מה יכול עולם העסקים ללמוד ממשחקי תפקידים ברשת?
אחת השאלות המעניינות היא האם משחק מחשב יכול לסייע בשיפור מיומנויות הניהול והמנהיגות העסקית גם בעולם האמיתי. משחק Virtual Leader פותח במיוחד בכדי לענות על הצורך בהכשרת מנהיגות ניהולית, על בסיס הנחת היסוד שלפיה אחד המקומות המסוכנים ביותר למנהל כיום הוא לא אחר מאשר חדר הישיבות.
במשחק שמיושם כיום בתוכניות הכשרת מנהלים רבות מתורגל השחקן במיומנויות מפתח בניהול ומנהיגות, תוך כדי אינטראקציות עם דמויות ממוחשבות. במחקר שנערך בקרב למעלה ממאה וארבעים מנהלים ששיחקו במשחק נמצא שיפור משמעותי במרבית הפרמטרים של מבחן המנהיגות TMLead GEMA גם לאחר חצי שנה מתום הניסוי, נוסף לשיפור ביחסי העבודה עם הממונים עליהם, עמיתיהם לצוות והכפופים להם.
ומה לגבי משחקי מחשב מסחריים שלא פותחו במיוחד לצורך שכלול כישורי הניהול והמנהיגות, כדוגמת משחק התפקידים מרובה משתתפים מקוון הפופולארי ביותר בעולם World of Warcraft?
משחקי תפקידים מרובי משתתפים מקוונים, להלן Massively Multiplayer Online Role Playing Games-MMORPG , הינם עולמות וירטואליים תלת-ממדיים ברשת האינטרנט שמאפשרים לאלפי שחקנים לפעול בו זמנית. מספר השחקנים הרשומים במשחקים אלה ברחבי העולם עומד על 80 מליון וקצב הצמיחה הכלכלית שלהם עומד על 35% בשנה. רק בשנת 2006 הוציאו משתמשים למעלה ממיליארד דולר על קניית חפצים ודמויות וירטואליים. לא פלא, שחברות עסקיות משקיעות סכומי כסף גדולים בתחרות על פיתוח הפלטפורמות משחקים אלה, שקרויות בשם הכולל Multiverse או 3D Web.
במחקר שנערך על משחק World of WarCarft, שפורסם בכתב העת Games and Culture של הארגון בינלאומי לחקר משחקי מחשב DiGRA, נמצא שאנשים בגילאים שונים משקיעים בממוצע 22 שעות בשבוע במשחק. המשתמשים דווחו על פיתוח קישורי מנהיגות בעולם הממשי בעקבות התנסותם במשחק.
במחקר נוסף שפורסם במגזין Wired נטען שתהליך ההפיכה למאסטר של "גילדה" מהווה למעשה קורס ניהול ומנהיגות שמתקיים בעולם וירטואלי. "גילדה" היא אוסף של שחקנים שהתלכדו יחד על מנת לשתף בידע ובמשאבים בכדי להשיג מטרות משותפות במשחק.
גילדה גדולה יכולה למנות בין 100-200 אנשים ולכן ניהולה מחייבת את המאסטר לסגל לעצמו כישורי ניהול כדוגמת: גיוס חברים חדשים, יצירת תוכניות חניכה, ארגון ותזמון אסטרטגיות פעולה, יכולת לשפוט במקרים של חלוקי דעות וסכסוכים פנימיים. מאחר שהגילדה עשויה להתפצל ליחידות משנה קטנות בעקבות מריבות וכישלונות ניהולים, המאסטר חייב להצטיין ביישוב סכסוכים ופתרון קונפליקטים מבלי לאבד את חברי הגילדה המרכזיים לגילדות יריבות.
דוגמה ליישום במציאות של כישורי ניהול שנרכשו במשחק היא סיפורו של סטפן גילט. שהתמודד וזכה במשרת ניהול בחברת Yahoo. גילט משמש גם כאחד ממנהלי הגילדות הטובים ביותר במשחק World of Warcraft . לדבריו "לאחר שהתקבלתי לחברה דאגתי שיהיה לי מה שאין לי על מנת לבצע את המשימה. עכשיו אני חושב שזה כמו משחק קוווסט (Quest) .
באמצעות היכולת והנכונות שלי לאלתר ולתקשר אני בדרך כלל מוצא את האנשים והמשאבים הנדרשים לביצוע המשימה". סיפור העברת הניסיון הניהולי מהעולם הווירטואלי לעולם הממשי עשוי להיות מראה שכיח בעתיד, מאחר שמספר השחקנים במשחקי ה- MMORPG הולך וגדל בטור הנדסי ומספרם של משחקים שמפותחים לילדים כדוגמת RuneScape נמצא גם הוא בעליה.
אם כך, כדאי לציין בקורות החיים בעת הגשת מועמדות למשרת ניהול את עובדת היותכם מאסטרים בגילדה במשחק World of Warcarft או במשחק Everquest? לכאורה זו שאלה מופרכת. מה הקשר בין משחק בדמויות וירטואליות שנלחמות במפלצות לבין אינטראקציה עסקית המתבצעת פנים אל פנים בעולם העסקים האמיתי?
שני מחקרים חדשים שראו אור בשבוע שעבר בדו"ח המכון לערך עסקי (IBV) של חברת IBM, מספקים תובנו חדשות לגבי הלקחים שיכול עולם העסקים ללמוד מזירת משחקי ה MMORPG. המכון לערך עסקי (IBV) של חברת IBM, שעוסק בהבניית תובנות אסטרטגיות והמלצות בתחומי אתגרים עסקיים ומיצוי הזדמנויות עתידיות בשוק העולמי, ביצע את המחקרים במסגרת שיתוף פעולה עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ואוניברסיטת סטנפורד.
במחקר אחד נמצא שארבעת המיומנויות הניהול העסקי על פי מודל MIT ומודל IBV נמצאו רלוונטיים גם לגבי ההצלחה והעלייה בסולם הדרגות גם במשחקי ה- MMORPG:
א. חזון (Vision ) היכולת להציב חזון לגבי מה שהארגון צריך להציג בעתיד.
ב. הערכה (Evaluating ) היכולת לאסוף מידע לשם קבלת החלטות והערכת סיכונים.
ג. שיתוף פעולה (Collaboration) היכולת לפתח ולהעצים את הקשרים החברתיים והתקשורת במסגרת הגילדה (הקבוצה) כדי להתגבר על מחסומים בארגון ולהשיג מטרות מפתח.
ד. הוצאה לפועל (Executing ) היכולת למצות את המיטב מהמונהגים ולהשיג את התוצאות המקוות.
עוד נמצא, כי כמחצית השחקנים מתוך כמאתיים וארבע עשרה מנהלים בחברת IBM שהשתתפו במחקר סבורים שמשחק ב- MMORPG תורם לשיפור כישורי ההנהגה שלהם גם בעולם העסקים האמיתי. כרבע מהם דווחו על יישום הלכה למעשה אסטרטגיות ושיטות ניהול בפעילות המקצועית שלהם כמנהלים. שלושה רבעים מתוכם סבורים שממשק המשחק והכלים שבהם נעשה שימוש במהלך המשחק על מנת לשתף פעולה ולתקשר עם שחקנים אחרים, ניתנים ליישום גם במסגרות ניהוליות בעולם העסקי הגלובלי, בכדי לשפר את אפקטיביות הניהול וההנהגה.
מניתוח למעלה מחמישים שעות משחק נמצא, שהנהגה במשחקי MMORPG נוצרת באופן ספונטאני. תפקיד המנהיג, שמשפיע על דפוסי פעולה של האחרים בזמן אמת, יכול להיות זמני ולהתרחש בפרקי זמן קצרים יחסית. המנהיג יכול למצוא את עצמו מונהג בהתאם לשינויים במהלך המשחק. החוקרים טוענים שבכדי להצליח במשחק MMORPG נדרשות אותן מיומנויות שנדרשות ממנהלי תאגידים שנדרשים להוביל ולנהל פעילויות עסקיות בעולם המבוזר הגלובלי כיום: התמודדות עם תנאי אי וודאות, תחרותיות, שיתוף פעולה, קבלת החלטות מהירות, פתיחות, העצמת התקשורת בצוות פתרון קונפליקטים ועוד. מכאן שחברות המבקשות לבנות לעצמן יתרון תחרותי בשוק העולמי, עשויות ליהנות מרתימת כישורים וניסיון הנצברים אצל שחקני MMORPG שמשמשים מנהיגים בעולמות הווירטואליים שלהם.
מחברי הדו"ח מציעים מספר לקחים שהעולם העסקי עשוי להפיק מעולמות משחקי ה - MMORPG:
- רצוי לחלק פרויקטים גדולים למיני פרויקטים קטנים ולצוות מנהיגים למיני פרויקטים אלה על פי הכישורים. כך יתכן מצב שבו יתאפשר לחבר צוות להתנסות במצבי ניהול והנהגה ובמצבים שבו הוא מונהג על ידי אחרים. דבר שעשוי לתרום לפיתוח הבנה על מנהיגות אפקטיבית.
- שינוי צוות ההנהגה במהלך מיני פרויקט צריך להתבצע על פי ביצועים בלבד. יש לאפשר למידה מטעויות ולקיחת סיכונים מחושבים. הכישלון במיני פרויקטים אינו כישלון קולוסאלי. החופש להיכשל כישלונות קטנים צריך להיות חלק מתרבות הארגונית מאחר שהם מהווים הזדמנות ללמידה ושינוי חיובי.
- מתן כלי ניהול שליטה ובקרה חכמים וידידותיים למנהלים, לצורך איסוף מידע מתאים והעברתו לאנשים הרלוונטיים בזמן המתאים משפיע על תפקוד אפקטיבי של הארגון.
- הגברת הייצוג של המיומנויות הפורמליות ולא פורמאליות של חברי הארגון, באמצעות יצירת שקיפות דרך כלי התקשורת והניהול המתוקשב.
- סיפוק משוב והנחייה מיידים למונהגים מתוך הכרה בחשיבות המשוב המיידי להצלחה מצד אחד ומתן משוב באופן מתמיד לצורך תיקון נקודות תורפה מצד שני.
לדעת חוקרי מכון IBV של חברת IBM, לתהליכים האלה עשויה להיות השפעה עצומה על עסקים וארגונים. מיטב לתאר זאת ד"ר ריבס מאוניברסיטת סטנפורד, שערך את המחקר בשיתוף חברת IBM: "אם ברצונכם לדעת כיצד יראה העולם העסקי המבוזר והגלובלי בעוד כחמש שנים, התבוננו במתרחש במשחקי ה - MMORPG".
בהקשר זה, ראוי לציין את המחקר החלוץ שמתבצע במסגרת DiGRA ישראל בקרב ילדים ישראלים בגילאי 10-12 שנים, המשחקים ב RuneScape. מהמחקר עולה שדפוסי האינטראקציות במשחק מאופיינים במעברים דינאמיים בין מצבי תחרות, חניכה, שיתוף פעולה, ביצוע עסקאות ומשא ומתן. לכל שחקן יש רשת חברתית ענפה שמשקפת את הרשת החברתית שלו בעולם האמיתי בתוספת קשרים וירטואליים עם ילדים אחרים שנמצאים בחו"ל שעימם לא נפגש מעולם.
במשחק מגלמים הילדים תפקידים שונים ויוצרים קשרים באופן ספונטני, והמאבק על דומיננטיות ומנהיגות מלווה לעיתים בקונפליקטים ומשברים הד-הוק. האם ביניהם נמצאים מנהיגים ואנשי העסקים של דור העתיד?
לסיכום, ההתפתחות הטכנולוגית של עולמות משחקי התפקידים מרובי המשתתפים המקוונים מחייבת בראש וראשונה, שינוי בתפיסה בדרג מקבלי ההחלטות והניהול הבכיר בארגונים העסקיים, באשר לפוטנציאל הטמון במחקר ופיתוח עולמות אלה ככלי הדרכה, הכשרה והערכת ביצועים של שדרת כוח האדם המקצועי והטכנולוגי המוביל בשוק העבודה העתידי.
ד"ר חנן גזית הוא מייסד הסניף הישראלי של DiGRA, הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב. עוסק במחקר וקידום משחקי מחשב וטכנולוגיות קוד פתוח ככלי הדרכה-למידה-הערכה. לביוגרפיה המלאה.
מרושתים - לבלוג המלא
לפנייה לכתב/ת 
