יוזמה: סטאז' לדייני הגיור
למייסד מינהל הגיור נמאס לשמוע תלונות על התנהלות הדיינים, והוא מציע תקופת התמחות לכל דיין, בסיומה ייבחן שילובו בהרכבי בתי הדין "לפי מבחן התוצאה". את היוזמה יציג רוזן היום בכנסת, בישיבתה הראשונה של השדולה להסדרת נושא הגיור. וגם: האם אכן חסרים דייני גיור?
רופאים, עורכי דין – מאחוריכם! בעקבות המשבר המתמשך במערך הגיור ולאור חוסר האמון בדיינים, יוזם מייסד מינהל הגיור הרב ישראל רוזן מהלך שיחייב כל מועמד לתפקיד בתקופת התמחות - בת חצי שנה לפחות. על פי ההצעה, ישולב המועמד כדיין בפועל באחד ההרכבים של בתי הדין המיוחדים לגיור, ובסיום תקופת ההתמחות ייבחן מינויו לתפקיד על פי "מבחן התוצאה". למרות האופטימיות הזהירה, המשבר הבא כבר בדרך: מה יהיו המדדים להצלחה? תוכניתו של הרב רוזן תוצג היום בכנסת, בישיבתה הראשונה של השדולה להסדרת נושא הגיור בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד).
בעקבות המשבר הארוך בין גורמי הגיור יתכנסו בצהריים (יום ד') חברי השדולה למה שהם מכנים "דיון חירום" בסוגייה. הרב ישראל רוזן, דיין גיור בעצמו ומי שייסד ועמד בעבר בראש מינהל הגיור, חיבר נייר עמדה שיחולק למשתתפי הדיון, ובו היוזמה החדשה. רוזן מקווה כי השיטה המוצעת תניח את דעתם של אלה המתנגדים לחלק מהדיינים, בשל מדיניות הפסיקה שלהם והיחס שהם מעניקים למועמדים לגיור.
בנוסף, קורא הרב רוזן להקצאת משאבים משמעותיים ל"שיווק אטרקטיבי ואגרסיבי" של נושא הגיור, הסובל כיום מתדמית שלילית ומאווירה עויינת בתקשורת ובקרב אישי ציבור. רוזן מציע בין היתר את הבלטת צדדיו החיוביים של הגיור, כמו המסלול הצה"לי הנחשב להצלחה.
חרדים ורבנים צבאיים
מחבר המסמך מתייחס גם למחלוקת ההלכתית בדבר הצורך בקבלת מצוות מצד המועמדים לגיור, וטוען כי כל שינוי מדיניות בנושא מהותי זה צריכה להישמע רק בהכרזה פומבית מפיו של הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר, ולא ב"אמירות משמו שאינם מספיקות".
למרות מינויים הקרוב של דיינים נוספים לבתי הדין לגיור (על פי בקשת הרב עמאר וראשי מערך הגיור), כופר הרב רוזן בטענה לפיה קיים מחסור בדיינים – "מצג שווא" כלשונו. רוזן חושש כי האווירה שנוצרה תגרום לדיינים רבים לחשוק בתקנים החדשים, דבר שעלול בסופו של דבר להכניס להרכבים גם דיינים בעלי גישה מחמירה. עם זאת הוא תומך בחלק מהמינויים הצפויים. "זה לא סוד שיש עניין לכלול בבתי הדין הממלכתיים גם הרכבים חרדים, ואין לנו התנגדות לכך", הוא אמר ל-ynet. "אני אשמח מאוד אם שמי יופיע ברשימה אחת עם הרב ניסים קרליץ, והמהלך גם עשוי לקרב את הציבור החרדי למערך הגיור, אותו הוא תופס כיום כליברלי מדי".
ל-ynet נודע כי בדיונים פנימיים שקיים רוזן עם גורמי הגיור הוא הציע לצרף כדיינים חדשים את מי שיושבים כבר כיום בהרכבי הגיור הצה"ליים. רוזן משוכנע כי מדובר בדיינים מקלים (הגיור הצבאי נחשב לכזה), ובנוסף לא יהיה צורך במכרז או בוועדת איתור, כי הדבר ייחשב רק ל"קידום" של הדיינים הצבאיים. הרב רוזן מתנגד למכרז או ועדת איתור בעניין הזה, שעלול להכניס, כאמור, דיינים לא רצויים. לדבריו, "הכישור העיקרי הנדרש הוא פתיחות הלכתית למיצוי כל הקוּלות – דבר שלא ניתן להגדרת קריטריונית, ולא נלמד בשום מסגרת שבסיומה בחינה".
"לא מספיק"
פרופ' בני איש-שלום, יו"ר הנהלת המכון ללימודי יהדות (מל"י), מסכים כי יוזמת הרב רוזן לחצי שנת התמחות היא צעד בכיוון הנכון, אך הוא רחוק מלהסתפק בזה. להנהלת מל"י – אולפן הגיור המשותף לשלושת הזרמים ביהדות - תלונות קשות נגד הדיינים, ונראה כי תקופת התמחות של כמה חודשים לא תפתור את הבעיה. לדברי איש-שלום, "כל המכלול צריך לעבור בחינה יסודית ורה-ארגון שישפר את הטיפול במתגייר".
בנוסף הוא טוען כי לא תהיה אפשרות להעריך את הצלחת הסטאז'רים כל עוד אין מדיניות ברורה והתוויית קווים מנחים שעל פיהם יבחנו הדברים. יו"ר מל"י קורא לטיפול "יסודי, מעמיק ומקיף" שישלב גורמים מהותיים והלכתיים לצד הכשרה ביחסי אנוש ובאמפתיה כלפי המתגיירים בכל המערכות הבירוקרטיות המטפלות בנושא. "כל ההיסוס של המועמדים להגיע אל כיתות הלימוד ולשערי בית הדין נובע מה שהם עוברים" מספר איש-שלום. "הרבנים לא מנצלים את כל מה שההלכה והמסורת ההלכתית מאפשרת להם, והבעיה היא גם בהיבט האנושי של צורת ההתנהלות בתוך בית הדין".
הנושא ה"חם"
ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו) מקדם הצעת חוק מהפכנית בעניין, שנחשפה ב-ynet, שר הקליטה זאב בוים שם את הסוגייה בראש מעייניו, ועדת התאום בין הסוכנות היהודית לממשלה תתכנס הערב בלשכת ראש הממשלה לדיון בנושא, ועדת העם היהודי של הסוכנות תדון בעניין מחר, וגם המכון הישראלי לדמוקרטיה מנסה להכנס לעובי הקורה. מצב הגיור בישראל אולי קשה מתמיד, אבל הנושא הרגיש והשנוי במחלוקת זוכה בתקופה האחרונה לעדנה שלא ידע כמותה.
ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), העומד בראש השדולה, מספר כי חברים בה נציגים כמעט מכל סיעות הבית חברים בה, בהם עתניאל שנלר, עמירה דותן, וזאב אלקין (קדימה), מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), רן כהן (מרצ), רוברט אילטוב ודודו רותם (ישראל ביתנו), בני אלון וזבולון אורלב (האיחוד הלאומי–מפד"ל) ואחרים. "רק החרדים לא באו" מספר אדלשטיין. "מאיר פרוש קרא לכל חברי הכנסת לא להצטרף כי אסור שהפוליטיקאים יתערבו בענייני גיור, וגם חברי סיעת ש"ס אליהם פניתי לא אזרו אומץ".
ראש השדולה מבקש להרגיע את פרוש ומבטיח שלא ינסה להתערב בעניינים הלכתיים. עם זאת הוא מבהיר: "נדרוש מהרבנות ומהגופים האחרים לקבוע מדיניות הלכתית ברורה בנושא". בנוסף, יתמקדו אדלשטיין וחבריו בחיפוש פתרונות במישורים אחרים. "מטרת העל שלנו היא להגדיל את מספרי הפונים לגיור והמתגייסים בפועל, ולגרום לקיום טוב של המערכת, בין היתר בהסדרה אדמנסטרטיבית". ראש השדולה סבור כי ריבוי הגופים והסמכויות יוצרים בלבול רב ומריבות שמהוות גורם מעכב בהליך הגיור.
בישיבה היום ישתתפו ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה הרב חיים דרוקמן וסגנו הרב משה קליין, רב העיר קריית שמונה הרב צפניה דרורי – מוותיקי דייני הגיור, פרופ' יעקב נאמן שעמד בראש הוועדה לבחינת נושא הגיור, יו"ר הנהלת מל"י פרופ' בני איש שלום, נציגי עמותות וארגונים העוסקים בתחום וכן מתגיירים ומשפחות מלוות. אדלשטיין מבטיח כי האחרונים "יספרו את סיפוריהם האישיים ויהוו דוגמה לכך שאפשר בהחלט לעשות את זה, ולא רק לבכות ולהתלונן".