עיר עם קונספציה
ה"גרניקה" של פיקאסו, הקפה של המינגוויי, השערים של ראול, הנעליים של מנולו והכיכר של רבין בחבילה אחת. תוסיפו מופע פלמנקו, טעימות טאפאס, איזה ארמון או שניים (ואם ממש חייבים אז גם מלחמת שוורים) - וקיבלתם מדריד
לא בכדי מדריד היא בירת ספרד מאז .1561 מלבד הנימוקים ההיסטוריים נראה כי יש בה את כל מה שמסמל את התרבות הספרדית: אוכל, מוזיקה, שוורים, פלמנקו, אמנות, קולנוע, יין והקצב הספרדי הידוע (נא להתרגל, הכל פה מתנהל באיזי.(
מדריד שופעת מונומנטים, כיכרות, פארקים ומוזיאונים המושכים אליהם כמעט 9 מיליון תיירים בשנה. סיור בעיר יכול להתחיל מנקודות שונות, כשהכי נכון לצאת מאחת הכיכרות.
הדוב, הסוס והארמון
"פוארטה דל סול" (כיכר שער השמש,( מהכיכרות ההומות בעיר, מוקפת בניינים עתיקים ובמרכזה מזרקה גדולה ומרשימה. הפסל הבולט בכיכר הוא בדמות דוב, סמלה של העיר מדריד. בשני המדרחובים שמובילים לכיכר, Carmen ו-,Preciado פועלים סניפים של מותגי האופנה המובילים וכן בית הכלבו הספרדי הגדול "אל קורט אינגלס," שעל שלטיו הענקיים מככבת השנה בר רפאלי הישראלית.
לא בכדי מדריד היא בירת ספרד (צילום: איי אף פי)
גם "פלאסה מאיור," הכיכר המרכזית בעיר, מוקפת בניינים עתיקים. אלה כולאים רחבה ענקית שבמרכזה ניצב פסל בדמותו של המלך פליפה ה-,3 רכוב על סוס. את הכיכר מעטרים בתי קפה וחנויות למזכרות, שמציעות את הסמלים הטיפוסיים לנוף התרבותי הספרדי, בדגש על בובות פלמנקו, פסלי שוורים וחולצות של מועדון הכדורגל ריאל מדריד. בעבר הייתה הכיכר אחד המקומות התוססים בעיר: התקיימו בה תהלוכות ומלחמות שוורים, ובתקופת האינקוויזיציה אף העלו בה על המוקד את האומללים שנידונו למוות. היום הכיכר היא בעיקר מקום לתפוס בו שלווה.
מאפיית ,La Mallorquina בשולי "פלאסה מאיור," מציעה מאפים נהדרים וריחניים. המאפייה נוסדה בשנת 1894 ונחשבת עד היום לאחת הטובות בעיר. מומלץ לנסות "נפוליטנה דה קרמה אי אלמנדרס" (מאפה בצק עלים ממולא בקרם וניל ואגוזים.(
בסמוך ניצב הארמון המלכותי, שנבנה בהוראתו של המלך פליפה החמישי בשנים 1738-,1764 על חורבותיו של מבצר מורי מהמאה ה-.16 הארמון מכיל יותר מ-2,500 חדרים, והוא מוקף בגנים מוריקים. משפחת המלוכה אינה מתגוררת עוד בארמון, אך עורכת בו קבלות פנים רשמיות.
באזור העתיק של העיר, כמו גם בשכונות המודרניות יותר, יש עוד ועוד כיכרות מונומנטליות שמושכות אליהן תיירים רבים, דוגמת כיכר אוריינטה, כיכר אספניה וכיכר דוס דה מאיו.
גויה, דאלי ופיקאסו
מוזיאון פראדו, מהנודעים והחשובים בעולם, מרכז אוסף עצום של ציורים, חלקם בתערוכה קבועה וחלקם בתערוכות מתחלפות. בנוסף לאוסף גדול של אמנים הולנדים, פלמים ואיטלקים, מוצגות בו יצירות חשובות של גדולי ציירי ספרד, ביניהם גויה, ולאסקז ואל-גרקו. במוזיאון תייסן בורנמיסה אוסף פרטי של המשפחה שעל שמה קרוי המוזיאון. האוסף נרכש ע"י ממשלת ספרד ב-,1993 והוא מציג כ-800 יצירות של גדולי האמנים, בהם מירו, גוגן ודגה.
המוזיאון לאמנות המלכה סופיה כולל מבחר של תערוכות מגוונות ומתחלפות בתחום האמנות המודרנית, במקביל לתערוכה קבועה של גדולי ציירי האמנות המודרנית הספרדית, בהם דאלי, מירו ופיקאסו. היהלום שבכתר במוזיאון הזה הוא יצירתו הנודעת של פיקאסו "גרניקה," משנת ,1937 שבה תיאור של הפצצת העיר הבאסקית בזמן מלחמת האזרחים בספרד.
מהגדולים והחשובים בעולם. הפראדו (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
סייסטה בפארק
מדריד מתהדרת בפארקים וגנים יפים במיוחד. הנה הבולטים בהם:
- "פארק דל בואן רטירו:" סמוך למוזיאון הפראדו. מפלט נהדר למי שרגליו כשלו ועיניו התעייפו משלל יצירות האמנות, או סתם למי שמחפש רגע של שלווה. זוהי הריאה הירוקה היפה ביותר בעיר, עם אגם מלאכותי לשיט בסירות, פסלים לרוב, צמחייה עשירה וגם מבנים שבהם מוצגות תערוכות אמנות שונות.
- "הגן הבוטני:" גם הוא סמוך לפראדו, למרגלות שדרת דל פראדו. גן מרשים זה נבנה באמצע המאה ה־18 בהוראתו של המלך קרלוס השלישי, ויש בו אלפי מינים של צמחים שהובאו מרחבי תבל.
- "פארק קאסה דה קמפו:" אם חיפשתם שעה קלה של הפעלה לילדים, זה המקום. תמאו כאן שבילים רבים להליכה ורכיבה באופניים, גן שעשועים, רכבל ואת גן החיות הגדול של מדריד.
המזרקה של המשוגעים
כמו כל עיר גדולה, גם למדריד שדרה מרכזית המחולקת למקטעים בעלי שמות שונים. היא מתחילה בפסאו דל פראדו, אזור ירוק למרגלות מוזיאון פראדו, המסתיים בכיכר סיבלס, כיכר החגיגות, שבמרכזה מזרקת מים גדולה שאליה קופצים אוהדי אלופת ספרד, ריאל מדריד, לאחר משחקים מוצלחים במיוחד.
המשך השדרה נקרא פסאו דה רקולטוס - מקום מקסים לצעידה רגועה, עם אפשרות לכוס קפה באחד המוסדות המיתולוגיים בעיר, קפה חיחון. בית הקפה נוסד ב-,1888 ומאז שתו וסעדו בו מיטב מובילי התרבות הספרדית והעולמית, מהמינגוויי ועד פיקאסו, מאורסון ויילס ועד אנטוניו בנדרס.
מכיכר קולון ממשיכה שדרת פסאו דה לה קסטיאנה הארוכה, ובה עצים וספסלים למנוחה. בהמשכה נמצא האיצטדיון הביתי של ריאל מדריד, סנטיאגו ברנבאו.
נעליים ב-3,000 אירו
באזור לב העיר העתיקה, בקרבת פוארטה דל סול, נמתחים שני מדרחובים עמוסים בחנויות מפתות. מי שמחפשים מותגים א-לה גוצ'י-קרטייר-שנאל, שישימו את פעמיהם לעבר שכונות קסטליאנה והרקולטוס ויתמקדו בעיקר ברחוב חוזה אורטגה גסט. ברחוב סראנו מס' 58 נמצאת חנות הנעליים "מנולו," מוסד חובה לכל מי שרוצה לגעת בטופ של אופנת ההנעלה. בחנות תאי מדידה אישיים לנעליים, והמחירים מתחילים מ-480 אירו ומרקיעים עד .3,000 לזוג, כן?
ארמון המלך, המכיל למעלה מ-2,500 חדרים (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
מחפשים מרכז קניות הומה? קצת מחוץ לעיר שוכן מבנה ענקי בשם "קופולה דה מדריד," ובו יותר מ-200 חנויות שלא מפספסות אף מותג מוביל בעולם.
משהו אחר לגמרי מציע שוק העתיקות הצבעוני אל ראסטרו, ברובע אמבחדורס. השוק עשיר בעתיקות מקוריות ונחשב לאחד מסמליה של העיר. מועדי פתיחה: ימי ראשון וחגים, .15:00-09:00 כן, גם מלחמת שוורים
שעות הבילוי מתחילות מיד עם סיום העבודה (נפגשים בבר לבירה וטאפאס) ונמשכות בסופי שבוע עד השחר שלמחרת. האזורים המומלצים ביותר לבילוי לילי הם רחוב הוארטה ואזור לה לטינה. רובע צ'ואקה מתעורר לחיים בשעות הלילה בזכות בתי הקפה, הברים והמועדונים שבו. זהו גם מוקד הבילוי המרכזי של הקהילה ההומו-לסבית.
למרות המחאות של אגודות למען בעלי חיים, מלחמות השוורים ממשיכות להיות חלק מהתרבות הספרדית ואטרקציה לתיירים לא מעטים. ממארס ועד אוקטובר ניתן לצפות במופעים המדממים האלה בזירה המרכזית בעיר - לאס ונטאס.
כיכר יצחק רבין
הקהילה היהודית במדריד מונה כ-6,000 נפשות ונחשבת לגדולה בספרד, ובה חיים 40 אלף יהודים בסך הכל. למרות העמדה הביקורתית כלפי מדינת ישראל מצד גופים פוליטיים וכלי התקשורת המקומיים, לצד גילויי אנטישמיות גוברים, יש שיתוף פרויקטים עשיר בין ספרד לישראל. בין היוזמות הברוכות שיצאו אל הפועל בעיר: מועדון קשישים על שם יצחק רבין (נחנך בדצמבר ,(2005 כיכר יצחק רבין בעיר (דצמבר ,(2006 אנדרטה בפארק חואן קרלוס הראשון לזכר קורבנות השואה (אפריל ,(2007 ולאחרונה - פתיחת המוזיאון להיסטוריה של הקהילה היהודית בלב מדריד.
ואיזה מסכנים החזירים נכון, המטבח של מדריד לא נחשב גורמה, אבל במסעדות שלה מוצאים מנות שרק מהסקרנות בא לנסות. מדריד על השולחן היא מארחת בוטה, ישירה, אחת שלא מפחדת לשים כל דבר על הצלחת. החזיר, למשל, מוגש בכל הצורות האפשריות - מרגל חזיר שלמה ומאודה ועד לאוזני חזיר על האש מוגשות קצוץ דק דק.
מנה טיפוסית היא "קאיוס אה לה מדרילאנייה" - תבשיל המוגש בקערת חרס, ובו מתערבבים קיבת פרה וחלקים של, ניחשתם טוב, חזיר. אלה פוגשים בקערה חתיכות נקניק צ'וריסו ומורסייה (נקניק דם,( בצל, שום, עלי דפנה, פפריקה וכמובן שמן זית. התבשיל נחשב ללהיט מקומי.
מנה טיפוסית אחרת, אבל קלילה יותר ומחייבת פחות, היא "בוקדייליו קלמרס," כריך מבגט ובתוכו חתיכות קלמרי מטוגנות. לא שבעים עדיין? נסו "וואבוס רבואלטוס" - מגש אישי של ביצים מקושקשות למשעי עם חתיכות סלמון, צ'וריסו או בייקון. ולמרות שהנקניקים למיניהם חוגגים בעיר, הצמחונים לא יישארו רעבים. להם שמורה הטורטייה הספרדית: מעין פשטידה מביצים עם קוביות תפוח אדמה, שיכולה להיות מלווה בפאן קון טומטה - לחם מרוח ברסק מעגבניות טריות, שום, מלח ושמן זית.
לפנייה לכתב/ת 
