"חרם כלכלי על ישראל? יוזמה מיותרת ולא רצינית"

הנספח המסחרי של הממלכה המאוחדת בישראל, ריצ'רד סולט, עובר ימים לא קלים. פחות מחמישה חודשים אחרי שהתמנה לתפקיד, התחולל אחד המשברים הקשים בתולדות היחסים בין ישראל לבריטניה. לפני שלושה שבועות החליט איגוד המרצים הבריטי להטיל חרם אקדמי על ישראל, ועורר סערה בינלאומית ותגובות נזעמות בעולם הישראלי והיהודי.

כמה ימים אחר כך מיהרה גם הנהלת ארגון UNISON, ארגון עובדי המדינה הבריטים וארגון העובדים הגדול בבריטניה, ליזום חרם נוסף, הפעם בתחום הכלכלי (ראה מסגרת).

באסיפת הארגון בשבוע הבא, ידונו חברי הארגון בהצעה לחדש את חרם כלכלי שהטילו בעבר על עסקים עם ישראל, ואף לשדרג ולהרחיב אותו. ממשלת בריטניה כבר גינתה בחריפות את החרם האקדמי. בראיון ל-ynet, מגנה סולט בשם ממשלתו גם את היוזמה להטיל חרם כלכלי.

"לא הייתי מהמר שהחרם יזיק"

סולט, דיפלומט ותיק שכבר שימש כנספח במדינות רבות, אינו משתמש בלשון המעטה כשהוא מתייחס לחרם. "לאיגודים יש זכות להצביע על מה שהם רוצים, אבל ממשלת בריטניה מתנגדת לחרם כלכלי על ישראל, כפי שהיא מתנגדת לכל חרם", הוא מצהיר, "אנחנו תומכים בצעדים יעילים כמו שיחות ומשא-ומתן, ולא בצעדים שגורמים נזק כמו חרמות".

סולט, שתפקידו הוא לחזק את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, צריך לדאוג מחרם כזה יותר מכל איש אחר בבריטניה, אבל הוא דווקא לא נראה מבוהל: עושה רושם שהוא פשוט לא לוקח את החרם הזה ברצינות רבה מדי.

"אנחנו לא מבזבזים הרבה זמן על החרם הזה", הוא אומר, "האיגודים החליטו לקפוץ על רכבת החרמות. אז החליטו. קשה לי לקחת אותם ברצינות. היחסים הכלכליים בין שתי המדינות טובים מאוד וימשיכו להיות כאלה בכל מקרה".

UNISON מייצג 1.6 מיליון עובדים. הוא מקושר לארגונים עוד יותר גדולים וקורא להם לא לקנות סחורה ישראלית.

"ברוב המקרים, כשאתה קונה מוצר, אפשר לדעת בכלל אם הוא ישראלי? אנחנו בעידן גלובלי, שבו מוצרים רבים מיוצרים במדינות שונות. יש מוצרים שאני לא יכול להגיד בוודאות אם הם מוצרים בריטיים. האם הם יחרימו מכונות שחברת 'ישקר' מייצרת את אחד החלקים שלהן? האם הם יחרימו תוכנות שחלק מהן פותח בארץ?"

הם אומרים שיחקרו איפה קרנות הפנסיה שלהם מושקעות, ויוציאו השקעות שלהן מישראל.

"אכן, ישראל היא מקום טוב להשקיע ויש הרבה כסף בריטי בארץ. האם הם באמת יבדקו את הפרטים עד לרמה הזאת? לא הייתי מהמר על כך. אני אופטימי בקשר ליחסים הכלכליים, והחרם- אם בכלל יטילו אותו- לא עושה אותי פחות אופטימי".

מה בכל זאת קצת מדאיג את סולט? בעקבות האיום בטלת החרם, הגיע איום ראשון בחרם נגדי מצד יו"ר ועד עובדי חברת המטענים ממן, דודו הימלפרב. בראיון ל-ynet אמר הימלפרב שאם הבריטים יטילו חרם כלכלי, יפסיקו עובדי ממן לפרוק סחורות ממטוסי בריטיש איירווייז, ובכך יפסיקו חלק גדול מהייבוא הבריטי לארץ. האיום של הימלפרב, שעד כה לא קיבל גיבוי מההסתדרות, כבר זכתה להדים בתקשורת הבריטית.

"חבל שדיברו על חרם מטענים", אומר סולט, "חרם כזה יכול לגרור תגובת-נגד, ובכך לעורר התייחסות רצינית לצעד מיותר (החרם הכלכלי של האיגודים, ת.ג.) שעד כה לא נלקח בבריטניה ברצינות רבה".

האם חרם מטענים יכול לפגוע ביחסים המסחריים יותר מהחרם הכלכלי שהאיגודים שוקלים להטיל?

"אני לא יודע אם יוטל חרם כלשהו ומה יהיו ההשלכות שלו. אבל חשוב לבד: אם כל המטענים שטסים ממדינה מסוימת למדינה אחרת מפסיקים לטוס, זה פוגע במסחר? אגב, אם כבר מדברים על איגודים ישראליים, חשוב לי להגיד מילה טובה על תגובת ההסתדרות. הם פשוט נפלאים. אני זוכר להם עד עכשיו לטובה את העובדה שכשהייתה שביתה כללית בארץ, הם נתנו לאוהדים של נבחרת אנגליה בכדורגל להיכנס לישראל. כמי שצפה במשחקים, חשבתי שלא ייתכן שהאוהדים לא יוכלו להגיע לכאן".

"אני מבין את סערת הרגשות" 

סולט (44), המשמש כבר 14 שנים כנספח מסחרי של בריטניה בארצות שונות, מרגיש במזרח התיכון הסוער כמו בבית, משום שחלק גדול מחייו עברו עליו עד כה בעולם הערבי. הוא נולד בתימן לאם צרפתית ואב בריטי שעבד בעסקי הנפט. הוריו התחתנו באיראן והוא דובר ערבית ופרסית. בשנים 2000-1996 שימש כנספח בדמשק, ולפני כן היה נספח באלג'יריה. בשנים 2003-2000 עזב את השירות הממשלתי ויצא לעסקים פרטיים במסגרת פעילותה של חברת הנפט פטרו-פאק באיחוד האמירויות. 

"בחרתי לעבוד בישראל באופן מודע", הוא מספר, "אחרי כל-כך הרבה שנים בצד הערבי, רציתי להכיר ולהתיידד גם עם הצד השני, להבין את העם היהודי ולקבל הבנה מאוזנת יותר של העולם". 

אתה מסוגל להבין את האמוציות העזות שהדיבורים על חרם נגד ישראל במדינה אירופית מעוררים בקרב יהודים?

"זה מדהים אותי איזו סערה זה מעורר כאן. אתמול לדוגמה היה אצלי בבית בחור שבא להתקין לי כבלים. חמש דקות אחרי שהוא נכנס הביתה, הוא כבר שאל אותי מה אני חושב על החרם.  

"אני בהחלט מסוגל להבין את התגובה הזאת. אף אחד לא אוהב שעושים עליו חרם. מעבר לכך, אני מבין גם את סערת הרגשות המיוחדת שהנושא מעורר כאן. לאמא שלי היו חברים טובים שנרצחו בשואה. אני מודע גם לתפקיד שבריטניה מילאה באזור בעבר. נראה לי שגם בציבור הבריטי יש מודעות לנושאים הללו. בכלל, נדמה לי שהציבור הבריטי מודע היטב למה שקורה באזור הזה של העולם. אבל זאת טעות לחשוב שאלה שהטילו את החרם מייצגים את בריטניה בעניין הזה".

אז למה מטילים חרמות כאלה? לעובדים בבריטניה אין סכסוכי עבודה משלהם להתעסק בהם? יש כל-כך הרבה סכסוכים בעולם, וארגון עובדים בריטי טורח להטיל חרם דווקא על ישראל?

"אני לא מומחה לאיגודי עובדים. נדמה לי שיש להם מחלקה שעוסקת ביחסים בינלאומיים ושהחרם על ישראל לא יהיה החרם הראשון שהם מטילים. אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציות: יש בבריטניה 60 מיליון איש, והארגון מייצג מיליון וחצי עובדים שלא כולם תומכים בחרם. מול ארגונים כאלה יש ארגונים רבים של ידידות ויש את יו"ר האופוזיציה הבריטי, דיוויד קמרון, שהצהיר 'אני ציוני'. לא נתקלתי באף איש עסקים רציני שיש לו בעיה אידיאולוגית להגיע לישראל ולעשות כאן עסקים".

נתקלת בכאלה שלא מגיעים לכאן בגלל פחד או חשש מהמצב הביטחוני?

"יש בעיה כזאת. לישראל יש דימוי של מקום מסוכן, ששנינו יודעים שהוא לא נכון. אחת המטרות של העבודה שלי כאן היא למשוך אותם לבוא לכאן כדי לראות במו עיניהם כמה שטוב לעשות פה עסקים".

"יש כאן משהו בלתי-רגיל"

באמת? אנשי עסקים ישראלים לא מפסיקים להתלונן עליה.

"אנשי עסקים מתלוננים בכל מקום על הממשלה והבירוקרטיה וחושבים תמיד שהדשא של השכן ירוק יותר. כמי שיכול להשוות, הממשלה כאן עובדת טוב ונותנת לעסקים לעבוד. המשק הישראלי עבר תהליכים מצויינים של הפרטה. ראוי לציין את הסיוע הנדיב שמקבלות חברות הסטארט-אפ גם מהממשלה וגם מתעשיית ההון-סיכון. זה משק אטרקטיבי שנותן תשואה מצויינת להשקעה, גם בזכות המדיניות ובעיקר בזכות התעשיות הנפלאות. ההיי-טק הישראלי הוא דבר נפלא שלא קיים בשום מקום אחר. מספיק לראות את מספר הפטנטים לנפש שישראל מוציאה בשביל להבין שיש כאן משהו בלתי-רגיל".

אתה לא מאלה שחושבים שהמשק הישראלי נמצא בבועה.

"ממש לא. יש לי את כל הסיבות לחשוב שהצמיחה בישראל תימשך".

מאמין בעסקת בריטיש גז

אחת העסקאות הגדולות ביותר הנידונות בין ישראל לחברה בריטית היא העסקה בת מיליארדי הדולרים, שהממשלה נושאת ונותנת עליה עם חברת בריטיש גז ושותפיה הפלסטינים, לייבוא גז טבעי ממאגרי הגז של בריטיש גז ליד רצועת עזה. העסקה תקועה כבר קרוב לעשור בגלל התנגדויות פוליטיות. אבל סולט ממשיך להאמין שלמרות הכל, היא תצא לפועל.

"כמי שמכיר את תעשיית הגז והנפט מבפנים, אני יכול להגיד שעיכוב של שמונה שנים הוא לא דבר חריג", הוא אומר, "לי יש אינטרס גדול שהעסקה תצא לפועל. המשקיעים בבריטניה לא יודעים שבין ישראל והפלסטינים יש קשרים עסקיים חזקים. ברגע שעסקה כזאת תתקיים, היא תעורר הדים גדולים בבריטניה ואנשים שם יגידו, 'יופי, שני הצדדים עושים עסקים, המצב שם לא כל כך גרוע' וזה ימשוך לכאן משקיעים".

רצועת עזה נמצאת בשליטת החמאס. אם העסקה תצא לפועל אבל יקרה שם אסון, היא תעשה את ההד ההפוך ממה שאתה רוצה.

"אכן, עזה עוברת זמנים קשים. אבל אני סומך על בריטיש גז, חברה גדולה ורצינית, שלא תסכן את כספי המשקיעים שלה".

במלים אחרות: אתה סומך על חיילי צה"ל שישמרו על מאגר הגז.

"אני מצפה שהגז יגיע. צריך לחשוב על עסקאות כאלה בטווח הרחוק. עסקה בין ישראלים לפלסטינים יכולה לסייע לישראל. לעסקים פורחים יש תרומה חשובה ליציבות הפוליטית". 

כבר הרבה שנים מבטיחים לנו ששיתוף פעולה ופריחה כלכלית יביאו את השלום, וזה לא קורה.  

"זה נאיבי לחשוב שאם העסקים יפרחו כל הקונפליקטים ייפתרו פתאום וזה מספיק כדי שהשלום יבוא. בנוסף, לא בכל

סיטואציה אפשר לעשות עסקים טובים. אני לא חושב שכרגע אפשר לעשות עסקים טובים בשטחי הפלסטינים, אבל זה לא סותר את ההבנה שלעסקים יש השפעה רבה לכיוון של יציבות.

"כיום יש צמיחה עסקית גדולה גם במדינות ערב. המשקים הערביים משתחררים מהתלות שלהם בנפט ומפתחים תשתיות מודרניות, תעשייה ותיירות. כשהייתי נספח בסוריה הגעתי בכל שנה לבקר בביירות, ובכל פעם הייתי צריך לנסוע בדרך אחרת, בגלל עבודות התשתית האדירות שנעשו שם בתקופת חרירי. למרבה הצער, חלק מזה ירד לטמיון. אבל תחשוב מה יקרה במזרח התיכון אם כן יתחולל תהליך שלום. תחשוב איזה מקום נפלא זה יכול להיות".