עקב המלחמה: פניות הנוער לרווחה עלו ב-20 אחוז

מספר פניות הילדים והנוער לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות בצפון גדל משמעותית כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה. על פי דיווחי מחלקות הרווחה - במהלך המלחמה ומיד עם סיומה - חלה עלייה של 15-20 אחוז במספר הפניות, יחסית לכמות התיקים שטופלו לפני המלחמה.

בשירותי הרווחה מציינים שהמלחמה והמתח הביטחוני היו גורם המרכזי שהשפיע על הנוער וכן על אוכלוסיות הילדים הנכים, בעלי הפיגור והנוער הנמצא בסיכון.

מהנתונים עולה כי בתקופת המלחמה ולאחריה, פנו הילדים והנוער לעזרה בעיקר עקב תופעות של בכי מוגבר, היצמדות להורים או רצון לישון עמם, נדודי שינה, הרטבת לילה, גמגום ופחד לצאת מהבית. בתקופה שלאחר המלחמה נוספו בעיות אחרות, אף שלעתים פחתה עוצמת הבעיות הקודמות.

במשרד הרווחה הצביעו על כך שבקרב הילדים והנוער ניתן לראות ירידה בלימודים, כאבים פסיכוסומטיים, הסתגרות, מצבי רוח וקשיים בריכוז וקשב. עוד ציינו במשרד כי החניכים ששהו בפנימיות שממוקמות בטווח האש בצפון סבלו מתגובות חריפות יותר.

בקרב נערים ונערות בסיכון, המתח הביטחוני בא לידי ביטוי בתופעות שונות, ובהן - הפסקת טיפול ונשירה ממסגרות תומכות. אנשי המקצוע ציינו כי ככל שהמשפחות והמערכות התומכות יורדות ברמת התפקוד - נוצרת בקרב בני הנוער חרדה המערערת את הגבולות ולעתים מגבירה את הנשירה מטיפול, גורמת התנהגות מינית חריגה ולשימוש בסמים ואלכוהול.

במרכז 'משאבים', הממוקם בקריית שמונה, טופלו מאז תחילת המלחמה כ-500 נפגעי חרדה, 52 אחוז מתוכם - ילדים ונוער בני פחות מ-18. במרכז ציינו כי כ-90 אחוז מהמטופלים מצליחים לחזור לתיפקודם הקודם, אך מציינים כי נדרש תקציב לטיפול ארוך-טווח.

בתגובה לנתונים הקשים אמרו במשרד הרווחה כי הם עדיין בתהליך איסוף הנתונים וניתוחם. השר יצחק הרצוג אמר כי "מדובר בנתונים המעידים על תופעה מדאיגה. ברור לכולם שלמלחמה יש השפעות חברתיות שמתבטאות בהתנהגות של אנשים בכלל ובני נוער בפרט".

עוד אמר הרצוג כי יש לחזק את התא המשפחתי, הן בתקופות מלחמה והן אחריה, ובמיוחד במשפחות המשתייכות לשכבות החלשות. "אם לא מטפלים בחיזוק התא המשפחתי צפויות תופעות קשות. רצף הגילאים של בני נוער בגיל עשר עד 20, הוא העשור המעצב בחייהם ומחייב התייחסות והענקת שירותים וכלים חדשים ומועילים". הרצוג הבטיח שמשרדו ישקיע מאמצים רבים לטיפול בבעיה.