שיתוף פעולה חינוכי: לומדים תנ"ך והברית החדשה

תלמידים יהודים ונוצרים ילמדו יחד טקסטים מהתנ"ך ומהברית החדשה, יבקרו בבתי כנסת ובכנסיות, ויתוודעו אלו אל אלו באמצעות מגוון פעילויות - כך, על פי התוכניות, תיראה שנת הלימודים הבאה של חמישה בתי ספר מרשת תל"י, שתשתף פעולה עם חמישה מוסדות חינוכיים נוצרים. בימים אלו עורכים מנהלי ומורי תל"י פיילוט לתוכנית ונפגשים עם עמיתיהם הנוצרים, כשבעתיד קיימת שאיפה לצרף לפעילות גם תלמידים מוסלמים.

רשת תל"י (תיגבור לימודי יהדות) חוגגת בימים אלה 30 שנה להיווסדה. היא הוקמה כיוזמה של הורים, שהביעו דאגה מאיבוד ערכי הזהות היהודית בקרב תלמידי ישראל. הרשת פועלת לתיגבור ערכי יהדות פלורליסטיים-חילוניים בחינוך הממלכתי ואינה מזוהה עם זרם דתי כלשהו. מוסד חינוכי שרוצה להצטרף לרשת עובר "מסלול הכשרה" של חמש שנים, וכיום כבר פועלים בארץ כ-170 בתי ספר וגני ילדים של הרשת, בהם יותר מ-30 אלף תלמידים.

משתתפי התוכנית בתמונה קבוצתית (צילומים: א. הלחמי)

תוכנית המפגש עם תלמידים נוצרים, הנקראת "דיאלוג", היא פרי יוזמה משותפת של תל"י ומרכז ירושלים ליחסי יהודים- נוצרים. נאווה טל, כיום מנהלת מרחב דרום בתל"י, ומי שעד לפני כשלוש שנים כיהנה כמנהלת בית ספר רמת מוריה בתלפיות שקיים מפגשים עם תלמידים ערבים מגב'ל מוכבר, מספרת על הרעיון שמאחורי התוכנית: "אחרי שנים של מפגשים נוכחנו לדעת שהתלמידים חוזרים משם מאוד מבולבלים ונבוכים. הם נפגשו עם ילדים שבאים מחברה מאוד כפרית ושמרנית, שידעו הכול על האיסלאם, ולעומתם הם לא ידעו מספיק על היהדות.

"המפגשים הללו הוביל אותנו להבנה שצריכים לעבוד על זהות יהודית-ישראלית של התלמידים, וכי המפגש עם האחר גורם לך לחדד את הזהות שלך, שזה הבסיס לדיאלוג. מתוך המפגש שלנו עם תרבות ומסורת שונה, עולה הצורך לעסוק גם בזהות שלנו".

אווה הלחמי, מנחה בתוכנית "דיאלוג" ובוגרת תוכנית מנדל, היא רכזת הפרויקט בתל"י. לדבריה, הפיילוט שמפגיש בין מנהלים ומורים בשני המגזרים מנסה ליצור שיח בין יהודים לערבים, כשהרעיון הוא להכיל את המציאות ולא לברוח ממנה. המפגשים מתקיימים פעם בבית ספר יהודי ופעם בערבי, והמורים שמשתתפים בקבוצה ינחו אחר כך את התלמידים.

הלחמי: "קודם כל אנו בונים כר נרחב של אמון, עניין וסקרנות הדדית. אחת ההפתעות היא שרוב המורים לא יודעים המון דברים גם על עצמם, ומגלים דברים תוך כדי התהליך. אמנם התברר שרוב הנוצרים לא היו מעולם בבית כנסת, אבל מעבר לכך התגלה שקיימת בקרב המשתתפים בורות לא רק כלפי האחר, אלא גם כלפי עצמם".

את לא פוחדת מכישלון של הפרויקט?

"בוודאי שכן. הרבה ארגונים שעוסקים בדיאלוג חשים כישלון. עלול להיווצר מצב שהתהום תגדל. בטבעי, אני לא דמות פוליטית, אבל באופציה של לשבת מול העיתון ולבכות, או להרים את הכפפה שמחברת דת ותרבות, אני בוחרת להיות מחויבת, וזה כבר נותן מקור לאופטימיות".

ומה ייחשב בעינייך כהצלחה?

"שהמפגשים יתקיימו, שתמשיך המחויבות ושנוכל ללמוד מהפרויקט הזה כערוץ דתי תרבותי לדיאלוג בארץ. אני מאמינה שמנהלי בתי הספר והמורים ישפיעו על הקהילה".