הוא לוחם, לא ילד
אין ספק שאסור להשאיר את גלעד שליט בשבי, אבל שחרורו לא יכול להתבצע בכל מחיר
כמי ששירותו הביטחוני כלל גם פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב, עם סיכוי לא זניח ליפול לידיו, אין זה פשוט עבורי לכתוב שורות אלה. בקלות, גורלי היה יכול להיות כגורל גלעד שליט. אך הדברים חייבים להיאמר בבהירות ואף בבוטות, בייחוד לאחר הפרסום של הקלטת מעוררת-הסערות, הרגשות והמחלוקות.
אין כל ספק שבצה"ל ובזרועות הביטחון חייבים לטפח אתוס על פיו ידעו ויאמינו הלוחמים כולם, שאכן ייעשו מאמצים יוצאי-דופן לדאוג לגורלם אם יפלו בידי היריב. אולם "המאמצים יוצאי-הדופן" הללו חייבים לכלול מהלכים הנוגעים לגורמים ביטחוניים בלבד, ללא חשיפת האוכלוסייה האזרחית לסכנות שמתהוות כתוצאה מנקיטתם. יתרה מזו, אסור שאותם "מאמצים יוצאי-דופן" יכללו כניעה מרחיקת-לכת לדרישות האויב, כניעה ששמה ללעג את מאמציהם יוצאי הדופן, את תעוזתם ואת סיכון נפשם של לוחמים אחרים, שהביאו ללכידתם של מבקשי נפשה של המדינה ושל נפשם של אזרחיה.
אין ספק שאם לא ישוחררו המחבלים ברשימה המוכתבת של גורמי הטרור הפלסטינים, עתידו של שליט אינו ברור ובוודאי אינו בטוח. אולם תכלית גיוסו לצה"ל, כמו כל חייל קרבי אחר, היא להגן על המדינה ועל אזרחיה - גם אם הדבר תובע ממנו לסכן ואף לחרף את נפשו. ניסיון העבר מוכיח ששחרור מחבלים – גם אלה שלהם אין "דם על ידים" - מביא לא אחת לפגיעה באזרחים. על-פי נתונים שפורסמו לאחרונה, מחבלים ששוחררו מהכלא הישראלי היו אחראיים למותם של קרוב ל-200 ישראלים. על-כן, אין יסוד להניח ששחרור מחבלים כעת כדי לפדות את שליט, לא יביא לסיכון חייהם של אזרחים נוספים, שעליהם נועד שירותו הצבאי להגן.
מכאן נובע ששחרור מחבלים – ועוד אלה האחראים לרצח של ישראלים רבים- הוא מעשה שלא רק ירוקן מתוכן את שירותו של שליט אלא יעמיד בסימן שאלה את עצם המשמעות של השירות בצה"ל. הלא אם הצלת חייל מצדיקה סיכון אזרחים רבים, הדבר מבטל למעשה את תכליתו של הצבא ומחולל היפוך מגוחך ביחסים שבין המגזר הצבאי ולבין המגזר האזרחי. ככלות הכל, אילו ידעו חסידי עסקת החילופים כי שחרורו של שליט יביא למותם של עוד 200 איש, היו הם עדיין מתעקשים על עמדתם? ואם רק 100? או 50?
פרשנות
החמאס לחוץ, רוצה לסגור עיסקה
רון בן ישי
חמאס למד מהר מחיזבאללה ומאומני הלוחמה הפסיכולוגית בשירות אירן. התוכן המניפולטיבי נועד לפרוט על כל הנימים הרגשיים
בגיבוש ההחלטה בעניין גורלם של חטופים, אסור להיתפס למלכודת של הסחיטה הרגשית שמשתקפת באמירות כגון "אילו היה מדובר בבן/אח/אבא/בעל שלך". ברור שאדם פרטי יהיה מוכן לוויתורים מפליגים כדי לשחרר את יקיריו שנחטפו בידי אויב אכזר וחסר רסן. אולם אנשים פרטיים אינם נושאים באחריות ציבורית, וכאבם ומצוקתם הפרטיים אינם יכולים להכתיב מדיניות לאומית – בייחוד אם הדבר עלול להביא לכאב ומצוקה לא-פחותים בקרב אנשים פרטיים נוספים.
אין משמעות הדבר שיש להפקיר לוחם שלנפל בשבי לגורלו. נהפוך הוא. קיימת שורה ארוכה של אמצעים פרו-אקטיביים, אותם ניתן – וראוי – להפעיל, לא רק כדי להביא לשחרורו, אלא גם להבהיר לצד מנגד שניסיונות חטיפות בעתיד יהיו יוזמות בלתי-משתלמות בהחלט. בין אמצעים אלה כלולים פעילות מודיעינית נמרצת לגילוי מקום כליאתו ולתכנון פעולות לשחרורו בכוח, חטיפת דמויות מובילות בקרב ציבור תומכי החטיפה כדי לשמש "קלפי-מיקוח" - ואף עונשים קולקטיביים (כן קולקטיביים) נגד אותה אוכלוסייה שבשם מאבקה הלאומי (מאבק קולקטיבי, לכל הדעות) בוצעה החטיפה .
בכוח, במוח
כאן יש להדגיש שתי נקודות: המבקרים בוודאי יטענו – בצדק מסוים - שאמצעים כגון אלה כבר נוסו בעבר ולא קצרו הצלחות מרשימות - בלשון המעטה - כפי שהיה בניסיון שחרורו של נחשון ווקסמן ובחטיפתם של השיח עובייד ושל מוסטפה דיראני. הם יוכלו אף לטוען שבמקרה של חטיפת קלפי-מיקוח, נחזור בסופו של דבר לעסקת חלופין, בה משחררים את "שלהם" תמורת "שלנו" ועל-כן הצעה זו איננה אלא תרגיל מיותר ללא כל ערך-מוסף בהשוואה לשחרור אסירים שכבר בידינו.
אולם טיעונים אלה אינם תקפים. בנוגע לאחרון: יש הבחנה ברור בין מחבלים שנעצרו ונאסרו כעונש על פעילות נגד המדינה ונגד אזרחיה (או כדי למנוע פעילת כזו בעתיד) לבין אנשים שנחטפים כתגמול ספציפי נגד חטיפת חיילי צה"ל. לא זו בלבד שלשחרור חטופים כאלה יש היגיון פנימי וקוהרנטי במבוסס על עיקרון האיזון בחלופין של מידה כנגד מידה (quid pro quo), אלא שהוא גם ממחיש שחטיפת ישראליים אינה מביאה לשחרור אסירים – אלא להפך, לריבוי מספרם. לעומת זאת, שחרור אסירים שכבר נמצאים בכלא בשל מעשים שאינם קשורים לחטיפה, יוצר דפוס של "תגמול חטיפות" וכך יצור תמריץ להתמיד בהן העתיד.
כמו-כן, אין לראות בכישלונם הקודם של ניסיונות כוחניים לשחרור חטופים ושל השימוש בקלפי-מיקוח הוכחה לכך שאמצעים אלה לא יוכלו להצליח בעתיד. אדרבא, אולי כישלונות אלה רק ממחישים שיש לבצע את אותם צעדים בנחרצות ובמיומנות יתרה, ושעל צה"ל וזרועות הביטחון האחרות להשקיע זמן רב יותר ומשאבים רבים יותר בפיתוח יכולות מקיפות ומחודדות יותר להתמודד עם האתגרים הללו.
יתרה מזאת, ניתן – ואף ראוי - לשלב אמצעים אלה עם הגברת הלחץ על האוכלוסייה הפלסטינית – שעל פי כל סקר כמעט, תומכת בפעילות אלימה נגד ישראל ונגד ישראלים וכך אינה זכאי לחסינות מפני ההשלכות של תמיכה זו. ניתן – ואף ראוי – להפעיל צעדים כגון הפחתה הדרגתית – עד הפסקתם המוחלטת - של שירותים כגון אספקת חשמל, מים ותקשורת עד לשחרור החטוף. ככלות הכל, על ישראל להמחיש לצד שמנגד שחטיפת חיילי צה"ל הוא מעשה בלתי נסבל עבורה והמביא לתוצאות בלתי נסבלות עבורו.
אכן יש להפעיל מאמצים יוצא דופן לשחרור גלעד שליט משוביו. אולם שחרור חייב להיות שחרור כפוי, אותו הפלסטינים נאלצים לבצע משום שהמשך החזקתו גובה מהם מחיר גבוה מדי. אסור ששחרורו יהיה שחרור בהסכמה, אותו הפלסטינים נאותים לבצע משום שהתמורה המוצעת עבור סיום החזקתו מפתה מדי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
