ללמוד על הסרטן מכלבי מחמד
מחקרים על כלבי מחמד הלוקים בסרטן עשויים לעזור במלחמה במחלה בבני אנוש ובאותה עת להיטיב גם עם ידידו הטוב ביותר של האדם. כתבה ראשונה בסדרה
כדי להגשים את היעד השאפתני עד 2015 יזדקקו חוקרים לכל כלי מחקר אפשרי, ובכלל זה לפתיחות לרעיונות חדשים. למרות ההתקדמות חסרת התקדים בהבנת היכולות של תאים סרטניים, תרגום הידע הזה להצלת חיים אטי באופן שאינו מתקבל על הדעת. חוקרים גילו תרופות רבות המרפאות מחלות סרטן שנגרמו באופן מלאכותי במכרסמים, אך בבני אדם חומרים אלו בדרך כלל מתקשים לצלוח את המבדקים. השימוש במכרסמים כדי לדמות סרטן של בני אדם פשוט אינו עומד בדרישות. אם בדעתנו למגר את הסרטן, עלינו לסלול דרך חדשה כדי להתקדם.
כעת, שימו לב לעובדות האלה: ביותר משליש ממשקי הבית בארצות הברית יש כלבים, ומדענים מעריכים שהשנה יאבחנו שכארבעה מיליון מהם לוקים בסרטן. כלבי מחמד ובני אדם הם שני הזנים היחידים המפתחים באופן טבעי סרטן ערמונית קטלני. סרטן השד הפוגע בכלבות מחמד מתפשט בעיקר לעצמות, בדיוק כמו בנשים. וסרטן העצמות השכיח ביותר של כלבי מחמד, אוסטאוסרקומה, הוא אותו סוג סרטן הפוגע בבני נוער.
חוקרים המתמחים בתחום החדש של אונקולוגיה השוואתית סבורים שהקבלות אלו פותחות פתח לגישה חדשה למלחמה בבעיית הסרטן. מדענים אלו משווים בין סוגי סרטן המתפתחים באופן טבעי בבעלי חיים ובבני אדם, וחוקרים הן את קווי הדמיון שביניהם והן את ההבדלים.
כיום, אונקולוגים השוואתיים מגייסים כלבים כדי לפתור את הבעיות שמעכבות את מיגור הסרטן עד 2015. הם מנסים, בין השאר, לגלות טיפולים טובים יותר, להחליט מהם מינוני התרופות היעילים ביותר, לזהות גורמים סביבתיים הגורמים להתפתחות סרטן, להבין מדוע יש אנשים בעלי עמידות לגידולים סרטניים ולמצוא דרכים למנוע סרטן. בעוד "שעון הסרטן 2015" ממשיך לתקתק, שואלים אונקולוגים השוואתיים מדוע לא להפוך את נושא הסרטן בכלבים ממקור של עצב היום למשאב לאומי מחר, כדי לעזור גם לחיות מחמד אחרות וגם לאנשים?
למה רקסי?
במשך עשרות שנים, בדקו מדענים את רעילותן של תרופות חדשות לסרטן על כלבי מעבדה מסוג ביגל לפני שהחומרים נבדקו על בני אדם. לאונקולוגים השוואתיים יש סיבה טובה לחשוב שכלבי מחמד החולים בסרטן עשויים לשמש מודל טוב לבדיקת היעילות של תרופות נוגדות-סרטן מבטיחות.
אחת הסיבות לכך היא הדרך שבה מתנהלים מבדקים בבני אדם. יש צורך להבטיח שהתועלת הפוטנציאלית של התרופה תעלה על הסיכונים הכרוכים בנטילתה. משום כך, חוקרים מנסים להעריך את יעילותה כנגד כל הסיכויים ולהביס גידולים גדולים במצב מתקדם, שלא הגיבו לתרופות אחרות בטיפולים קודמים. לעומתם, אונקולוגים השוואתיים יכולים להרשות לעצמם לבחון רעיונות טיפול חדשים כבר בשלבים התחלתיים של המחלה ולתת את התרופות בדיוק באותה דרך שהיו נותנים אותן לבני אדם. כשתרופות ניסיוניות מתגלות כיעילות בחיות מחמד, הדבר עוזר לחוקרים להחליט אילו תרופות עשויות לעזור לחולים אנושיים. אונקולוגים השוואתיים סבורים שהממצאים בכלבים יהיו בעלי יכולת חיזוי טובה יותר מאשר מחקרים במכרסמים ויעזרו לגלות במהירות אילו חומרים יש לבחון במבדקים קליניים רחבי היקף בבני אדם ואילו לא.
כלבי מחמד יכולים ללמד אותנו הרבה יותר על סרטן של בני אדם, בין השאר משום שיש להם נטייה ללקות באותם סוגי סרטן כמונו, ויש לזה דוגמאות רבות. הלימפומה השכיחה ביותר בכלבים דומה לסוג הקרוי בבני אדם "לימפומה של תאי B שאינה הודג'קין" מדרגה בינונית וגבוהה. אוסטאוסרקומה, סרטן העצמות הנפוץ ביותר של גזעי כלבים גדולים, דומה ביותר לאוסטאוסרקומה בבני נוער מבחינת מיקומו והאגרסיביות שלו.
מבעד למיקרוסקופ, אי אפשר להבחין בין תאים סרטניים שנלקחו מבני נוער הלוקים באוסטאוסרקומה לבין תאים שנלקחו מתאים סרטניים בעצמותיו של גולדן רטריבר. סרטן שלפוחית השתן, מלנומה (סוג של סרטן עור) וסרטן הפה הם דוגמאות נוספות לסוגי סרטן התוקפים הן את הכלבים והן את בעליהם. סוג שונה של דמיון מתבטא בכך שכלבות שעוקרו לפני הגעתן לבגרות מינית חשופות פחות לסרטן השד מאשר כלבות שלא עוקרו. באופן דומה, לנשים שעברו ניתוח להסרת השחלות, שקיבלו וסת ראשונה בגיל מאוחר או שהווסת שלהן פסקה בגיל צעיר יש סיכון נמוך יותר ללקות בסרטן השד.
התפשטות הגרורות - תעלומה בוערת
מאפיין נוסף של סרטן בכלבים שדומה לזה שבבני אדם הוא הגרורות - אותה התפשטות מסכנת חיים של תאי סרטן לאזורים שונים ברחבי הגוף. האופן שבו תאים סרטניים מתפשטים לאיברים מסוימים נותרה אחת התעלומות הבוערות ביותר בחקר הסרטן. כשסוגים מסוימים של תאי סרטן מתפשטים לאיברים מרוחקים, הם נוטים להגיע לרקמות מסוימות ולא לאחרות, מסיבות שאינן לגמרי ברורות.
מכיוון שגרורות הן הסיבה לרוב מקרי המוות מסרטן, מעוניינים החוקרים להיטיב להבין מה משפיע עליהן. מחקרים בכלבי מחמד הלוקים בסרטן הערמונית או בסרטן השד עשויים להתגלות כמועילים במיוחד בהקשר זה, משום שסוגי סרטן אלו מתפשטים פעמים רבות בכלבים כמו בבני אדם - לעצמות השלד. ואכן, במחקרים בכלבי מחמד כבר מנסים להבין מהם הקשרים בין תאי סרטן לבין עצמות שהופכים את השלד לאתר מועדף לגרורות.
יש גם סיבות מהותיות יותר לסברה שכלבים הם מערכת מודל טובה לסרטן של בני אדם. חוקרי אבולוציה מציינים שכלבים ובני אדם בנויים כמו מכוניות מירוץ, כשרבייה מוצלחת היא המקבילה של קו הגמר. אנו בנויים לנצח במירוץ, אבל לאחר מכן אין זה משנה אם נתפרק לגורמים. עיצוב זה מקשה עלינו לתקן את הנזקים הגנטיים המצטברים בגופנו. בסופו של דבר, הנזק עלול להפוך תאים בריאים לתאים סרטניים. בעבר הרחוק, אבותינו הקדמונים לא חיו זמן ארוך דיו ולכן לא חלו בסוגי סרטן תלויי גיל.
אבל תנאי ההיגיינה והרפואה המודרניים הפכו הן את אריכות הימים והן את מחלת הסרטן בגיל מבוגר לנפוצים. שיקולים אלו נכונים רובם גם עבור חיות המחמד שלנו. אנו מגנים עליהם מפני טורפים ומחלות, ולכן תוחלת החיים של כלבי המחמד גבוהה מזו של אבותיהם הפראיים והם חשופים יותר לסרטן בערוב ימיהם. כלומר, כשמדובר בסיכון גבוה לחלות בסרטן במהלך החיים, חיות מחמד ובני אדם מצויים באותה סירה.
לבד מהיותם חולים בסוגי סרטן הדומים לאלו בבני אדם, כלבי מחמד הם מקור מידע בעל ערך מסיבות נוספות. בהשוואה לבני אדם, יש להם תוחלת חיים קצרה, כך שמדענים יכולים לקבוע מהר יותר אם שיטת מניעה חדשה או טיפול חדש עשויים לשפר את סיכויי ההישרדות בבני אדם. ולבסוף, על אף שהווטרינרים כיום מצוידים טוב יותר מבעבר כדי לטפל בסרטן, הטיפול הסטנדרטי בסרטן בכלבים נותר בלתי יעיל. מכיוון שרוב מקרי הסרטן שמאובחנים בכלבים מסתיימים במוות, בעלי כלבים להוטים פעמים רבות לשתף את כלביהם במבדקים קליניים העשויים להציל את חייהם. מבדקים אלו עשויים גם לספק את העדויות הנדרשות כדי להתחיל מבדקים קליניים בבני אדם על תרופה חדשה ומבטיחה.
בכתבה הבאה: לקדם את הטיפול בסרטן
לפנייה לכתב/ת 
