שמעון, קבל נזיפה משמיים
כאיש תקשורת ותיק ובעל קשרים התגלגל לידיו של אורי אורבך העתק ממכתב נזיפה חמור שנשלח לאחרונה אל שמעון פרס, מאת האגף לאכיפת עשרת הדיברות בשמיים. מנהל מחלקת "לא תישא" סלד מהאופן שבו עשה פרס שימוש בשם ה' במהלך ראיון לעיתון "משפחה", ושיגר אליו את הדברים הבאים
לכבוד: מר שמעון פרס, תל אביב
מאת: האגף לאכיפת עשרת הדיברות,
מחלקת "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא", השמיים.
הנדון: נזיפה חמורה
מר פרס היקר,
בתאריך כ"א סיוון תשס"ז, 7.6.2007 למניינם, הענקת ראיון לידידנו יוסי אליטוב מהשבועון החרדי "משפחה". במהלך הראיון הזכרת את שמו של הקב"ה מספר פעמים, שלא על דעתו ובלא הסכמתו. בכך ניסית ליצור את הרושם בקרב הקוראים הדתיים כאילו אתה וכבודו מצויים בקשרי ידידות, וכביכול ה' בכבודו ובעצמו תומך במועמדותך לנשיאות המדינה.
למותר לציין כי ריבונו של עולם אינו מביע תמיכה כלשהי במועמד זה או אחר, והבחירה היא בידי אדם בלבד. ערבוב שם-שמיים בבחירות יוצר מצג-שווא כאילו האל מעדיף מועמד פלוני, והדבר עלול חלילה לפגוע בשמו הקדוש.
להלן מספר דוגמאות וציטוטים מדבריך. עמ' 4, טור 1 שורה 30: "מה שאני יכול לעשות בכוחות שהקב"ה נתן לי, אני עושה ברצון". טור 2 שורה 10: "כל עוד הקב"ה נותן לי כוח, אמשיך לשרת". טור 4 שורה 16: "בעניין גילי אני רק יכול לומר שאני מודה לחסדי שמיים שנתן לי אריכות ימים ובריאות", וכן שם: "אם יש למישהו תלונות על גילי המופלג – נא להפנות אותן לריבונו של עולם שנותן חיים לכל חי". ובהמשך, שורה 24: "תקשיב טוב: הקב"ה מעניק שנים, בריאות וחיים. אני מרגיש טוב ומודה על כך". ובשורה 36: "אני אבוא עם מה שנתן לי הקב"ה במטרה לשרת את עמי". ובעמ' 39 טור 1 שורה 13: "כיהודי אני לוקח בחשבון (שאפסיד), כי הכל בידי שמיים".
נכבדי, נתבקשתי על ידי הממונה עליי, מלך מלכי המלכים, להודיעך כי למרות היכרותכם רבת השנים, אין זה ראוי להשתמש בשמו לשווא. בדקנו במשרדנו אם גם בראיונות בעבר נהגת להזכיר את שם ה' בתכיפות גדולה כל-כך. התברר לנו, לא להפתעתנו, כי בימים רגילים ושלא לאוזניים חרדיות, אינך מזכיר את שמו כלל. נהפוך הוא, בעבר אף צוטטת כאומר דברים פוגעניים בדת היהודית, ואף בקשר לגיבורי התנ"ך. אך לא כאן המקום לפרט ולא עכשיו הזמן לבוא חשבון.
במהלך הראיון בשבועון "משפחה" אף הוספת מילים רבות על אחדות ועל אמונה, והרחבת בשבחי החינוך היהודי ועוד עניינים שמפאת קוצר היריעה לא כללתי במכתב זה. לשיא הגעת כשסיפרת כיצד קיבלת כילד ברכה מ"החפץ חיים", הרחבת על ה"גירסא דינקותא" שלך, כך בלשונך, וקינחת בהתרגשותך מ"כל נדרי", מצוואת סבך שלמד בוולוז'ין ועוד מיני תופינים ומגדנות של שבח והלל למסורת, לחרדים וכאמור להשם עצמו.
מבלי להעיר על נכונות הפרטים עצמם (במחלקת אימות נתונים אצלנו הצטברו עדויות אחרות) חוששני שכל המילים הללו נאמרו מן השפה ולחוץ, ולא נועדו אלא לסבר את אוזנם של הח"כים החרדים כדי שיתמכו בך. אולם, כאחראי על אכיפת הדיבר האוסר על נשיאת שם ה' לשווא, אני נוהג להתערב רק במה שנוגע ישירות לשמו של הבורא. אף כי חופש הדיבור מחייב לאפשר לבריות להתבטא כרצונן, ואיננו מדקדקים באנשים ששם שמיים שגור על פיהם, בכל זאת אני משגר אליך התראה זו, ללא צורך בזימון. אדם בגילך ובמעמדך שמטריח את שמו של האל באופן כה פתאומי וכה תכוף לצרכים ארציים ואישיים, חוטא לכאורה בעבירה על חוק אי נשיאת שמו לשווא.
שמעון היקר, כידוע לך (?!), ה' בוחן כליות ולב ורק הוא יודע מה יצביעו כל חברי הכנסת, כולל אלו מש"ס. אפילו לוח התוצאות כבר מונח לפניו יתברך, אך ברוך-הוא וברוך-שמו אינו מתכוון לחרוג ממנהגו ולהודיע מראש מי יהיה הנשיא הבא בעזרת השם. ארמוז רק כי יש להטיל ספק אם הראיון הועיל לך, שהרי חברי הכנסת הדתיים הם אולי דתיים (ברובם) אך אינם מטומטמים. "ותקוות חנף תאבד" (איוב, ח 13).
לתשומת לבך, ובברכת הצלחה לכל המועמדים,
מנהל מחלקת "לא תישא".