שתף קטע נבחר
 

להיות אדם

במדינה של רמיסת זכויות, 'מדרשת אדם' היא קרן אור

השנה אנו מציינים 40 שנים למלחמת הניצחון הגדולה, מלחמת ששת הימים. היו אלה ימים מרגשים ויש מי שעדיין מתרגש לנוכח הניצחון הגדול. באותה עת ומאותה סיבה אנו מציינים 40 שנות כיבוש יש להניח שאצל רוב תושבי ישראל, לנוכח המתרחש מכוח אותו כיבוש, הריגושים הם שונים לגמרי.

 

מכל מקום, ספק גדול אם בשנים אלו התחזק מעמדנו במזרח התיכון, אם אמנם גברה תחושת הביטחון של תושבי הארץ ואם התקדמנו בבניית אותה חברת מופת שכה חפצנו בה. קשה לומר שבישראל כיום יש דמוקרטיה לתפארת, שזכויות האדם באשר הוא אדם מעוגנות בחוק ומוסדות אכיפת החוק מגוננות על זכויות אלו של כל אדם ללא אפליה מטעמי מוצא ומין. יהיה זה שקר לומר שאין אצלנו גזענות, שאין אצלנו אפליה בין אדם לאדם, בין איש לאישה, בין יהודי לערבי, בין ישראלי לפלסטיני. שהרי, בינינו יש הסבורים שהוא, הפלסטיני, הנו עמלק, וחובה לחסלו, וחיסול יש להדגיש הוא רצח. מכל מקום מחסלים בלא ראיות ובלא משפט גם מי שכביכול מבוקש וגם את האזרחים שבסביבתו.

 

כמו-כן גם קשה לומר שהכנסת שלנו נאבקת על עקרונות דמוקרטיים כגון חופש ביטוי, חופש מחקר, הזכות שאיש באמונתו יחיה ועוד ועוד, יסודות המעוגנים בכל דמוקרטיה סבירה. יושבים שם נציגי העם שנגרר לחמדנות, להתנשאות, לשליטה על עם אחר ולפולחן הכוח החוקי והמאורגן והאלים והבלתי מאורגן. ובכל זאת, ההשחתה, האלימות, האדישות והייאוש לא תקפו את כולם ויש, אמנם כן יש, קרן אור.

 

אין דמוקרטיה אחת

בימים אלה חוגגת "מדרשת אדם", מדרשה לדמוקרטיה ולשלום על-שם אמיל גרינצוויג ז"ל, עשרים שנה לפעילותה החינוכית רבת ההיקף. המדרשה פועלת ומופעלת על-ידי אזרחי ישראל, יהודים וערבים, ומרבה בהקניית ידע על מהות הדמוקרטיה ובחינוך לחיים דמוקרטיים. לציון עשרים שנות פעילות הוציאה המדרשה בימים אלה ספר לשרותם של מורים, מחנכים, תלמידים ומרצים שמטרתו לעדכן כל מי שידע הדמוקרטיה קרוב ללבו וחשוב לדעתו. בספר 70 מערכי שיעור אותם ניתן להתאים לאוכלוסיות השונות וכן חומר מסביר ורחב על סוגי הדמוקרטיות השונות.

 

שם הספר מעיד על כך: "אין דמוקרטיה אחת". הספר מציג גישות שונות ביחס לדמוקרטיה, שבע במספר, תוך הסבר למהותה המיוחדת של כל אחת מהן, הדגמים הם: דמוקרטיה ליברלית ניטרלית, דמוקרטיה ליברלית ערכית, סוציאל-דמוקרטיה, דמוקרטיה סוציאליסטית, דמוקרטיה רב תרבותית, דמוקרטיה לאומית ודמוקרטיה פמיניסטית. מכל מקום הדמוקרטיות כולן מדגישות שוויון ערך האדם וחירותו, אך יש הבדלים ביניהן, מה עוד שיש מין דמוקרטיות כמו זו שלנו שהינה פורמלית ואשר העניקה מעמד רב לדת ולכוהני הדת, מה עוד שאצלנו הדת היא גם הלאום (ראו מרשם האוכלוסין) הרי שהננו למעשה "אתנוקרטיה" ולא דמוקרטיה. זו, כמובן, הערה שלי לא של אנשי "מדרשת אדם" ולא של ספרם.

 

מדרשה זו, החוגגת עשרים שנה, אשר פעילה ומופעלת על-ידי אזרחים ערבים ויהודים ראויה בהחלט שנתכבד בה. מוסדות מעטים הקדישו מאמצים ואהבה כה רבים להקנות לציבורי מורים ולומדי דעת ערכי דמוקרטיה, שרות לכבוד האדם, כל אדם: איש אישה וילד, וטרחו להכין חומר קריאה, לימוד ודרכים להפצת דעת על מהותו של שלטון נאור ויחסי אנוש סובלניים ללא הבדל מוצא, גזע, דת ומין.

 

ביום רביעי, בשעה 19:00, במרכז הכנסים ע"ש קונארד אדאור, משכנות שאננים בירושלים, יתקיים המפגש החגיגי בו ישמיעו דברים היוצרים ואף תישמע הרצאה של הסופר והעיתונאי סמלן נטור. לו אני שרת חינוך הייתי ממליצה למורים לאזרחות לקחת חלק באירוע, יש לאנשי "מדרשת אדם" מה לומר ומה לספר, בייחוד בחברה כשלנו בתקופה זו שהסובלנות לזולת והכבוד לאחר הולכים ומתמעטים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים