החלום ושברו

מדהימות הן דרכי הפוליטיקה הישראלית. אחרי שעשו לו את המוות במשך שנה שלמה, דאגו חברי סיעת העבודה להכין ליושב הראש היוצא שלהם פרידה כמעט מרגשת, מחבקת. פתאום, התבררו לאנשי העבודה התכונות החיוביות של פרץ. פתאום, אחרי שסייעו להפוך אותו לשק החבטות הלאומי, הם ראו את האור. "למדתי להכיר אותך ולהעריך אותך", פנתה קולט אביטל לפרץ, "אני מכבדת אותך, ואני רוצה לברך אותך על שההתחייבויות שלך הן התחייבויות אמת".

גם בנימין בן אליעזר, מגדולי יריביו של פרץ, הוציא מן הארסנל את הכלים הכבדים. "עמיר", פנה פואד לפרץ לפני שהעניק לו סל עצות, "אני בטוח שקשה לך להאמין לזה, אבל אני מכבד אותך ומעריך אותך. אני יודע מה זה שכל בוקר אומרים לך שאתה אשם בפיגועים או במלחמה. תלמד ממני להישאר בלופ, כי פעם אתה למעלה, ופעם אתה למטה". אפילו אבישי ברוורמן, שהיה מן הראשונים לתקוע לפרץ את הסכין בגב לפני כשנה, מצא כמה מילים חמות ליו"ר היוצא. "אני רוצה להודות לעמיר", ציין, "שפתח לי את הדלת למפלגת העבודה. בלעדיו בכלל לא הייתי יודע איך להיכנס לפוליטיקה". גם שלי יחימוביץ', שנטשה את פרץ רק לפני פחות משבועיים, מצאה ים של מילים חמות לשבח אותו.

ליפול ממרומי האולימפוס

למעשה, לשר הביטחון היוצא היה מצב רוח הרבה פחות טוב ממה שהוא ניסה לשדר. פתאום, בבת אחת, אחרי טקס הפרידה מאנשי לשכתו במשרד הביטחון - נפל לו האסימון. פתאום הוא קלט שממרומי האולימפוס, הוא נופל חזרה אל מקום שבו היה לפני שנתיים, או אפילו יותר. פתאום, מאחד האנשים החזקים במדינה, הוא הפך לחבר כנסת מן השורה. בלי החלטות גורליות, בלי תוכניות סודיות, בלי ישיבות חשאיות שמשפיעות על עתיד המדינה. סתם חבר כנסת שפתאום מצא לו זמן לאכול שניצל במזנון חברי הכנסת. מהיום והלאה, יהיה לו זמן לאכול את כל השניצלים בעולם.

"השניצל של פרץ היא סמל שצריך ללמוד ממנו", נאנח אחד מאנשיו של אהוד ברק, האיש שכבר התרסק פעם אחת חזק מאוד, והגיע רק היום, אחרי שש שנים וחצי, חזרה אל שערי האולימפוס. "צריך לראות את זה וללמוד איך חולפת תהילת עולם, כך, לפתע פתאום. צריך ללמוד איך אפשר להיות ברגע אחד למעלה, ורגע אחד אחר כך למטה, ממש למטה. איך אפשר לאבד בין רגע את כל תהילת העולם שלך, את כל הכוח, את כל הכבוד.

"צריך ללמוד מזה איך לא ליפול שבוי לתחושה של הכבוד, של הכוח, של האולימפוס. זה חולף. זה נעלם תוך רגע. אנחנו צריכים ללמוד מזה".