אולמרט בניו-יורק: יש כותרת, אין ביטחון
משלחתו של אולמרט והמארחים האמריקנים הצליחו לנסח השבוע שורת הצהרות שנטעה אופטימיות ותקוות למציאות טובה יותר. פתרונות לתושבי קו העימות? בכלל לא בטוח
שוטרי ה-NYPD במדיהם הכחולים, עמדו סביב מתוחים מחשש שיימצא מי יבקש לפגוע במנהיג הישראלי. אבל אנשיו של אולמרט עמדו על המדרכה שליד מלון הפלאס בניו-יורק, רגועים ומחוייכים. מבחינתם, חיזוק אבו-מאזן הפך לאג'נדה הקובעת. לא שזה שינה את המצב המדאיג לאחר הנפת דגל החמאס הירוק על עזה. אבל זאת הכותרת שהביא עימו אולמרט לאמריקה ועכשיו משדרים אותה בכל אמצעי התקשורת בעולם. זה מה שקובע.
שורת הצהרות מתואמת בין אולמרט לממשל האמריקני באותו היום (הסרת החרם האמריקני, הפשרת כספי מיסים מעוכבים על ידי ישראל) הפכה לכאורה את המציאות לטובה יותר, אבל כאשר כתב חדשות 2, אודי סגל, ניסה לברר בוושינגטון מניין האופטימיות, ענה לו ראש הממשלה: "אין המדובר באופטימיות, אלא בהזדמנות שעלינו לשקוד עליה". על השאלה אם אכן מדובר כאן בהזדמנות של ממש, או ספין נוסף חסר תוחלת, ניטש ויכוח. "הזדמנות למה?", הקשה עיתונאי על אולמרט בתדרוך הכתבים בבלייר האוס. "הזדמנות לחזק את המתונים", ענה לו ראש הממשלה. "הזדמנות לחזק את אבו-מאזן".
אחד מחברי פמליית אולמרט בנסיעה לארה"ב היה כן מספיק לומר, שלא ברור כלל ועיקר אם אבו-מאזן הוא אכן מי שיוכל להנהיג את עמו לשלום. "זאת תחילתה של דרך ארוכה, כדי להימנע מעמידה חסרת אונים מול המציאות שיצר החמאס בעזה", הבהיר. "כך או כך תיוותר הבעיה של החמאס בעזה".
"מעולם לא אמרתי שבמצב החדש יש בידול בין עזה לגדה", הבהיר ראש הממשלה בטיסה חזרה מוושינגטון לישראל. הוא התייחס לשאלה אם לשיטתו עזה מהיום היא יישות אויב נפרדת מיהודה ומשומרון. "ההזדמנות אינה שאין עזה, ההזדמנות היא שאין ממשלת חמאס ויש ממשלה פלסטינית שאפשר לדבר איתה", הדגיש אולמרט שביקש לשדר אופטימיות.
אבל על השאלה מה יצמח מהכותרות בתקשורת בעבור הביטחון המעורער של תושבי אשקלון, שדרות ועוטף עזה, לא הביא עימו אולמרט תשובות מביקורו זה בארה"ב.
ברית של דחויים
"בוש כינה אותך מנהיג חזק. אתה מרגיש כך?", שאלה איילה חסון, הכתבת המדינית של הערוץ הראשון בטלוויזיה את ראש הממשלה בתדריך לאחר פגישתו עם בוש. אולמרט היה רציני בתשובתו: "אני לא עוסק בהבעת ציונים והערכות לעצמי...". הכתב המדיני של ידיעות אחרונות, שמעון שיפר, לא התאפק: "אם אין אני לי מי לי, אדוני ראש הממשלה....", אמר לקול צחוק העיתונאים. "אתה לי", ענה אולמרט לשיפר בציניות הידועה שלו.
שאלת חוזקו של ראש הממשלה הישראלית, הזוכה לאחוזי תמיכה נמוכים מאוד בסקרים, ריחפה כל העת מעל הביקור של אולמרט בארה"ב. בוש לא עמד עם ראש הממשלה על מצבו הציבורי המעורער בסוגית כשלי מלחמת לבנון השנייה, או החקירות המתנהלות נגדו אצל מבקר המדינה ובמישור הפרקליטות והמשטרה. הוא תמך בו כל הדרך בסוגיה הפלסטינית ובסוגיה האיראנית. אפילו בסוגיה הסורית. מחד גיסא מדובר במחווה יפה של הנשיא האמריקני. מאידך, בהתחשב בכך שגם בוש זוכה ל-29 אחוזי תמיכה ציבורית בארה"ב, הרי שמדובר בברית של דחויים.
טופס הטיולים של המזכיר מימון
ביום שני בערב התכנסו כמה כתבים מדיניים עם מזכיר הממשלה במסעדת לה-פיק בג'ורג' טאון וושינגטון. השמפניה השביחה את מצב הרוח, אך לא הביאה את ישראל מימון לשנות את דעתו שעליו לסיים את תפקידו הציבורי. "אני מתכוון לעשות את מה שאני עושה היום ולהרוויח קצת יותר", הסביר משועשע. "ארבע שנים וארבעה חודשים כמזכיר הממשלה הם די והותר" התעקש.
"איך אתה נפרד ממימון?", שאלו העיתונאים המצטופפים במעבר מטוס אל-על את ראש הממשלה שחזר מפגישה עם סגן הנשיא דיק צ'ייני, רגע לפני שממריאים חזרה הביתה. "הוא לא הולך", התעקש אולמרט בחיוך. "הולך גם הולך, למשרד עורכי דין...", הקשו העיתונאים. "האמת היא שאת זה יש לו כבר עכשיו", אמר אחד הכתבים, "אתה ראש הממשלה, ראש הסגל יורם טורבוביץ', יועץ התקשורת ינקי גלנטי, כולכם עורכי דין", אמר לקול צחוק העיתונאים.
"אני לא נפרד ממנו, הוא נשאר", התעקש אולמרט. ישראל מימון, שהקשיב לדיאלוג המבודח מן העבר של המעבר, ליד מטבחון הדיילות, נותר בשלו, למרות חיוך הסיפוק שהיה מתוח על פניו: "רוצה או לא רוצה, אני כבר מכין את טופס הטיולים".
אז אחרי שכבר שלוש פעמים נדחה מועד סיום תפקידו של מזכיר הממשלה, ישראל מימון נשאר בלשכת אולמרט,עד ה-1 ביולי לפחות. המילה האחרונה, כמשתמע,טרם נאמרה.
לפנייה לכתב/ת 
_o&91;1&93;_a1.jpg "צילום: אמיר כהן")
