסביבך, אתה לא רוצה גם? לא מגיע לך לאהוב? אתה גבר כל כך מיוחד, חכם, רגיש, נראה טוב, שונה מהרבה גברים בבונים שרק מחפשים להשכיב בחורות ולראות כדורגל, איך זה בכלל יכול להיות שעד עכשיו לא הפלת מישהי בקסמיך?
נראה שהדרישות שלי לא מגוונות מספיק. ושאין לי מושג מהן מילות הקסם.
להגיד למישהי שאני אוהב אותה זה ממש בגדר חלום בשבילי, חלום שאני משתוקק להפוך למציאות. רק שיש כמה נושאים לא פתורים:
הבחורה שאני מחפש חייבת להיות עם ראש על הכתפיים, אינטליגנטית, מתקדמת, כזאת שתאתגר אותי מחשבתית ושתתאים למראה החיצוני שאני מחפש. לא חסרות כאלה, אבל האם אחת כזאת תדע לקבל גבר – איכותי ככל שיהיה - אבל לא מנוסה? העניין הזה הוא בעצם הגורם העיקרי שמעכב אותי כרגע.
אלוהים יודע כמה סבלנות היא תצטרך
יש לא מעט בחורות סביבי במקום העבודה, הזדמנויות חופשי לכל גבר, אבל אצלי תמיד עוברות מחשבות בסגנון - מי אתה שתנסה לדבר איתה בכלל, היא אוכלת כמוך לארוחת בוקר, היא לא צריכה להתעסק עם כל הבלגן של ללמד גבר מה זה סקס. אתה זה שצריך לעשות את זה! איפה היית כל השנים האלה? עכשיו לך תמצא את הבחורה שתהיה מספיק סבלנית בשביל לקבל אותך. ואלוהים יודע כמה סבלנות היא תצטרך.
מנגד אני כל הזמן שוכח שלא כל הבחורות רודפות רק אחרי סקס, חלקן כן סבלניות, מחפשות בחור איכותי שלא ירצה רק לדפוק ולזרוק אותן, אני שוכח שסקס אצל הרבה בחורות זה לא דבר של מה בכך.
רק שאין לי שמץ של מושג איפה הבחורות ההן נמצאות.
אני שואל את עצמי אם "זה" באמת צריך להיות הדבר העיקרי שמעכב אותי, ואם כן, למה? קשה לצפות שבחורה תבין את הסטרס המטורף שאני נמצא בו כתוצאה מכך, ומעבר לזה, ללמוד איך להתנהג בקשר רומנטי.
לחץ לחץ לחץ, לעמוד בציפיות
יש לי בראש תמונה בה אני עם בחורה במיטה, מתנשקים, מתפשטים, ואוטוטו מגיעים לקטע הזה. לחץ לחץ לחץ, לעמוד בציפיות, איך עושים? לאן בדיוק נכנסים? מי גומר ראשון? הופה הזין נופל מרוב סטרס, מה עושים עכשיו? איך נחלצים מהמצוקה? למה קשה לי לראות תמונה אחרת? לעבור התקף לב נראה לי קל יותר.
ראיתי לא מזמן את סרט האימה הבדיוני "בתול בן 40" ונחרדתי, זה ממש יכול להיות אני עוד מעט.
למרות הכל הגעתי למצב שהיה לי קשר שנמשך כמה חודשים, אבל אהבה לא היתה שם, וזה לא הגיע לסקס. זה היה הקשר היחיד שהיה לי בחיים.
אני עובד בעבודה מסודרת, מרוויח לא רע, לא מתלונן. הבילויים העיקריים שלי הם בבית לבד, בבית עם חברים, בבית אצל חברים, הופעות ופאבים (עם חברים), ככה שכמעט ולא יוצא לי להכיר בחורות בכלל. יש סיכוי טוב שאותן בחורות שאני מחפש מבלות באופן דומה ומחפשות אחד כמוני. מין הסתם, לצערנו, לעולם לא ניפגש.
ניסיתי גם לא מעט אתרי היכרויות וצ'טים, אבל נתקלתי בבחורות רדודות ולא מצאתי את עצמי.
יש בי הרבה אהבה לתת והמון רצון, ואני מאמין שאני יכול להיות מאהב מצוין. אני מייחל להגיע לרגע הזה, בו אמצא את הבחורה שתשלים אותי. כמובן, זה לא יהיה קל, אבל בסופו של דבר אם מחפשים, חייבים למצוא. לא?
ואותי אפשר למצוא כאן
לפנייה לכתב/ת 
