מה ההבדל בין הרוחניות היהודית וזו מהמזרח?
שאלה:
מה ההבדל האמיתי בין הרוחניות היהודית וזו של עמי המזרח? שנים שאני מחפשת רב המבין בתרבות ובתורות המזרח לעומק כדי שיוכל לומר לי מה ההבדל השורשי בינן לבין העומק של תורתנו. הרי גם עמי המזרח מדברים על מידות טובות, על ענוה והתבטלות, על עזרה לזולת ועל התקדשות. מה בכל זאת יש לנו שאין להם? (מיכל, ירושלים)
תשובה:
ישנם הבדלים רבים, ודתות המזרח גם הן רבות ושונות, קשה לדבר על כולם כמקשה אחת. העריגה האנושית אל הרוחני, אל הדברים שמעבר לסביבה הפיסית הקונקרטית, היא תכונת יסוד כלל אנושית. לפי אמונתנו עריגה זו היא חלק מהותי וביטוי לצלם האלקים שבאדם. ברמה זו, שותפים כל בני העולם לחיפוש אחר האל.
היהדות סללה דרך חדשה בעולם, קשה לומר את הדברים על רגל אחת, אך אציין מספר הבדלים עיקריים, המבדילים בין אמונתנו לדתות אלו.
א. הברית הלאומית ההיסטורית:
כאשר ה' מתגלה לעם ישראל ומציע לו את הברית לפני מעמד הר סיני, הוא מצוה את משה להסביר לבני ישראל את תכלית העניין:
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה':
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה':
מערכת היחסים עליה מבוססת היהדות היא ברית בין האומה לבין אלקי ישראל, היחידים לוקחים בה חלק כבנים לאומה ושותפים לברית. כך בבריתות עם האבות, כך בברית סיני וכך בברית הכניסה לארץ.
המוקד של הברית הזאת הוא השותפות ההיסטורית באחריות לגורל העם ולתיקון העולם. כך מציג זאת ה' כאשר הוא מציג את עצמו במעמד הר סיני, בפתיחת עשרת הדיברות הוא אומר:
"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".
הדגש הוא לא בורא העולם, גם לא על עולם הנפש או העולם המטפיזי. הדגש הוא על המחויבות הלאומית ההיסטורית.
גם הבטחות הגמול והעתיד של התורה מציירות עם של עובדי ה', היושבים על אדמתם בשלום ומהווים דוגמא לכל העמים.
ב. היהדות מאמינה באל אחד, ללא התגשמויות. דתות המזרח והנצרות מאמינות בעיקרון של התגשמות האל באדם או בנברא, חלקן מאמינות באלים רבים.
ג. היהדות מאמינה בתורה מן השמיים ובנבואה. בדתות המזרח מעמדם של הוודות שנוי במחלוקת, לחלק מהשיטות אלו אינם כתבים של התגלות האל אלא הארות אנושיות של אנשים שהגיעו אל תכלית דרך ההינדו או הבודהה.
ד. היהדות מאמינה בשכר ועונש, ובהשגחה פרטית וכללית : " כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע" (קהלת פרק יב)
ה. ביהדות נשמת האדם הינה בריאה בצלם אלוקים. יש מרחק אין סופי בין הבורא לברואיו. לעומת זאת זהות האטמן והברהמן בחלק משיטות המזרח הופכת את האדם והאל לאחד.
ו. נקודת המוצא של הבודהיזם היא שהחיים הם סבל. נקודת המוצא של היהדות היא שהחיים הם תפקיד.
ז. היהדות מאמינה שתפקיד האדם בעולם, אפילו לפני חטא אדם הראשון, הוא "לעובדה ולשמרה". דתות המזרח מבקשות לשחרר את האדם ממעגל הסבל בעולם אל שלווה של פסיביות טוטאלית.
ח. היהדות מטילה על האדם כפרט, ועל העם ככלל אחריות מוחלטת והדדית. בדתות המזרח איש לנפשו.
ט. היהדות מיועדת ליהודים, לפי השתייכותם המשפחתית והשבטית. עבור הגויים רוצה היהדות בקיום שבע מצוות בני נח שהם הבסיס לקיום חברה בריאה. יהודי נולד יהודי או מתגייר בהליך קבוע בהלכה. דתות המזרח מגדירות את האדם לפי הרגשתו.
י. בתורת המוסר יש בתחומים מסוימים שותפות בין הדעות ביהדות למחשבות של כלל האנושות, למשל בנושא "דרך האמצע", אבל היהדות דורשת קיום של 613 מצוות, ולהן פרטים רבים. הקדושה אינה נקבעת ביהדות על ידי תחושות אלא על ידי פרטים הלכתיים רבים מאד בכל תחומי החיים.
יא. הענווה, ההתבטלות והאהבה הן מידות טובות, אך ביהדות גם הן נשקלות במשקל ההלכה. היהדות אומרת "הקם להרגך השכם להרגו", בנצרות ובדתות המזרח לעיתים מציעים לתת את הלחי השניה. היהדות ציוותה על אהבת הרע והגר, אך גם על נקמה במדיין ובעמלק.
יב. גם תביעת האמת ביהדות מוגדרת בגבולות ההלכה, מותר לשנות מן האמת במקרים מסוימים מפני השלום.
יג. העריגה אל האל ביהדות היא בבחינת "רצוא ושוב". האדם עורג אל הבלתי מושג אך עוצר לפני המקום בו הסופי פוגש את האין סופי ומתאיין. התנועה הזו נותנת כח לאדם למלא את המוטל עליו בעולם, ואינה מיפלט מהעולם אתגריו. הרצון להשתחרר ממעגל הקארמה אל השלמות או הנירוונה, מביא בחלק משיטות המזרח לשאיפת ביטול מוחלט של האני.
היהדות מאמינה ביכולת של עם ישראל להדגים יישום של קדושה בכל פרטי החיים, הגשמיים, הרגשיים, התרבותיים, והרוחניים. אנחנו מאמינים שאפשר לתקן את העולם בעזרת התאפקות וניתוב, ללא פרישה, בריחה או ביטול. לכן היהדות היא דת של אמונה ומצוות ולא רק אמונה ועבודת הנפש. צדיק באמונתו יחיה.
יש עוד הבדלים רבים, מקוצר הזמן והיריעה אעצור כאן. (משיב: הרב דרור ברמה)
מומלצים
