גלעד עוד בשבי, כולנו חוטאים בפדיון שבויים
פוסקים רבים התחבטו בשאלה מהו המחיר שההלכה מתירה "לשלם" בעבור שחרור חיילי צה"ל השבויים. ביום השנה לחטיפת גלעד שליט, הרב אלי קפלן מזכיר צד אחר של מצוות פדיון שבויים - המאמץ שאנו מצווים לעשות למען השחרור, ובזה למרבה הצער כולנו חוטאים. את המאבק השארנו למשפחות
היום (א') ציינה משפחת שליט את יום השנה לחטיפת בנם, גלעד. דומה כי מבחינה הלכתית או תורנית אין מה לחדש בעניין, שהרי רבים מגדולי הפוסקים בדורינו התייחסו לשאלה זו שכן לצערנו אין זה המקרה הראשון בו נחטף חייל ישראלי, ואין זה המקרה הראשון בו מתנהל ויכוח על "המחיר" שכדאי "לשלם" בעבור שחרורו.
די אם כל מי שקורא שורות אלה יחפש באחד ממנועי החיפוש את הערך "פדיון שבויים" בכדי להגיע לעיקרי הדברים והדעות השונות הנעות בין הדעה שיש לפדות את השבויים רק "בכדי דמיהן" ועל אין כן לשחרר מחבלים רבים בעבור חטוף או שבוי, לבין הדעות הנוקטות שיש לשלם כל מחיר בכדי לשחררם .מי אני שאתן ראשי בין הרים גדולים אלה.
על כן ברצוני להפנות את תשומת הלב לעיקרון העומד בבסיסו של דין "פדיון שבויים", שבו לצערי כולנו חוטאים. וכך ניסח הרמב"ם את דין זה: "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותם. ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות.
"והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על (מצוות) 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך' ועל 'לא תעמוד על דם רעך', ועל 'לא ירדנו בפרך לעיניך', וביטל מצוות 'פתח תפתח את ידך לו', מצוות 'וחי אחיך עמך', 'ואהבת לרעך כמוך', ו'הצל לקוחים למות', והרבה דברים כאלו". (מתנות עניים פ"ח ה"י).
נראה שהבעיה המוסרית העיקרית בפניה אנו ניצבים היא שהמאבק על שחרורו של גלעד שליט ושל יתר החטופים והנעדרים הפך במהלך הזמן למאבק משפחתי. כאשר נערכת עצרת המציינת שנה לחטיפתו באים כמה עשרות מבני משפחתו. הדוברים הם בני משפחתו וחבריו, והרי לנו בעיה של משפחה במצוקה ולא בעיה של עם שלם ששלח את גלעד להגן על גבולות מדינתו.
לא לחינם הדגיש הרמב"ם שכל מי שמעלים עיניו מפדיונו של השבוי עובר על מצוות לא תעשה חמורות של "לא תעמוד על דם רעך" ועוד ציין ביטול מצוות עשה בסיסיות. הרמב"ם לא דורש תוצאות, אלא דורש אכפתיות,שימת עין ושימת לב. זו היא הבעיה המרכזית בפניה נצבת החברה - חוסר סולידריות וחוסר איכפתיות כאשר הדברים נוגעים לאחר.
יש להניח שאם אכן היתה החברה הישראלית כולה מתייחסת לבעיה זו כפי שמבקש הרמב"ם, וכל אחד ואחד היה מעלה בעיה זו לראש סדר העדיפויות שלו, הרי שגם קברניטי המדינה היו מעלים זאת לראש סדרי העדיפיות ומי יודע, אולי גם, בעזרת ה', היו מצליחים להביא לשחרורו של גלעד, יחד עם יתר החטופים, השבויים והנעדרים. אמן כן יהי רצון.
לפנייה לכתב/ת 
גלעד שליט. הזמן עובר
צילום: נועם רותם
מומלצים
