אבי פז עושה מהפכה שקטה בבורסה ליהלומים

ענף היהלומים השמרני והסגור, שכמעט לא השתנה מאות שנים, עובר בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת של פתיחות ושיווק. נשיא הבורסה ליהלומים, אבי פז, נחשב למי שמקדם ומאיץ את השינויים הללו. בראיון ל-ynet הוא אומר: "ישנו יותר מדי זמן והתעוררנו לעולם חדש. אנחנו תלויים במה שהצרכן חושב עלינו. אם לא נדאג לכך, הוא יקנה משהו אחר".

בשבוע שעבר התמנה פז לקדנציה שנייה כנשיא הבורסה ליהלומים. פז, שנבחר לתפקיד לפני שנתיים במערכת בחירות סוערת וברוב זעום, התמנה הפעם בלא בחירות: אף מועמד לא התייצב מולו, והבחירות לתפקיד בוטלו.

הפופולריות של פז בבורסה מפתיעה על רקע העובדה שהוביל בשנתיים האחרונות מדיניות מהסוג שבדרך כלל מרחיק את הקונצנזוס. פז (61) בן למשפחה ותיקה של יהלומנים מבלגיה ואיש שקט, מנומס ורגוע למראה, התגלה כמהפכן ששינה את האווירה במתחם ברמת-גן.

הבורסה ליהלומים, אחת החברות הסגורות והשמרניות במדינה, עוברת  בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת, בעידודו הפעיל של פז: יהלומנים מפתחים מותגים, מקימים אתרי אינטרנט ויוצאים בקמפיניים שיווקיים אגרסיביים; הבורסה נפתחה לתקשורת; שיתוף הפעולה עם רשויות השלטון מתהדק.

"כשנבחרתי הצטיירתי כדמות אחרת ממה שאני באמת", מספר פז, "נראיתי מין טיפוס 'אחר'. אני בא מרקע של קיבוץ של השומר הצעיר, בזמן שחלק גדול מחברי הבורסה הם חרדים. אבל אני חושב

כי הוכחתי לחברים שאני 'נשיא של כולם'.

"קח לדוגמה את 'הטלפון הסלולרי הכשר': זאת יוזמה שלי. כשהבורסה רכשה מכשירים סלולריים לחברים, דרשתי שפרטנר תיצור סלולר שמתאים לצרכי החרדים. אחרי שזה קרה בבורסה, זה התפשט למקומות נוספים. בנוסף, שדרגנו את רמת הכשרות של המסעדה בבורסה, והיום היא כשרה למהדרין של המהדרין. אנחנו חיים כאן ביחד".

"מרבית היהלומנים מודעים לכך שדרושים שינויים. הענף משתנה בכל העולם בצורה ממש פראית. אנחנו השתנינו בחמש השנים יותר מאשר במשך מאות שנים לפני כן. זאת מהפכה. במשך מאות שנים היהלומנים עבדו באותה צורה, ליטשו באותה צורה. אפשר כמעט לומר שהמהפכה התעשייתית פסחה עלינו.

"לפני פחות מ-20 שנה כולם ליטשו יהלומים בידיים. מכשירי הליטוש האלקטרוניים שאנו משתמשים בהם כיום פשוט לא היו קיימים. שנית, התחלנו להתייחס לשיווק ופרסום כאל נושא מקצועי שצריך להיות בטיפול של אנשי מקצוע: לפני 10 שנים עשיתי את כל הפרסומות שלי בעצמי, היום יש לי אשת מקצוע שעושה את זה.

"שלישית, היהלומנים התחילו להבין שהם צריכים ליצור מותגים. אנחנו מחדשים יותר ויותר ורושמים יותר ויותר פטנטים. יהלומנים מעסיקים היום עובדים שכל תפקידם הוא להמציא צורות חדשות של אבנים ושל שיבוץ. אחת הסיבות לכך היא שהיום, בניגוד לעבר, ליהלומים הסטנדרטיים יש מחירונים שמתפרסמים באינטרנט, ואילו את הדברים החדשים והמיוחדים אי אפשר לתמחר".

תו איכות חדש לנושאים מוסריים

הטלטלה העוברת בימים אלה על הענף קשורה לא רק למיתוג ושיווק אלא גם לשינוי באופן התייחסותם של היהלומנים לבעיות המוסריות הקשות המלוות את הענף עתיר העבודה הזולה. לטענת היהלומנים, הם הצליחו למגר כמעט לגמרי את המסחר ביהלומי הדמים, אותם יהלומים שמחתרות אפריקניות כרו באמצעות ילדים-עבדים והציפו בהם את השוק כדי לממן מלחמות אזרחים אכזריות.

בחודשים הקרובים יחלקו כל בורסות היהלומים בעולם ליהלומנים החברים בהו תו איכות חדש ומיוחד לנושאים מוסריים. התו יחולק ליהלומנים שיקפידו על מסחר הגון עם עמיתיהם וימכור יהלומים שנכרו ולוטשו תוך שמירה על זכויות העובדים. הבורסות ינהלו רישום ומעקב קפדניים אחרי היהלומנים כדי לוודא שהם עומדים בתקן.

את המהלך יזם הנשיא הקודם של הבורסה הישראלית, שמואל שניצר, ופז ממשיך להוביל אותו כיום. השבוע התכנסה הפדרציה העולמית של נשיאי הבורסות ליהלומים והחליטה להטיל סנקציות על יהלומנים שלא יפעלו לפי תו התקן המוסרי. "אני גאה בכך שאנחנו בבורסה הישראלית, היינו אלה שהובלנו את המהלכים האלה", אומר פז.

"אני לא יודע מה התדמית של הענף. אני מניח שאם יש כאלה שאומרים עלינו דברים שליליים, זאת תוצאה של שנים ארוכות שבהן הענף הסתגר ונמנע מחשיפה לכלי התקשורת. כשאתה מסתגר, אנשים שואלים את עצמם למה. יש לנו הרבה עבודה. אני אומר לעמיתי: אנחנו ישנו הרבה זמן והתעוררנו לעולם חדש. עולם שבו אתה תלוי במה שחושב עליך הצרכן. עולם שבו יש מודעות עצומה לנושאים כמו איכות הסביבה וזכויות עובדים. אסור לעצום את העיניים. יהלומים הם מוצרים שנועדו ליופי ולהנאה. אם לא נוכיח לצרכן שאנחנו הכי בסדר שאפשר, הוא יקנה משהו אחר. לכן אני שמח על התהליכים שאנחנו עוברים עכשיו.

"המטרה הבאה שלנו היא לעורר מודעות גם בקרב מוכרי התכשיטים. אני רוצה שהצרכן יבוא לחנות, יקנה תכשיט וישאל את המוכר: מאיפה זה? ממי קנית את זה? האם יש לו תו תקן? אנחנו בגישה שצריך להוביל ולא להיות מובלים. כך, למשל, פנינו מיוזמתנו לממשלה וביקשנו שתבצע התאמות בחוקים החדשים למניעת הלבנת הון כדי להתאים אותם לענף היהלומים, כך שנוכל לפעול בשקיפות מלאה.

"היום הבנקים נותנים אשראי רק למי שעובד בצורה שקופה לחלוטין. אם אתה לא שקוף, אתה בחוץ, ואנחנו צריכים להיות בפנים. היקף האשראי שניתן היום לענף הוא גדול יותר מאשר בעבר, ואנחנו עובדים עם בנקים שלא עבדנו אתם בעבר, כמו 'סטייט בנק אוף אינדיה' שנכנס לפעילות בבורסה הישראלית".

"הצמיחה האיטית נובעת מהעובדה שהשנים האחרונות, שבהן התרחשו מרבית השינויים, היו שנים קשות לכלכלת ארה"ב, שהיא עדיין השוק המרכזי שלנו. מי שנפגע הכי קשה מהמצב הכלכלי בארה"ב הם מעמד הביניים, אלה שקונים את היהלומים ב-2,000-1,000 דולר, שהם בדיוק קהל היעד שלנו.

"שנית, בעיית יהלומי הגלם עדיין קיימת. נכון שבשנים האחרונות נפתחו בבורסה הישראלית משרדים חדשים של ספקי גלם גדולים, שבעבר לא היו כאן, כמו 'אלרוסה' הרוסית ו'אבר' הקנדית. אבל להגיד לך שאני מרוצה מכמות הגלם שנכנסת לארץ? אני לא. יש עוד הרבה עבודה".

"לא. אנחנו לא במלחמה עם היהלומים הסינתטיים. אין ספק שבשלב מסוים הטכנולוגיה תעשה את שלה והצרכן יוכל לקנות

יהלומים סינתטיים בזול. אבל זה לא אמור להשפיע על מחירי היהלומים המקוריים. אלה יהיו שני שווקים נפרדים שיתקיימו במקביל.

"תסתכל לדוגמה על עולם האמנות. האם העובדה שיש חיקויים טובים של יצירות מורידה את המחיר של היצירה המקורית? יכול להיות שאפשר למצוא היום ציורים של רמבראנט בעשרים שקל. האם זה מפריע לאוצרים למכור תמונות מקוריות במאות אלפי דולרים? אולי אפילו להיפך.

"היהלום הסינתטי יהיה תמיד פחות טוב עבור הלקוח. העובדה שהיהלום הוא מקורי תמיד תהיה מיתוג בפני עצמו. לכן, אנחנו מתעקשים שיצרני הסינתטי יקפידו על גילוי נאות ויצהירו על כך שהסינתטי הוא סינתטי. זאת דרישה שהיא חלק מהקוד האתי ואנחנו נעמוד עליה. אם יהיו כאלה שיתחילו למכור יהלומים סינתטיים כאילו הם מקוריים, ננקוט באמצעים המתאימים".