קריית-שמונה: מקלטים נעולים ושתיקת צופרים
התושבים לא שקטים לאחר נחיתת הקטיושות: רבים מהמקלטים עדיין טעונים שיפוץ. ולמה האזעקה החרישה?
הבהלה שאחזה ברבים מתושבי קריית-שמונה והאזור לאחר נחיתת רקטות הקטיושה אתמול אחר הצהריים החזירה אותם כמעט שנה לאחור, אל ימי מלחמת לבנון השנייה, שבהם נחתו בעיר כ-1,000 קטיושות. עד מהרה התברר שלמרבה המזל איש לא נפגע, ואולם בדיקת ynet מעלה כי בהחלט קיים מקום לדאגה בכל הנוגע למיגון תושבי העיר והשוהים בה - לא נשמעה כל אזעקה ורבים מהמקלטים שאליהם נסו התושבים בדקות הראשונות היו נעולים.
יריב כהנוב, תושב העיר, נשוי ואב לבת שנתיים, שהה בביתו בעת שנשמעו פיצוצי פגיעת הרקטות באזור התעשייה הצפוני בעיר. "זה הבהיל מאוד, כי לא שמענו התראה של מערכת האזעקה העירונית", סיפר כהנוב. "המקלטים לא נפתחו, ורבים חיפשו מחסה בחדרים ממוגנים ובשטחים סגורים אחרים. כמעט שנה אחרי המלחמה, הרגשנו שפתאום הכול חוזר כמו בקיץ האחרון".
בקריית-שמונה 200 מקלטים ציבוריים ומספר דומה של מקלטים משותפים ופרטיים. רק חלק קטן מהם שודרגו בשנים האחרונות, וחלקם עדיין אינו מאפשר שהייה ממושכת. "בהתאם לתוכנית עבודה שהוגשה על ידי העירייה בשנה האחרונה, הוּחל בשיקום וטיפול במקלטים ברחבי הקריה, על מנת לתת מענה לליקויים שהתגלו בהם בחודשים האחרונים ונחשפו גם במהלך מלחמת לבנון השנייה", אומר ממלא מקום ראש העירייה, סמי מלול. "אני יכול לומר כי מרבית המקלטים בעיר ערוכים לקליטת האוכלוסייה, ויכולים לתת מענה לשהייה קצרת-מועד. אנו נמצאים בקשר עם משרדי הממשלה השונים על מנת לקבל תקציב נוסף לטיפול במקלטים".
ילדים במקלט בקיץ שעבר. אתמול נותרו הדלתות נעולות (צילום ארכיון: AFP)
במארס השנה חשפנו ב-ynet את מצבו של מקלט 133 ברחוב שפרינצק בעיר. גברים, נשים וילדים נאלצו לעשות את צרכיהם במקלט בחור שזכה בצבא לכינוי "בול פגיעה". גם מצב הקירות והתאורה במקלט היה לקוי. דובר העירייה, דורון שנפר, מסר כי בעקבות הכתבה טופל המקלט בסיוע עמותת "לבנות ולהיבנות", סודרה בו התאורה והותקנו בו תאי שירותים. בסיוע העמותה נעשו גם ניסיונות לשקם מקלטים נוספים.
שנפר הדגיש כי בהתאם להוראות צה"ל, נסגרו בפני הציבור המקלטים הציבוריים, הואיל ולא נרשם כל שינוי במצב השגרה בעיר. עם זאת, גורמי הביטחון ממשיכים להיות בקשר רציף עם נציגי צה"ל ושאר כוחות הביטחון בגבול הצפון.
שתיקת הצופרים
בצה"ל איכנו ב-17:20 3-2 שיגורים של רקטות מאזור אל-עדייסה - טייבה לעבר קריית שמונה, אך לא הופעלה אזעקה בעיר. מטעמי ביטחון מידע, סירבו בצה"ל לפרט בעניין. "ישנה מדיניות מסוימת שנבחנת בכל עת. הפעם לא הייתה אזעקה, והנושא נבחן על פי הצורך", אמר קצין בכיר בפיקוד הצפון. גורמי ביטחון ציינו כי מדובר בעניין מורכב. לדבריהם, ישנם מערכות שונות שמופעלות על בסיס מידע מודיעיני שמתקבל, ותפקידן לחבר את פיסות המידע להתראה ברורה.
לא כל המערכות הללו עובדות באופן אוטומטי, והדבר מצריך עיבוד המידע הקיים והחלטה מה להפעיל ומתי. אחד החששות המרכזיים הוא שאזעקת-שווא תכניס את תושבי הצפון לחרדות ומתחים שלא לצורך. בדרגים הגבוהים בצה"ל הוחלט כמדיניות שכל עוד אין מידע מודיעיני על כוונות ירי ובעקבותיו כוננות, המערכות יעבדו באופן כזה שלא יפעל לשווא.
מקורות המכירים מקרוב את התחום מסבירים כי סוגיית האזעקה טכנית לחלוטין, אך האירוע אתמול חשף נקודת תורפה שהיתה קייימת גם בעבר - כיסוי מודעיני. המקורות ציינו כי לעתים, בעיקר כאשר הירי הוא מצד ארגונים קטנים, הדבר עשוי להיות ספונטני לחלוטין, ולכן יש קושי מודיעיני רב. לא כל המערכות מופעלות, ולכן גם לא תישמע אזעקה. לאחר המלחמה - לצד חיזוק המערך המודיעיני בקרב חיזבאללה - פועל צה"ל גם בקרב אירגונים פלסטינים בדרום לבנון, כדי שתהיה התראה מוקדמת ככל שניתן.
בשנה שחלפה הופעלו צופרי האזעקה פעמיים בקריית-שמונה, למרות שלא היו נפילות רקטות. מקרים אלו גרמו לבהלה רבה, ובעירייה ציינו כי בעקבותיהם החליט פיקוד העורף לנתק את המערכת. שנפר: "ראש העירייה, חיים ברביבאי, והנהלת העיר הכינו תוכנית פעולה להתמודדות אפשרית עם חידוש מצב החירום כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה. התוכנית נוגעת לפעילות המקלטים וגורמי הביטחון והרווחה בעירייה.
"לפני חודשים ספורים קיבלנו הודעה מפיקוד העורף על ניתוק מערכת ההתראה בשל הפעלות השווא שאירעו בחודשים האחרונים. גם אתמול היתה החלטה שלא להפעיל אותה ולא לפתוח את המקלטים בהתאם להנחיות הצבא".
שנפר הוסיף, שכרשות מקומית עוסקת העירייה בשיפוץ המקלטים מתרומות ובסיוע עמותות ובראשן "לבנות ולהיבנות", בניסיון לאפשר לתושבים לשהות בעת הצורך במקלטים עם תנאים סבירים. לדבריו, "בנוגע להפעלת ההתראה לנפילת רקטות קטיושה או שינוי במצב הביטחוני, מדובר בהחלטה בלעדית שתלויה רק בפיקוד העורף".
לפנייה לכתב/ת 
